פֶה-סח - גאולה דרך השפה
אל מול דלות השפה הפוליטית והתקשורתית שמלבה את החלוקה לקבוצות בחברה הישראלית ועימה את השסע והפילוג, העם מבקש שפה אחרת - עשירה ומאחדת הרבה יותר. חג הגאולה הראשון שלאחר השבעה באוקטובר מייצר הזדמנות גדולה לשינוי ותיקון
אל מול דלות השפה הפוליטית והתקשורתית שמלבה את החלוקה לקבוצות בחברה הישראלית ועימה את השסע והפילוג, העם מבקש שפה אחרת - עשירה ומאחדת הרבה יותר. חג הגאולה הראשון שלאחר השבעה באוקטובר מייצר הזדמנות גדולה לשינוי ותיקון
עם ישראל שרוי במציאות מהקשה בתולדותיו ומותקף על ידי אויבים אכזריים רבים, שחלקם מחזיקים בבניו ובנותיו. לכן דווקא בליל הסדר חובה עלינו - לצד המחשבות על החטופים, הנופלים, הפצועים והעקורים - להמשיך את מסורת העברת סיפורנו גם לדורות הבאים
שאלת האיזון בין ההתחשבות באומות העולם, אל מול העמידה ביעדים והאינטרסים הלאומיים עומדת ותלויה במשך דורות ארוכים וצפה שוב בעוצמה רבה גם במלחמה הנוכחית. הרבנית דבורה עברון והרב דוד סתיו מנסים להסביר
לא מעט פסוקים בפרשת תזריע קשים ונראים שלא מסתדרים המציאות המודרנית ובראשם הביטוי "אישה כי תזריע". אולם מבט חדש על הכתובים מספק ראייה רחבה ולאור המלחמה מאפשרת לנשות ישראל לבוא בידיים נקיות לקב"ה ולבקש ממנו שלא יישפך עוד דם
חוי ארנפלד גדלה בבית חרדי טיפוסי הרחק מתפיסות ציוניות. כיום היא מפעילה שורת מיזמים שהרוח הציונית שורה בהם, מלווה את בנה בשירות הצבאי וגם את בעלה שבחר להתגייס בגיל 46. "אחרי הטבח הרבה מאוד מיתוסים התנפצו. יש שינוי בחברה החרדית"
אהרון מאבד את שני בניו ושותק לעומת העם שנפל על פניו. הטבח בשבעה באוקטובר הותיר אותנו כחברה ללא מילים, אך זה לא צריך למנוע מאיתנו לעשות מעשים למען הנפגעים כדי לנסות, ולו במעט, להקל על סבלם הגדול והנורא
פרשת צו המפרטת את עבודת המשכן עלולה להיות משעממת עבור רבים. אך לפני שאתם נרדמים בזמן הקריאה, חשוב להפנים ולהבין שלא רק אלוקים אלא גם החיים שלכם, לרבות ההצלחות האישיות והעסקיות, תלויים בפרטים הקטנים
פתיחה במלחמת מנע, איסור לרחם על אכזרים, קדימות לחיילינו על פני אזרחי האויב והפעלת כוח רק כשצריך. חצי שנה אחרי שנכפתה על ישראל מלחמה, הרב דני לביא משרטט את עקרונות המוסר היהודי בלחימה ומזהיר כי "אי יישומן יביא לעיכוב ביכולתנו לנצח ולהביס את אויבינו"
כשעם ישראל עמד בפני כליה ביקשה אסתר ממרדכי שהעם כולו יפגין עימה סולידריות ויצום למען הצלחתה מול המלך. השנה, זעקת החטופים קוראת לנו, גם למי שלא נוהג לצום בתענית אסתר, לגלות את אותה סולידריות ולצום למענם ולמען שחרורם
פורים הוא אחד החגים האהובים, אך כיצד ניתן לחגוג השנה כשברקע מתנהלת מלחמה עם כל כך הרבה אסונות ואובדנים. "מורכבות רק מעמיקה את שמחת החג", מסביר איש החינוך שלום וייל והרבנית יפית קליימר מוסיפה כי "היכולת שלנו להחזיק שמחה וכאב יחד היא מאוד חשובה
יו"ר מועצת החמ"ד הרב פרופ' יהודה ברנדס מחזיר אותנו לימי המנהיגים הגדולים שמצאו דרך לשוב מחטאם ולתקן את דרכיהם. אולם לצד הציפייה מאישי הציבור לקחת אחריות, הוא מלין על תרבות ההאשמות וההדחות שהשתרשה שלא מאפשרת טיפול אמיתי ותיקון יסודי
לראש ישיבת מעלה גלבוע ברור שהמצב הנוכחי בו המגזר החרדי לא מתגייס לצבא הוא "עיוות תורני שאין לו תקדים היסטורי. יש לנו הרבה מה ללמוד מהציבור החרדי אבל המצב הנוכחי לא יכול להימשך. כשאדם חרדי חולה הוא לא מסתפק רק בתפילות אלא הולך לרופא"
פרשת ויקהל בוחרת לעסוק דווקא בפרטים הקטנים ביותר, וגם חוזרת על דברים שלמדנו בפרשות קודמות. עיון מעמיק יותר מלמד שהדבר מכווין ובא ללמד אותנו על תכנון אלוקי, ביצוע אנושי והשילוב החשוב וההכרחי של שניהם
