עמיר בניון: "אני לא מבין איך אנשים חיים בלי לשמור שבת"

כששני יוצרים ענקיים ונשמות רגישות, כמו דוד ד'אור ועמיר בניון, נפגשים לשיחה בגובה העיניים, אתם יכולים להיות בטוחים שזה לא הולך להיות ראיון שגרתי. כשקולות הרקע של תעשיית המוזיקה אינם פוסקים לרגע, השניים מדברים על השבת שעומדת בלב כל הרעש הזה, כעוגן קדוש שמחבר אותם מחדש אל עצמם. "בן אדם שמופיע בשבת, אני לא יודע איך הוא חי", אומר בניון. "מתי אתה נח? מתי אתה ממלא את הדלק שלך?"

עבור בניון, הזיכרונות הראשונים של היום השביעי נעוצים עמוק בילדותו בבאר שבע, סביב שולחנו של סבא אברהם ז"ל. "זה בית כנסת, זה הסוכריות, זה כל המנהגים שאנו מכירים מילדות". למרות שהחיים גלגלו אותו אל לב הבמה והיצירה הישראלית, המחיר של שמירת הערכים לא תמיד היה פשוט. בניון נזכר בפעם היחידה בכל הקריירה שבה נכנע והופיע בשבת: "שילמתי עליה ייסורים. אמרתי לעצמי: 'למה עשית את זה?' כעסתי על עצמי, ומאז זה לא חזר על עצמו לעולם". ד'אור, שחושף גם הוא את ההתמודדות מול משרדי ההפקות של פעם, מציין בהערכה עמוקה את השינוי העצום שעברה התעשייה מאז ועד היום.

הדרך הרוחנית של בניון ראתה עליות וירידות, מעברים תכופים בין יצירה סוערת לבין הרצון לשוב אל התום של הילדות. ברגעים שבהם עייפות החול מכריעה, השבת מהווה עבורו מתנה גדולה של פעם בשבוע, גם אם לפעמים היא מרגישה גדולה מדי להכלה. עם זאת, הנחת האמיתית שלו מגיעה מהדברים הפשוטים ביותר: כשהוא שומע את אחייניו הפייטנים שבים מבית הכנסת או כשהוא יושב עם אביו ל"לחיים" של לפני כניסת השבת.

השיחה בין השניים חוזרת שוב ושוב אל הילדות ואל המקום שבו נוצר הקשר הראשוני של בניון לשבת. כשד'אור שואל אותו אם הדרך שעבר לאורך השנים שינתה את תפיסת השבת שלו, בניון דווקא מדבר על הרצון לחזור לאחור.

"אני כאילו מנסה דווקא לחזור למה שהיא הייתה. תום", הוא אומר. את השבתות עם סבו הוא זוכר דרך בית הכנסת, הסוכריות והמנהגים המוכרים מהילדות. גם היום, הוא מודה, לא בכל שבת הוא מצליח לחוות את הדברים באותה צורה. לעיתים הוא עייף יותר, ולעיתים הרצון להגיע לבית הכנסת מתנגש במחסומים שהוא עצמו מתקשה להסביר.

ד'אור מזדהה עם התחושה ומספר שגם עבורו יש משהו מיוחד דווקא ברגעים שלפני כניסת השבת, כשהשינוי כבר מורגש באוויר. השניים מדברים על החיים כמוזיקאים, שבהם השבוע כולו מלא ביצירה, רגש, הופעות ועיסוק מתמיד בנפש, ועל הצורך ביום שמאפשר לעצור ולהתמלא מחדש.

אצל בניון, החיבור הזה ממשיך גם דרך הדור הצעיר במשפחה. שלושת ילדיו של אחיו, הוא מספר, הם פייטנים. כשהם חוזרים מבית הכנסת ומגיעים לבית הוריו, הוא מתאר כיצד השירה שלהם "מעלה אותו למעלה" ומחזירה אליו משהו מאותם זיכרונות ישנים.

