וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

צבי יחזקאלי: למה הקונספציה עדיין כאן והאם הצבא אמיץ מספיק?

עודכן לאחרונה: 14.9.2026 / 15:07

בשיתוף ערוץ הידברות

סדרת רשת עם צבי יחזקאלי, בהנחיית דודו כהן, המבוססת על ספרו של יחזקאלי "אמרתי לכם, זה ג'יהאד". בפרק הראשון של הסדרה, השניים מדברים על מה צפוי לקרות באירופה, כיצד הודו בעיתון "הארץ" שיחזקאלי צדק, ועוד

"אני יושב כבר בעשור השלישי בתוך אולפנים, צועק וזועק, וזה לא קורה", אומר צבי יחזקאלי. "ואז 7 באוקטובר קרה".

בפרק הראשון של סדרת הרשת החדשה בהנחיית דודו כהן, חוזר יחזקאלי לאזהרות שהשמיע לאורך השנים, לקונספציה שלדבריו עדיין לא נעלמה, ולשאלה שמטרידה אותו גם היום: האם ישראל באמת הפיקה את הלקחים, או שחלק מהמערכת עדיין מתקשה לראות את המציאות כפי שהיא?

השיחה, המבוססת על ספרו "אמרתי לכם, זה ג'יהאד", נעה בין אירופה והמזרח התיכון, דרך אירועי 7 באוקטובר ועד לביקורת החריפה שלו על הדרג הצבאי והמדיני. מבחינתו של צביקה, זו כבר לא שאלה של ימין או שמאל, אלא של היכולת להתפכח.

"למה 'אמרתי לכם'? מגודל התסכול"

כהן פותח דווקא בשם הספר. "אמרתי לכם" הוא מסוג המשפטים שאף אחד לא אוהב לשמוע אחרי שהתברר שטעה. יחזקאלי מסכים, אבל מסביר שהבחירה בו נולדה מתוך שנים שבהן, לדבריו, האזהרות שלו לא זכו להקשבה מספקת.

"גודל התסכול", הוא אומר. "אני יושב כבר בעשור השלישי בתוך אולפנים, וצועק וזועק, וזה לא קורה".

לדבריו, 7 באוקטובר הפך את התחושה הזאת לדחופה הרבה יותר. הוא מספר שהספר נכתב דווקא במהלך המלחמה, בלילות שאחרי השידורים, מתוך כאב על מה שלדבריו היו טעויות תפיסתיות של ההנהגה ומערכת הביטחון.

"הבנתי שאני כבר חייב לשים פה משהו", הוא אומר. "זה לא היה 'אולי אני אכתוב ספר'. מבחינתי זה היה מצב חירום".

למה דווקא לדבר לילדים?

לצד הספר למבוגרים, יחזקאלי בחר להוציא גם ספר קומיקס לילדים. מבחינתו, זו אינה רק גרסה מרוככת יותר, אלא ניסיון להגיע לדור הבא לפני שהוא מאמץ את אותן תפיסות שהוא עצמו מבקש לערער עליהן.

"הדור הבא שלנו חייב לא לעשות את הטעויות האלה", הוא אומר.

צבי מספר שהספר נשען בחלקו על סיפורים ומקרים אמיתיים שהכיר בעבודתו, ובהם מידע שהתקבל עוד לפני המלחמה ולטענתו לא קיבל את המשקל הראוי. המטרה, לדבריו, היא להראות שגם מול מציאות מורכבת אפשר ללמוד להסתכל, לשאול ולזהות סימנים.

הוא מנסח זאת בחריפות: לפעמים, לדבריו, "גם ילד בלש יכול לקלוט את כוונות האויב" טוב יותר ממערכת שנתקעה בתוך תפיסה קיימת.

"באירופה עוד לא מבינים מה קורה"

אחד הנושאים המרכזיים בפרק הוא אירופה. יחזקאלי חוזר לשנים שבהן התריע מפני תהליכים שזיהה שם, ומספר כיצד כינו אותו אז "איסלאמופוב" וטענו שהוא מגזים.

לדבריו, כיום כבר יש מי שמודים שהמציאות השתנתה. הוא אף מציין שעיתון "הארץ", לטענתו, הודה בדיעבד כי צדק בחלק מהאזהרות שהשמיע.