ימי המלחמה הקשים מחזירים אותנו לתפילת יום הכיפורים שבה אנו מבקשים להידמות לקב"ה ולהידבק למידותיו. אחת המידות המרכזיות היא מידת הרחמים בה אנו צריכים לאחוז כדי למנוע מהפילוג שהופיע בחברה הישראלית לשוב
בשיתוף פעולה נדיר, תנועת נאמני תורה ועבודה ופורום קהלת פנו לשר החינוך בדרישה שלא יחתום על תקנות תקציב החינוך, במיוחד זה החרדי. לדבריהם, התקצוב חייב לכלול תנאים "של לימודי ליבה והשתתפות במבחנים שבודקים את איכותם"
מה בין כתישת הזית לייסורים הבאים על עם ישראל? ומה לדעת הרב זקס ז"ל יש לשאול את עצמנו במצבים קשים? תובנות על הצדדים המפתיעים של השביעי באוקטובר
אחרי הקרבות הקשים בעוטף עזה בשביעה באוקטובר והלחימה העיקשת ברצועת עזה, ראש המדרשה לבנות לפני גיוס, הרב אוהד טהרלב, משוכנע יותר מתמיד כי נשים יכולות וצריכות להשתלב במערך הלוחם של צה"ל. עם זאת הוא מדגיש: "אני מדבר על יחידות מגדריות ולא מעורבות"
כשבני ישראל ביקשו להמשיך להזרים כספי תרומות לבניית המשכן עצרו אותם חכמי ישראל מתוך דאגה שהמשכן יהפוך מנחלת הכלל לנחלתם הבלעדית של בעלי המאה. גם היום, יש מי שחוששים כי תקציבי לימודי היהדות שמובילה הממשלה ידירו חלקים נרחבים מהציבור הישראלי
הררי מילים נשפכים בסוגיית החטופים בעזה כאשר גם למסורת היהודית יש קושי להביע עמדה נחרצת. "פוסק הלכה מאוד מתקשה לפסוק כשהוא לא מכיר את המציאות כמו שצריך", אומר הרב יובל שרלו והרב אילעאי עופרן מוסיף כי "בשלב מסוים, כשאין הגדרות ברורות, השפה ההלכתית נתקעת"
פרשת משפטים בוחרת לפתוח דווקא בדיני עבד עברי. מבט מעמיק פנימה מסביר מדוע ומלמד על החובות והאחריות שמתלוות לאדון הלוקח לעצמו עבד ועד כמה זה חיוני לקיום מערכת חברתית בריאה
כשיתרו שמע על כל הניסים שעשה הקב"ה לעם ישראל ביציאת מצרים, הוא לא הפסיק להתפעל, זאת בניגוד לעם שראה בכך מציאות טבעית ונורמלית. גם כיום, למרות טראומת שמחת תורה, אנו חווים גם ניסים ועלינו להרים את הראש מהקושי והכאב ולומר "ברוך השם"
על עיקרון הכרת הטוב במכות מצרים ועל ההבנה כי הכרת הטוב מובילה אותנו לתיקון עצמי
פרשת "ויחי" שאותה נקרא בשבת הקרובה בבית הכנסת ביאה לסיומה את סיפורה של משפחת יעקב הגרעינית. מה אפשר ללמוד ממנה ומה אומרים הפרשנים?
הרב אהד טהרלב מקשר את חג החנוכה למצב הקשה בישראל ומסביר כיצד מתגברים על אחד האתגרים הקשים שידע העם היהודי
עם פרוץ המלחמה, פתח מרכז חב"ד בתל-אביב מערך רחב כדי לדאוג לכל מחסורם של המפונים: "אנו תפילה עבור כולנו שבקרוב תהיה יד ישראל על העליונה". מעתה גם אתם יכולים לקחת חלק ביוזמה המבורכת
קונגרס הרבנים למען השלום פנו לראש הממשלה ולשרים: "מבקשים מכם, בלב כואב, שבור ושותת-דם, רק דבר אחד: הצהירו עכשיו באופן ברור ובקול רם לעולם כולו - לעולם לא עוד"
סוכות הן לא רק בדים ומוטות אלא זיכרון ראשון ומתוק מתחילת הדרך שלנו כעם. זיכרון שגם כיום, במצב הנפיץ של החברה הישראלית, עשוי למנוע מאיתנו "להתגרש" ולהתפצל לשני עמים
בין אם נעמוד לפני ריבונו של עולם ככבשים, ככובשי פסגות גבוהות ומסוכנות או כחיילים, לפי כל הפירושים המושג "בני מרון" בתפילת "ונתנה תוקף" דורש מאתנו דבר אחד - על אף השוני והגיוון בעם, חובה עלינו לשמור על אחדות
הרב בני לאו מתכונן לראש השנה, ומביא את הדברים שכתב הרב הרב אברהם יצחק הכהן קוק לפני 90 שנה
תגובת האבל על פטירתו של קרוב משפחה עלולה להיות עוצמתית מדי, עד כדי פגיעה גופנית של קרובי המת בעצמם