"הייתי נשוי לאישה דתייה. היא שמרה שבת ואני לא. כשהתגרשנו, החלטתי שאני רוצה להמשיך את זה בחיים שלי. זה משהו שעשה לי טוב". כך אומר היוצר והזמר טהר שפי רפלד בראיון לדולב דוידוביץ' בפודקאסט "קוד פתוח".
טהר גדל במושב תל שחר, לאמא חילונית ואבא שחזר בשאלה. בעוד שהסביבה הטבעית שלו הייתה רחוקה שנות אור מעולמה של יהדות, משהו בנשמתו של טהר בער מגיל צעיר. עוד כילד בן שמונה, הרבה לפני שמישהו סביבו דיבר על כך, הוא החל להקפיד על כשרות והפרדה בין בשר לחלב בניגוד מוחלט לרצון המשפחה, כשהוא נושא את הבחירה הזו כמעט לבדו. "אבא שלי זרם, אמא שלי הייתה מאוד לא בעד, והם חשבו שזה יעבור כי אני ילד. אבל זה לא עבר לי מאז ועד היום", הוא אומר.
שנים לאחר מכן, נקודת מפנה נוספת הובילה אותו לפרק חדש בזהותו היהודית. כאמור, טהר היה נשוי בעבר לאישה דתייה. לאחר שהם התגרשו, הוא החליט לקבל על עצמו קבלה יוצאת דופן: לשמור את השבת. טהר מסביר כי החליט לשמור שבת משום שלא רצה לוותר על העוגן הפנימי ששמר עליו.
מתוך עולמו כמוזיקאי ויוצר שחי את עולם הרשתות, הביקורות והלייקים, טהר מכיר היטב את המרדף התמידי אחרי אישור חיצוני. בהמשך השיחה הוא חושף את הבושה והפחד שליוו אותו כשהתחיל להניח תפילין מול סביבה שלא ידעה איך לאכול את זה. "בשבילי, כל דבר של ביטוי היהדות החוצה הוא משהו מבייש. אני זוכר שאשתי אמרה לאבא שלי שאני מניח תפילין, ואני התביישתי ברמות, כאילו לא רציתי שיידע שאני מניח תפילין".
המתח הזה בין יצירה חילונית לנשמה שבוערת מבפנים ניכר גם בקריירה הענפה שלו. טהר, שעבד עם אומנים כמו שקל, דודא ונורוז, מנווט בעולמות המוזיקה מתוך חיפוש מתמיד אחר משמעות. במהלך השיחה הוא התייחס ליצירותיו, ובהן כתיבת השיר "יחפים" שמבצעת יסמין מועלם, והפקה מוזיקלית של האלבום "תהילות" לזמרת גאיה שאקי - לשעבר מתמודדת ב"הכוכב הבא" וכיום בעלת תשובה. עבורו, המוזיקה והרצון להיות "יחפים ופשוטים" בעולם משוגע הם אפיק נוסף של חיפוש פנימי.
כשנשאל איפה הוא ממוקם בספקטרום הדתי, הוא בחר להישאר נאמן להגדרה האישית שלו: "אני מבסוט להגיד שאני חילוני, מהציונות העובדת, כי אני פשוט מכיר בחוץ, מהדתיים שפגשתי, כמה מזלזלים בזה, לאו דווקא בגלל שזו ההגדרה המדויקת".
"אני מאוד בקשר עם אלוהים"
החיבור של שפי רפלד ליהדות, כפי שהוא מתאר אותו, לא התחיל בעקבות מהלך מסודר של התחזקות או מתוך הבית שבו גדל. להפך. אמו הגיעה ממשפחה קיבוצניקית מבית אלפא, אביו גדל בבית דתי וחזר בשאלה בילדותו, והמשפחה התנהלה לדבריו כחלק מ"הציונות העובדת", בסביבה חילונית לחלוטין.
דווקא בתוך המציאות הזו, כבר בגיל שמונה החליט להקפיד על כשרות. "לא יודע להסביר מאיפה זה נבע", הוא מספר. כשהציעו לו מאכל שלא התאים לכללים שקיבל על עצמו, הוא פשוט ויתר. גם בבית הניחו בתחילה שמדובר בשלב חולף של ילד, אבל השנים עברו והבחירה נשארה.
כשדוידוביץ' שואל אותו על הקשר שלו עם אלוהים, התשובה מגיעה בלי היסוס: "יש לי קשר מאוד קרוב עם אלוהים". לדבריו, מדובר בקשר אישי שמלווה אותו ביומיום, בשיחות ובתפילה. אפילו ביום הריאיון, הוא מספר, כבר הספיק לדבר איתו בבוקר ואולי גם ממש לפני שנכנס לאולפן.
הקשר הזה מסביר במידה רבה גם מדוע החשיפה שלו כלפי חוץ הייתה מורכבת כל כך. עבור שפי רפלד, הביטוי הפומבי של היהדות לא היה מובן מאליו.
