פרשת "חיי שרה" נפתחת במותה, ובכל זאת נקראת על שם החיים. זה לא פרט טכני. התורה מבקשת ללמד אותנו משהו על האופן שבו אדם חי את חייו, גם ברגעים הקשים ביותר.
חז"ל מתארים את שרה כך: "בת מאה כבת עשרים לחטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי". אישה בגיל מופלג שנשארה רעננה, זכה ויפה כמו מי שעוד בתחילת הדרך. וזו הייתה אישה שעברה שנים של ציפייה, עקרות וניסיונות קשים. אז מהי הדרך לשמור על חיוּת דווקא כשהחיים מאתגרים?
עיקרון ראשון: לא להזקין מבפנים
רבי נחמן מברסלב לימד ש"אסור להזקין", ולא התכוון לגיל הביולוגי. הזִקנה שהוא מזהיר ממנה היא של התודעה: שגרה, שחיקה, ותחושה שאני כבר יודע הכול ושום דבר לא יפתיע אותי. אצלו הילדות היא שורש החיות. תינוק קם, נופל ומנסה שוב, בלי בושה ובלי לחשוב מה אחרים יאמרו.
שרה בחרה בתודעה כזו. היא לא נתנה לקשיים החיצוניים להגדיר אותה, וכך נשארה צעירה ברוחה. זה פתוח לכולנו, בכל גיל ובכל שלב. אפשר ללמוד משהו חדש, לנסות, לטעות ולהתחיל מחדש.
נקודה להתבוננות: באיזה תחום בחיי אני מתנהג כאילו אני כבר יודע הכול? מה הייתי רוצה ללמוד מחדש?
עיקרון שני: "בא בימים", להיות נוכח בכל יום
התורה אומרת על אברהם ושרה ש"באו בימים". הרבי מליובאוויטש מסביר שאדם כזה אינו סתם מי שצבר שנים. הוא בא אל תוך הימים שלו, ולא נותן להם לחלוף ריקים. בלשון הביאור: מה אני עושה עכשיו, מה אני מנצל עכשיו?
אלה לא שאלות על הישגים גדולים בחיים. הן שאלות על היום הזה, על השיחה הזו, על ההזדמנות שלפניי. שניהם, אברהם ושרה, לא חיו רק את העבר. הם מילאו כל יום בתוכן ובמשמעות.
נקודה להתבוננות: איזה יום מהשבוע האחרון חלף בלי שהייתי שם באמת? מה הייתי עושה אחרת היום?
עיקרון שלישי: כשהעולם נעצר, לקום
אחד הרגעים הטעונים בתורה הוא של אברהם אחרי מות שרה. התורה מתארת אותו כמי ש"בא לספוד לשרה ולבכתה", ומיד אחר כך: "ויקם אברהם מעל פני מתו". הוא מתאבל באמת, ואז קם ופועל. הוא הולך לרכוש קרקע בארץ ישראל, אף על פי שההבטחות על הארץ ועל הצאצאים עדיין לא התממשו. הוא לא מחכה שיתקיימו, אלא פועל כדי שיתקיימו.
זה לא ויתור על הכאב. כשאדם נמצא בשבר, לפעמים צעד מעשי אל העתיד נותן לכאב קרקע יציבה. לא כולם מוכנים לצעד כזה באותו קצב, אבל הכיוון הוא שחשוב.
נקודה להתבוננות: מהו הצעד האחד שאפשר לעשות השבוע, אפילו כשקשה?
בונים את העתיד מתוך ההווה
יש משל על אונייה שמספר שכשאר היא יוצאת אל הים הלא־נודע, אנשים מריעים. החכמה האמיתית היא להריע כשהיא חוזרת בשלום לנמל ופורקת את מטענה. כך גם בחיים. לא הפתיחה מרשימה, אלא מה שנשאר בסוף.
עם ישראל כולו נבנה על הבחירה הזו - בחיים, בתקומה ובבניין העתיד, גם מתוך משבר ואובדן. וכל אחד ואחת מאיתנו יכול לחיות את ההווה, לצבור מעשים טובים ומצוות, ולהשאיר אחריו אור גדול בעולם.
עוד בערוץ
מה קורה לקשר עם הקב"ה כשאנחנו נכשלים? התשובה המרגשת של רש"י
התרגלנו בחיים שהכל קשה, אבל אפשר גם להפך. אפשר שֶׁ-קַל
שפע של תפילות ומידע מחכים לכם באתר הידברות - כניסת שבת, פרשת השבוע, מזמור לתודה, זמני היום, תפילת שחרית, פרק שירה, תפילה לפרנסה, שאל את הרב ועוד
לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.