קראתי אמש במדור זה, את קריאתם של רבני בית הלל לאפשר לנשים לקחת חלק בחגיגות שמחת התורה, כולל ריקודים מעורבים כמובן (וגם "כלת התורה", אל תשאלו...) אני באמת לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. אז בחרתי באופציה השנייה, מה שבטוח בטוח. מה שהכי מעניין שם אלו ההנמקות, תקשיבו טוב כי אני מצטט: "בדורנו, נשים רבות הן שותפות פעילות בתפילות ובשיעורים בקהילה, כמו בחלקים אחרים של חייהן ושל חיי הציבור. אם השתתפות נשים אלה בשמחת תורה מסתכמת בצפייה דחוקה מבעד לעזרת הנשים או בסידור השולחנות לקידוש זוהי עובדה מצערת..." אז יאאלה, יש לנו כלת תורה, כזו שמילאה את כריסה בש"ס ופוסקים. מה דעתכם על בוחן פתע לכלה, סתם כדי לבדוק אם היא בכלל ראויה לתואר הנכסף שרק גדולי ישראל משכמם ומעלה זכו אליו?
שאלה ראשונה: כיצד היה נהוג לערוך את "שמחת בית השואבה" בבית המקדש? תשובה א': מעורב. תשובה ב': בנפרד, גברים לחוד ונשים לחוד. תשובה ג': כל התשובות נכונות. תתפלאו, אבל תשובה ג' היא הנכונה. וכך נאמר בתלמוד מסכת סוכה: בשלב הראשון היו עורכים את השמחה בצורה מעורבת. כולם וכולן יחד. למה לא? יש שוויון, אין הדרה, מה יותר מתאים. אבל אז קרה משהו לא צפוי: "הגיעו העם לידי קלות ראש" מגע של נשים עם גברים זרים. הגמרא לא משתמשת בתיאור פלסטי של האירועים, היא שומרת כרגיל על שפה נקיה ומכובדת, אז אני מתיר לכם כאן לפרשן את הגמרא כאוות נפשכם. ואני גם מתאר לעצמי שלא מעט נשים חשו שלא בנוח מול ההסדר הזה.
הסוף להדרת הנשים מחגיגות "שמחת תורה"
מה עשו כשראו שהגיעו לידי קלות ראש? נכון, בחרו חדר אחד לגברים (האחורי כמובן) והאחד לנשים (איזה כיף, מקדימה) אבל מה לעשות שגם זה לא עזר? כאן החליטו לשנות מסדרי בראשית של בית המקדש, ופשוט בנו בעזרה יציע כבוד עליון לנשים (מכאן, אגב, הביטוי במקור "עזרת נשים"). כך שתוכלנה גם להשתתף בשמחה.
אז אני רוצה להגיד כמה מילים לאותם אנשים המנסים לכנות את עצמם באובססיה "רבני" בית הלל. הקשיבו לי, והקשיבו לי טוב: זה שאתם מכנים את עצמכם רבנים, לא ממש מטריד אותי. גם אני יכול לכנות את עצמי פרופסור לביולוגיה כימית. עזבו, אף אחד לא לוקח את זה ברצינות. זה שאתם מכנים את נייר העמדה שלכם "פסק הלכה" בעוד שההלכה, כידוע, מתבססת על הגמרא בה הוכחתם קבל עם ועולם את בורותכם, גם זה לא משנה. אבל אם אצלכם זה נקרא רב, באמת מן הראוי שתניחו אצלכם את עזרת הגברים עבור הנשים, לא נראה לי שספר התורה ישמח מהרעיון שאתם תרקדו יחד איתו.
מאיר לבנון, תחקירן ושותף בפרוייקט ההסברה החרדית "דוסים"