צביקה כבר חושב על ספר המשך שיעסוק באירופה. מבחינתו, בעוד שבישראל 7 באוקטובר חולל טלטלה עמוקה ושינה את הדרך שבה חלקים גדולים בציבור מביטים על הסכסוך, באירופה התהליך הזה עדיין נמצא בשלב מוקדם הרבה יותר.

"באירופה הם עוד לא מבינים מה קורה", הוא אומר.

"הבעיה היא לא במשקפת, אלא בראייה"

בחלק החריף ביותר בשיחה עובר הדיון מהעבר להווה. דודו כהן שואל האם אחרי 7 באוקטובר עדיין צריך לשכנע מישהו שהקונספציה קרסה.

יחזקאלי מבחין בין הציבור לבין ההנהגה. לדבריו, בקרב חלקים גדולים בעם התרחש שינוי משמעותי, אבל הוא סבור שבצמרת הביטחונית והמדינית עדיין קיימות תפיסות ישנות.

"אנחנו מעצמה שיכולה לפוצץ ביפרים על המותניים של חיזבאללה, ולא יכולה לראות 200 טנדרים שיוצאים מחאן יונס", הוא אומר. "לא בגלל שאין לנו את המשקפת הנכונה, אין לנו את הראייה הנכונה".

זו אולי הטענה המרכזית של יחזקאלי בפרק כולו: הבעיה, כפי שהוא רואה אותה, אינה רק מחסור במודיעין או באמצעים טכנולוגיים, אלא האופן שבו מפרשים את מה שכבר נמצא מול העיניים.

האם הצבא השתנה?

כשכהן שואל האם הקונספציה עדיין קיימת גם אחרי האסון, יחזקאלי משיב בחיוב ומותח ביקורת חריפה על בכירי המערכת.

לטענתו, "עדיין הצבא לא אמיץ" ועדיין קיימת היסוס מול שאלת הניצחון והכרעת האויב. עם זאת, הוא גם מדגיש שתהליכים כאלה אינם מתרחשים ביום אחד, ומאמין שהדור שנלחם כעת בעזה ובחזיתות האחרות ישפיע בעתיד על הדרך שבה ישראל תופסת את האיומים סביבה.

מבחינתו, החיילים שחוו את המלחמה מקרוב יחזרו לחברה הישראלית עם תפיסה אחרת, ויהיו חלק מהנהגה עתידית שתתקשה לקבל שוב הנחות יסוד ישנות.

לא ימין ושמאל, אלא התפכחות

לקראת סוף הפרק, יחזקאלי מבקש לחדד שהוא אינו רואה את השינוי הזה כחלק ממעבר פוליטי פשוט מצד אחד של המפה לצד האחר.

"אני לא קורא לזה שמאל וימין", הוא אומר, "אני קורא לזה להתפכח על איך שאנחנו רואים את המזרח התיכון".

מבחינתו, כל אדם עובר את התהליך הזה בקצב אחר. יש מי ששינה את תפיסתו בעקבות 7 באוקטובר, יש מי שנזקק לעוד זמן, ויש מי שעדיין מחזיק באותן הנחות יסוד.

גם הספר, לדבריו, לא נועד "להעביר" אנשים ממחנה פוליטי אחד לאחר, אלא להיות עוד נקודת מבט בתוך תהליך רחב יותר של בחינה מחדש.

"אני רוצה להיות לבנה בדרך של אותו אדם", הוא מסביר.

ומה הלאה?

הפרק הראשון מסתיים בנקודה שממנה הסדרה כולה צפויה להמשיך: לא רק מה יחזקאלי אמר בעבר, אלא גם מה הוא חושב שישראל עדיין מסרבת לראות בהווה.

דודו כהן כבר מבטיח שבפרקים הבאים השיחה תיגע גם במקומות שבהם הוא עצמו היה חלק מהקונספציה. צבי, מצדו, משאיר את הדיון פתוח ומבהיר שמבחינתו השאלה הגדולה היא לא מי צדק קודם, אלא האם ישראל תהיה מוכנה לראות אחרת בפעם הבאה.

בשיתוף ערוץ הידברות
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully