וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה הבדידות היא סכנה אמיתית ואיך הקשרים שלנו בחיים מצילים אותנו?

אמיתי חניה

3.11.2026 / 14:43

בשיתוף ערוץ הידברות

למה גם האנשים החזקים בהיסטוריה נזקקו למשענת, ואיך מעשה קטן של אכפתיות יכול להחזיר אדם לחיים? מאליהו הנביא ועד לאיוב - המקורות מלמדים אותנו למה בדידות היא סכנה של ממש, ואיך אפשר להתמודד איתה

זוג קשישים בעל ואישה. ShutterStock
קשר אנושי יכול לחזק אדם/ShutterStock

כבר בבריאת האדם, עוד לפני חטא עץ הדעת, נאמר: "ויאמר ה' אלוקים לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב, יח).

הבדידות היא לא רק תחושה לא נעימה, אלא משהו שיכול לפגוע בנו פיזית ונפשית. דוגמה לכך מופיעה בסיפור על חוני המעגל, שהתעורר משינה של 70 שנה וגילה שאף אחד לא מכיר אותו או מקשיב לו. התחושה הקשה של הבדידות והנתק מהחברה הביאה למותו. על המקרה הזה אמרו חז"ל את המשפט המפורסם: "או חברותא או מיתותא" - או להיות בחברה או למות.

שלמה המלך משווה בין מי שיש לו חבר לבין מי שנשאר לבדו בפסוק "טובים השנים מן האחד". הוא אומר כי כשיש איתך מישהו, ויהיה מצב שבו תמעד ותיפול, יהיה מי שירים אותך. כשאתה לבד, אין מי שיעזור לך לקום.

לכן חכמנו ז"ל לאורך הדורות תמיד עודדו אותנו ליצור חברויות באופן פעיל, להקיף את עצמנו באנשים, ולא לבודד את עצמנו מהקהילה.

נביאים ומלכים שהרגישו לבד

תחושת הבדידות מופיעה לא מעט בתנ"ך. דוד המלך, למשל, הרגיש בודד וחסר אונים מול האתגרים שלו, וביקש עזרה במילים: "פנה אלי וחנני, כי יחיד ועני אני" (תהילים כה, טז).

גם אליהו הנביא, כשנרדף ונמלט למדבר, הרגיש שכולם נטשו אותו וזעק שנשאר לבד לגמרי. עד שה' הזכיר לו שיש סביבו קהילה שלמה שתומכת בו.

גם דוד המלך וגם אליהו הנביא זעקו לה' כשהרגישו לבד. לעומת זאת, הסיפור של איוב מראה את העוצמה של חברות אמיתית בשעת משבר. כשאיוב ספג מכה קשה, שלושת חבריו הקרובים לא השאירו אותו לבד. הם הגיעו במיוחד מרחוק, ישבו לצדו במשך שבוע שלם בשתיקה, ופשוט היו שם בשבילו ברגעיו הקשים.

חברות וחיבור לאנשים אינם רק משהו שנחמד שיהיה. הם צורך קיומי בסיסי של כל אחד מאיתנו. גם האנשים הגדולים בהיסטוריה חוו בדידות, והסיפורים האלה באים להזכיר לנו כמה חשוב לא להישאר לבד מול משברי החיים.

התרופה לבדידות

הגמרא מספרת על תלמיד של רבי עקיבא שחלה, ואיש מן החכמים לא בא לבקרו. רבי עקיבא הגיע אליו, דאג לטאטא את חדרו ולשפוך מים על הרצפה כדי לטהר את האוויר ולנקות את הסביבה של החולה, ובזכות הטיפול הזה התלמיד התאושש והחלים. אמר לו התלמיד: "החזרת אותי לחיים". יצא רבי עקיבא ואמר: "כל מי שאין מבקר חולים, כאילו שופך דמים" (נדרים מ, א). כלומר, התעלמות מאדם שסובל וזקוק לעזרה היא לא סתם חוסר רגישות, היא פגיעה ממשית בחייו.

המקורות מתארים את הבדידות כמצב קשה, מהפסוק שבו מופיע לראשונה "לא טוב" בתורה ועד דברי רבא על חוני המעגל. לצד זה, הם מציבים דרכים מעשיות להתגבר עליה: לקנות חבר, לא לפרוש מן הציבור, לבקר את החולה ולשבת ליד מי שכואב לו, גם בלי לומר דבר. ומי שמרגיש לבד, יכול לפנות אל הקב"ה, כפי שעשו דוד המלך ואליהו הנביא.

בשיתוף ערוץ הידברות
  • בדידות
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully