הדור הממוחשב שסופר דגים בפייסבוק
כולם נורא יפים שם בפייסבוק. כולם שנונים. כולם מצטלמים במקומות הנכונים. ואתה הופך רעב, רוצה את זה ואת הכל. הרעב הולך ומתגבר ואתה נשאר לבד. חיה ששון משוררת בפייסבוקית
לא יודעת הרבה על הרב עובדיה. כמו כולם
לא כתבתי דבר על הרב זצ"ל. למה? אולי כי אני יודעת את מה שהרוב יודע עליו, וזה בעצם לא הרבה. וגם חוק חינוך חובה חינם לביטול האגו כמה עוד אלוהים צריכים, אם יש אחד כבר?
לפני שהקניות לחג הפכו לתחביב הלאומי
אני לא נוסטלגית. אנשים שמתרפקים על נוסטלגיה צריכים לעבוד על הזוגיות שלהם עם ההווה. אבל שאני מסתובבת בסופר, אני נזכרת בחג של הילדות שלי ולא בגלל פרסום של רמי לוי
אלוהים לא נמצא רק בעזרת הנשים
אני מוצאת אותו דווקא בכשרונות אנושיים גדולים, אצל וודי אלן ופיליפ רות והכי הרבה בכל רצועת מוסיקה אפשרית של הביטלס ופעם אחת, אחרי שהצצתי, מצאתי אותו גם בברכת הכהנים
אינטימיות זאת הבעיה של הדור הזה
לא טוב היות האדם לבדו. הזוגיות היא לא הבעיה, זאת האינטימיות שכל כך קשה לנו. האופציה להראות את הג'יפה הפנימית שלנו שאיך שהוא, אמורה להשתלם. שלושה סטטוסים על זוגיות
אם אנחנו זמניים, למה להשקיע?
אם העולם הזה הוא אכן פרוזדור אז למה בכלל להשקיע בכל הפירוטכניקה המטורפת הזאת? לא חבל על המאמץ? שלושה סטטוסים על: נצחיות, מאמץ וג'וקים בעולם זמני
כל העולם נברא בשבילי? לא תודה
כתוב: "כי צריך כל אדם לומר כל העולם לא נברא אלא בשבילי". מה זה בכלל אומר? הוא רק שלי? ומה עם שאר האנשים, זה גם שלהם, לא? שלושה סטטוסים על הקונפליקט הלוגי הזה