בראיון סוחף ל"יומן מסע" בהנחיית חני ליפשיץ, נחשפת ענבר בן דוד לראשונה ומספרת את סיפור חייה הבלתי ייאמן - מתינוקת שננטשה בבית החולים ועד להקמת בית מואר ושמח משל עצמה.
ענבר נולדה עם מגבלה פיזית בגפיים. הוריה הביולוגיים, שלא שמרו על אורח חיים דתי ולא יכלו לשאת את האתגר שנחת עליהם בחודשי ההיריון המתקדמים, בחרו למסור אותה לאימוץ לאחר הלידה.
למרות זאת, לענבר אין שמץ מרירות או צער. "אמא שלי המאמצת חינכה אותי לא לכעוס עליהם... הם לא עשו את זה מתוך רוע. אני גם מכירה אותם קצת, ואני יודעת שהם אנשים טובים. היה להם קשה", היא אומרת.
מזלה של ענבר התהפך לטובה בגיל תשעה חודשים, כאשר משפחה מרובת ילדים ובעלת לב ענק אימצה אותה אל חיקה. בבית זה, שבו גדלו ילדים נוספים עם אתגרים מיוחדים, ענבר גדלה בתחושה שהיא בת יחידה ומיוחדת, עטופה בחום שלא יסולא בפז.
הדרך אל חופת החיים לא הייתה פשוטה. ענבר ידעה שמציאת שידוך בעולם הישיבות תדרוש תעצומות נפש, אך הקב"ה זימן לידה את בן זוגה המיוחד, בחור עיוור שגדל במוסדות חב"ד. למרות עיכובים ארוכים ובדיקות מורכבות שנמשכו כשלוש שנים, השניים התאחדו בברית נישואין מרגשת שהפכה לסמל של ניצחון הרוח.
היום, כשהם מגדלים יחד את בתם המתוקה חנה-לי, ענבר מתארת את השותפות הזוגית המופלאה שלהם במשפט אחד שמזקק את כל מהות הקשר: "אני העיניים שלו, והוא הידיים שלי... אני כל יום רק אוהבת אותו יותר".
ענבר מעידה כיצד כל פעולה פשוטה בבית מתבצעת מתוך סינרגיה מופלאה: הוא נעזר בה כדי לראות את עולמו, והיא נעזרת בו בכל מה שדורש מאמץ פיזי, כשהכל נעשה בשמחה ובחיוך כובש.
בסיום הריאיון, ענבר משתפת גם במסע המרגש של כניסתה להריון ובלידת בתה הבריאה, כנגד תחזיות הרופאים: "כל אולטרסאונד שהרופא אמר לי 'יש לה 10 אצבעות, יש לה שתי ידיים', אמרתי 'תודה השם'. אנשים לא מבינים כמה זה לא מובן מאליו'."
עוד בערוץ
דן שבתאי: "אני מבין כמה השבת נותנת לי מנוחה"
ידידיה מאיר: "התקשורת לקחה את היהדות ואת המסורת - מושגים שאנשים היו גאים בהם - והפכה אותם לבושה"
לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.
שפע של תפילות ומידע מחכים לכם באתר הידברות - כניסת שבת, פרשת השבוע, מזמור לתודה, זמני היום, תפילת שחרית, פרק שירה, תפילה לפרנסה, שאל את הרב ועוד