"זה כמו לגלות סוד"
אחד הרגעים האישיים בשיחה מגיע כשהוא מספר על תחילת הנחת התפילין. לא עצם המצווה הפחידה אותו, אלא האפשרות שאנשים בסביבתו יגלו עליה.
"אני זוכר שהייתי מניח תפילין, ואז מתישהו כשהייתי נשוי, אשתי אמרה משהו על זה לאבא שלי, ואני התביישתי ברמות שגילו עכשיו שאני מניח תפילין", הוא מספר.
לדבריו, התחושה הזאת ליוותה גם ביטויים אחרים של יהדות. הוא לא מתאר את סביבתו כעוינת, אבל מודה שהחשיפה גרמה לו מבוכה. "הקשר עם אלוהים הוא אישי בשבילי", הוא מסביר. "אז לבטא אותו החוצה זה חשוף. זה כמו לגלות סוד".
השיחה הזו מובילה את השניים לעיסוק רחב יותר בצורך באישור מצד אחרים. בתור מי שכותב, מפיק ומוציא מוזיקה, שפי רפלד מכיר היטב את המנגנון הזה. כל שיר מגיע עם שאלות של מי אהב, מי הגיב ומה חשבו עליו.
"כל היום סביב הדבר של מה חושבים עליי, מה חושבים עליי, מה חושבים עליי", הוא אומר. דווקא מתוך המציאות הזאת, לדבריו, קשה במיוחד לשמור על תחושת ערך שאינה תלויה בתגובה מבחוץ. המסקנה שלו פשוטה: "אנחנו צריכים יותר להתמקד במה אני חושב עליי ומה השם חושב עליי".
"כולם יגידו שאתה לא בסדר"
עבורו, הנכונות ללכת עם אמת פנימית גם כשהסביבה אינה מבינה אותה אינה זרה לסיפור היהודי. הוא מזכיר דמויות מהתנ"ך, ובהן אברהם ודוד המלך, כדוגמאות לאנשים שנאלצו לעמוד מול הסביבה ולדבוק בדרך שבה האמינו.
"יש משהו חזק אצל היהודים", הוא אומר. "כולם יגידו שאתה לא בסדר, ואתה צריך לדבוק באמת שלך".
הדברים מתחברים גם לעולם היצירה שלו. שפי רפלד מספר על השיר "יחפים", שכתב ומבצעת יסמין מועלם, ומצטט את הרעיון שבמרכזו: בתוך עולם עמוס ורועש, הרצון הוא לחזור למקום פשוט יותר. "כל העולם כזה משוגע", הוא מסביר, "ורק ביקשתי להיות יחפים ופשוטים".
הוא מספר גם על עבודתו עם גאיה שאקי ועל האלבום "תהילות", שאותו הפיק ושכולו שירי קודש. מבחינתו, החיבור בין מוזיקה לבין עולמות של אמונה אינו זר ליצירה, אלא חלק מהיכולת שלה לגעת בנפש.
אז למה בכל זאת חילוני?
לקראת סוף השיחה חוזר דוידוביץ' להגדרה העצמית שמעסיקה את שפי רפלד. אדם ששומר שבת, מקפיד על כשרות, מניח תפילין ומספר על קשר קרוב עם אלוהים אינו בהכרח האדם שהצופה מצפה לשמוע ממנו את המילה "חילוני".
אבל שפי רפלד מתעקש שיש להגדרה הזו משמעות עבורו. הוא מספר שלאורך השנים פגש מקרוב קבוצות רבות בחברה הישראלית - מהסביבה הקיבוצית שבה גדל, דרך הציבור הדתי שאליו נחשף בנישואיו ועד אנשים מהעולם החרדי במסגרת עבודתו במוזיקה.
לדבריו, הבחירה להמשיך לקרוא לעצמו חילוני קשורה גם לרצון לתת מקום וכבוד לתרבות שבה גדל ולציונות החילונית שממנה הוא מגיע. זו אינה בהכרח הגדרה הלכתית מדויקת בעיניו, אלא הצהרה של שייכות.
ומעל ההגדרות נשארת הבחירה האישית שעומדת בבסיס השיחה כולה. אחרי שהכיר את השבת כחלק מחיי הנישואים שלו, הוא גילה שהוא אינו רוצה לאבד אותה כשאותו פרק בחייו הסתיים. "פתאום כשאני לבד", הוא אומר, "לקחתי את זה על עצמי, שיישאר הדבר הזה".
להצטרפות למיזם 2 שבתות לחצו כאן >>
שפע של תפילות ומידע מחכים לכם באתר הידברות - כניסת שבת, פרשת השבוע, מזמור לתודה, זמני היום, תפילת שחרית, פרק שירה, תפילה לפרנסה, שאל את הרב ועוד
לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.