אחד הדברים שמחרפנים אותי דרך קבע הוא הנוהל המוזר שיש לכל מיני אנשים לקחת פיסקה כלשהי מהמקורות, לפרשן אותה כאוות נפשם, ואז כמובן להרים גבה ולומר: "וואו, תראו איזה מוזרים היו חז"ל". בשבוע שעבר פרסמה הגברת חיה ששון, טור על אחת מפסקאות חז"ל האהובות עלי ביותר: "לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" ולמה פסקה כה אהובה? כי היא מזכירה לי כלכלה התנהגותית. אם ביררתם, זהו זרם מדעי חדש שחוקר את התנהגות האנשים.
אחד החוקרים הפופולריים, פרופסור דן אריאלי, ניסה לבדוק מה גורם לאנשים שלא לפשוע. הניסוי היה פשוט: מספר סטודנטים קיבלו עשר משוואות שעליהם לפתור, על כל משוואה שתיפתר הם יקבלו דולר אחד. מה שגילו החוקרים היה, כי אף אחד לא הספיק לפתור את כל העשר, ובכל זאת הסטודנטים "הרשו לעצמם" לשלשל לכיסם דולרים גם על משוואות שלא פתרו. החוקרים הוסיפו עוד אלמנטים, הם גרמו שהנחקרים יחששו להיתפס בגניבה ויפחדו מעונש, אבל מסתבר ששיקולי רווח והפסד לא תמיד עזרו. הסטודנטים פשוט רימו ולקחו כסף שלא הגיע להם.ואז פרופסור אריאלי הודיע למשתתפים הודעה חשובה: "הניסוי מתקיים תחת הקוד האתי של האוניברסיטה" ולפתע, בצורה מופלאה, השינוי קרה, אחוז הגניבות ירד פלאים. (זה שאין בכלל קוד כזה זה עניין אחר...)
מה קרה כאן, אתם שואלים? חוקרי כלכלה-התנהגותית כנראה לא יענו לכם, אבל התשובה כבר נמצאת בדברי חז"ל. הסטודנט אמר לעצמו: "היי, אני לא סתם אחד, אני לא עוד איזה עבריין מהרחוב, אני חתום על קוד אתי אוניברסיטאי". כדי למנוע פשיעה לא צריך בתי כלא או שוטרים, צריך חינוך אמיתי. כזה שמרומם את האדם, שגורם לו לומר לעצמו: "היי, לא אתי לאדם כמוני לרדת לפשע. אני שווה יותר מזה. זו לא שחצנות, וזה לא לעוף על עצמך. זה פשוט להבין שמעמד גבוה הוא מעמד מחייב. וזה בדיוק מה שחז"ל מבקשים להעביר: אלוהים ברא את כל העולם, גלקסיות, שרשרת מזון, מערכת אקולוגית, יסודות, בשבילך. שים לב כמה אתה חשוב ונעלה. קח אחריות.