לא יודעת הרבה על הרב עובדיה. כמו כולם

אגו - הדבר הזה שאת גוררת לכל מקום,
בדיוק כמו הפרסומת הזאת של הפטרייה והנרתיק.
לפעמים האגו זה מה שאני חושבת על עצמי:
הרבה מאוד פעמים, זה מה שאני חושבת, שאחרים חושבים עלי.
איך שהוא, אנחנו מתבקשים לרסן אותו, להנמיך אותו,
להקטין .
הגיוני - אם אני הייתי גוד אול מייטי {עוד לא, כמעט}
הייתי יוצרת מיד חוק חינוך חובה חינם לביטול האגו.
למה מה?
כמה עוד אלוהים צריכים, אם יש אחד כבר ?

בדף הפייסבוק של וואלה! יהדות לא מפחדים משאלות

אבל כמה לבטל אותו ?
כדי לבטל משהו
אתה חייב להיות מודע לקיומו
כלומר , בכדי להיות עניו
אתה חייב להעריך בערך עצמך.
הכי נראה לי
שאגו, או תפישה עצמית,
זה משהו גמיש ביותר,
כמעט כמו נערת גומי.
הרי לא יכול להיות מצב
שאתה תקום כל בוקר
תביט במראה
ותנשק את הבבואה שלך.
טוב , אם אתה צרכן קוק קבוע,
יש סיכוי שתעשה את זה.
אבל מנגנון האגו שלך ,כל כך נתקע על כפתור ה- on.
ואז זה רק אתה ואתה ואתה.
אבל מה ההבדל בעצם?
גם כשאגו חוטף מכה
ואתה מתקפל ומשתבלל
אז זה שוב
אתה ואתה ואתה.
ומה קורה כשאתה אהוב ומחובק?
מתרחבת הנשמה?
או האגו גדל?

לשאר הטורים של חיה ששון

חוץ מזה, שבועיים עברו ולא כתבתי דבר על הרב זצ"ל .
אני שואלת את עצמי למה ?
התשובה האמתית היא ככל הנראה:
שאני יודעת את מה שהרוב יודע עליו,
וזה בעצם לא הרבה ולא לעומק.
יודעת שהכי קל בעולם להשתמש בו כגורם להנחתה.
ובדקה להיות סופר קולית,
או להיות נורא מגיוסת ולהסביר כמה חשובים היו כמה מהפסיקות שלו בכלל,
ולגבי נשים /אתיופים/ובעלי חיים בפרט.
הדבר היחידי שאני יכולה לומר לגביו,
זה שביום מותו,
זה היה היום היחידי שאמא שלי לא התקשרה אלי לבדוק שאני לא זרוקה באיזה תעלה. ואכלתי ושתיתי ולא נשחטתי.
פשוט.
כי לא יכלה לדבר.
חוץ מזה,
לאיש היתה אמירה אופנתית,
כפתן זה שיא האופנה עכשיו