מכאן עוברת השיחה באופן טבעי למוזיקה עצמה. כשד'אור שואל את בניון על ילדיו ועל הכישרון המוזיקלי שלהם, בניון משיב שלדעתו אין כאן באמת בחירה: "התחום בחר בהם".

גם על עצמו הוא מדבר באופן דומה. מבחינתו, יצירה היא לא מקצוע שאפשר פשוט להחליט להניח בצד. "זה לוקח אותך", הוא אומר. "זה שואב אותך אם אתה רוצה ואם אתה לא רוצה". ד'אור מסכים ומוסיף כי בניגוד למקצועות אחרים, מוזיקה ממשיכה ללוות את האדם כשהוא מתבגר, משתנה, עולה ויורד.

החיבור בין הקריירה לאמונה, עם זאת, העמיד את שניהם גם בפני בחירות ממשיות. בניון מספר כי בתחילת דרכו קיבל הצעות להופיע בשבת, בתקופה שבה הופעות רבות התקיימו דווקא בלילות שישי ובשבתות. כאמן חדש שרצה להצליח, הפיתוי היה קיים.

בסופו של דבר, הוא מספר, הייתה פעם אחת שבה הופיע בשבת. החוויה הזאת הספיקה לו. לדבריו, הוא כעס על עצמו לאחר מכן והחליט שלא לחזור על כך.

ד'אור נזכר שגם הוא נתקל באותה מציאות בתחילת דרכו. "כל משרד שהלכתי אליו אמרתי לו, אני לא עובד בשבת", הוא מספר, ומתאר את התגובה שקיבל אז: "מה זה לא עובד בשבת? העבודה היא בשבת". מבחינתו, הפער בין אותה תקופה למציאות כיום מסמל שינוי משמעותי שעברה תעשיית המוזיקה בישראל.

בתוך השיחה על מוזיקה ושבת, בניון מספר גם על שירים ופיוטים שמלווים אותו. אחד השירים שכתב בעבר, "בת מלך", עוסק לדבריו בחיבור המשפחתי סביב שולחן השבת ובתחושת הכרת התודה לאם, גם כאם הביולוגית וגם כאנלוגיה לשבת.

בהמשך הוא מספר גם על "יגדל אלוהים חי", פיוט שהלחין מחדש לקראת ביצוע בתוכנית טלוויזיה. לדבריו, הלחן נוצר ממש בדרך לתוכנית שבה התבקש לבצע פיוט, ושם ביצע אותו לראשונה.

גם ההכנות הפרטיות שלו לשבת משתנות משבוע לשבוע. יש שבועות שבהם, אחרי עבודה קשה, הוא מעדיף להישאר לבדו ולנוח. בשבועות אחרים הוא מגיע למשפחה, מוזג לעצמו כוס יין לפני כניסת השבת ועושה "לחיים" עם אביו. לפעמים הם מתכננים לצאת לבית הכנסת, מתעכבים ובסופו של דבר נשארים בבית ומחכים לשאר בני המשפחה שיחזרו.

לסיום, בניון פונה לכל מי שרוצה לשמור שבת, אך מתקשה. "אני הייתי רוצה שכולם ידעו את מה שגם אני מזכיר לעצמי כל הזמן: צריך לדעת להשתמש בשבת כמו שמשתמשים במתנה. השבת היא מתנה. והרבה פעמים אם נותנים לך מתנה, יכול להיות שהיא תבהיל אותך כי היא גדולה מדי... המסר הוא שתיקח ממנה מה שאתה יכול כי היא באה בשבילך".

להצטרפות למיזם 2 שבתות לחצו כאן >>

שפע של תפילות ומידע מחכים לכם באתר הידברות - כניסת שבת, פרשת השבוע, מזמור לתודה, זמני היום, תפילת שחרית, פרק שירה, תפילה לפרנסה, שאל את הרב ועוד

לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.