איתי מעולם לא בנה סוכה. אבל לקראת חג הסוכות של 2023 הוא הרגיש שהוא רוצה לעשות משהו אחר למען ילדיו, משהו שיחבר אותם קצת יותר למסורת וליהדות. הוא אסף קרשים מרחבי הקיבוץ בארי, הקים סוכה בחצר הבית, ולסכך השתמש בענפים שגזם מעץ דקל קטן שצמח במקום.
עוד כמה מסמרים, כמה ענפים, והסוכה הייתה מוכנה.
איש מבני המשפחה לא יכול היה לדעת שבימים הבאים דווקא הסוכה הזאת תהפוך עבורם לסמל של מה שעברו באותו בוקר של שמחת תורה.
שעה של אימה בתוך הממ"ד
בבוקר 7 באוקטובר חדרו מחבלים לבארי והגיעו גם לבית משפחת שבי. לפי התיאור בסרטון, הם פרצו לבית, שברו חפצים וניסו להגיע אל בני המשפחה שהסתגרו בממ"ד.
איתי החזיק את ידית דלת הממ"ד מבפנים בכל כוחו, במשך כשעה, בניסיון למנוע מהמחבלים לפתוח אותה. בתוך האימה הוא חזר שוב ושוב על התפילה היחידה שזכר מילדותו. בשלב מסוים הציתו המחבלים את הבית.
העשן והאש החלו להתפשט, ואיתי הבין שבני המשפחה עלולים להיחנק. הוא כבר חשב שלא תישאר להם ברירה אלא לצאת, אבל אז קרה דבר נוסף: דלת הממ"ד לא נפתחה.
במקום זאת הוא פתח את חלון הממ"ד, יצא דרכו לחצר וסייע למורן ולתאומים לצאת אחריו. בחוץ חיכתה סכנה אחרת.
"השם שומר עלינו"
החצר הייתה מלאה במחבלים. בני המשפחה חיפשו במהירות מקום מסתור ומצאו אותו מתחת לענפיו הרחבים של אותו עץ דקל נמוך, שממנו גזם איתי את הסכך לסוכה ימים קודם להם נשארו שם בשקט, כשהילדים בחיקם, בזמן שמחבלים עברו בסמוך.
אחר כך ברחו אל החורש הסמוך. איתי בנה שם מסתור מאולתר מענפים ועלים יבשים, ובני המשפחה נשארו בו במשך שעות ארוכות, כשהם שומעים סביבם יריות, צעקות וקולות בערבית.
השעות עברו והחושך ירד.
בשלב מסוים יצא איתי מהמסתור. בחשיכה הבחין בשני אורות אדומים ושמע קולות. תחילה חשב שמדובר באורות של ג'יפ, אך אז שמע דבר שלא שמע במשך שעות ארוכות: עברית. "חיילים! חיילים!", הוא הבין.
הכוח הגיע אל המשפחה וחילץ אותה מהמקום. אלא שבהמשך, לפי הסיפור, התברר פרט שהותיר אצלם סימן שאלה: לא היה שם כלל ג'יפ. החיילים הגיעו ברגל, ואיתי לא ידע להסביר מהם שני האורות שמשך את תשומת לבו והוביל אותו לכיוונם.
הבית הפך לאפר, הסוכה נשארה. רק חודשים לאחר מכן חזרה המשפחה לבארי ונחשפה למראה הבית. הוא נשרף כמעט לחלוטין.
אבל אז הם הבחינו בסוכה.
האש התקדמה עד לפתח הסוכה ונעצרה שם. המבנה שאיתי הקים לראשונה בחייו, מקרשים ומענפי הדקל שבחצר, נשאר עומד ללא פגע.
עבור בני המשפחה, המראה הזה התחבר לכל מה שקרה באותו יום: עץ הדקל ששימש אותם למסתור, הבריחה מהבית הבוער, השעות בחורש, האורות בחשיכה והחילוץ שהגיע בסופו של דבר.
הסוכה, שנותרה שלמה לצד הבית השרוף, הפכה מבחינתם לעדות מוחשית למה שהם תופסים כשמירה שליוותה אותם בתוך אחד הימים הקשים בחייהם.
עוד בערוץ
תומר, בתה של מירב טל: "אמא שלי נחטפה ב-7 באוקטובר, ואני ניצלתי"
"החיילים העלו רחפן וראו מחבלים גוררים גופה. בזכות הציצית הם זיהו שזה הבן שלי"
לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.
שפע של תפילות ומידע מחכים לכם באתר הידברות - כניסת שבת, פרשת השבוע, מזמור לתודה, זמני היום, תפילת שחרית, פרק שירה, תפילה לפרנסה, שאל את הרב ועוד.