הרבי שמת חסר כל - בגלל האהבה

את קווי דמותו של אחת מהדמויות המרגשות והצבעוניות ביותר שקמו לעולם היהודי, הלא הוא ר' שלמה קרליבך, קשה לתאר במילים. ר' שלמה עבר מסכת חיים מרתקת ורב גונית - ר' שלמה איש החסד, ר' שלמה איש המוסיקה, ר' שלמה איש הסוד, ר' שלמה המורה הרוחני ועוד. בפסיפס חייו המופלאים שזור בעצם סיפורו של עם ישראל במאה הקודמת. כמות האנשים שלומדים את תורתו ומושפעים מיצירותיו הרבות מתרבים משנה לשנה.

בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות

נדמה כי אין זווית ביהדות שרוחו איננה השפיעה עליה. עד היום, 19 שנה לאחר פטירתו, נשלפים מקלטות ישנות שירים שכתב, חידושיו, תורותיו וסיפורים מרגשים שעדיין לא פורסמו, מימי ילדותו של ר' שלמה בארה"ב בזמן השואה, דרך מלחמות ישראל והמאבקים למען יהודי רוסיה. ועד להתמודדותו עם הדור החדש שמתרחק מיהדותו, ומגלים עוד טפח ועוד פינה באישיותו מלאת האהבה. אותה אהבה לכל אדם באשר הוא אדם, אותה אהבה שגרמה לו לתת מעצמו ברוח ובחומר. לכל אדם שרק ביקש, הוא פתח את ליבו ונתן את מה שהיה לו. אותה האהבה שהשאירה אותו חסר פרוטה בסוף חייו, עד שחסידיו נאלצו לבקש צדקה בשביל לקיים את הלוויתו.

הזמר שלמה כ"ץ, שאוסף ומלקט את תורתו ושיריו של הרב המרקד כבר 17 שנה, מספר כי ר' שלמה בשבילו, הוא "מעיין המתגבר - אור אין סוף", כ"ץ מדבר עליו בהתרגשות: "כל פעם כשאני חושב שהבנתי מה הוא היה, אני מגלה כי עדיין אין לי מושג, אני יותר נפעם מתורותיו, מאשר השירים והניגונים שכתב. החידושים שיש לו על פרשות השבוע, על כל חג, או על סיפורי התנ"ך. בידע העצום על כל מושג ביהדות, ר' שלמה היה תלמיד חכם עצום".

למרות שגדל בבית מוזיקלי עם אבא חזן ומוזיקאי שהופיע והקליט אלבומים עם הרב קרליבך, כ"ץ לא הכיר את ר' שלמה בחייו. ורק לאחר שנפטר, ממש כמו בסיפור חסידי, הוא גילה לדבריו את האור. "כשלמדתי בתיכון הגיע תלמיד חדש לכיתה ובהפסקות במקום לצאת לשחק עם כולם, הוא היה יושב בכיתה ומקשיב למוזיקה". כ"ץ הסתקרן, ביקש אוזניה והוא עדיין זוכר בפרוטרוט את השיר שהתנגן באותו רגע, "ופרוש עלינו סוכת שלומך" של ר' שלמה, "באותו רגע הגעתי הביתה, לבית הרוחני שלי", מאז ועד היום, הוא אוסף כל הקלטה, כל ספרון שקשור אליו. בימים אלה הוא עובד על פרויקט בו הוא משכתב כל מילה שאמר הרב קרליבך. "יש אלפי שעות של הקלטות, סרטונים שמתעדים את רוב חייו" מספר כ"ץ.

לטורים נוספים של משה גלנץ

מתיסיהו: "לא אלך לבית הכנסת בחג הזה"

שולי רנד מתגעגע מאוד לאברהם אבוטבול

כשהתל אביבים מגיעים, האור בוקע מהחלונות

גד אלבז מסלסל באשכנזית

אתה רוצה להלחין ניגונים שלך על התורה שלו? אני שואל את כ"ץ. "יש אחד שעשה את זה ואני לא יכול לעשות את זה כמוהו", אומר כ"ץ בחיוך כשהוא מדבר על הזמר והיוצר, יהודה גלאנץ (גילוי נאות, זה אבא שלי), שעשור למותו של הרב קרליבך הוציא את אלבומו, "מוכרחים לרקוד" - המבוסס על תורותיו. "כדי לעשות אלבום מהסוג הזה צריך להיות מחובר לנשמה העמוקה של ר' שלמה, ולגלאנץ יש את זה".

עבור יהודה גלאנץ, ר' שלמה היה מי שקירב אותו ליהדות באהבתו האין סופית לכל אדם באשר הוא, ואף ערך את חופתו. גלאנץ ש"זכה" כדבריו, להופיע עמו פעמים רבות בארץ וגם בחו"ל, מספר שהפעם האחרונה שראה את הרבי המרקד, היה בבר מצווה בניו יורק חודשיים לפני מותו. "ליוויתי באותו אירוע את ר' שלמה יחד עם הזמר החסידי מרדכי בן דוד ומוזיקאים נוספים" הוא נזכר ומוסיף בחיוך, "בכל הופעה לקח לו זמן רב להגיע לבמה, מפני שבדרך נישק וחיבק כמעט את כל הנוכחים באולם".

את החופה, הוא לא ישכח לעולם. הרב קרליבך סיפר סיפורים מרגשים ודיבר על אהבה וזוגיות, תוך כדי שירה במשך יותר משעה וחצי, "זה היה מעמד מרגש ומיוחד", אומר גלאנץ בגעגוע.

על אלבומו "מוכרחים לרקוד" החל גלאנץ לעבוד לאחר שקיבל את הספר "עומק הלב", בו אמרותיו ותורותיו של רב שלמה לוקטו ויצאו לראשונה לאחר פטירתו, "התחברתי לאמרותיו, כי הוא דיבר לדור שלנו דברים עמוקים שחודרים אל הלב, וזה הסיבה שבאותה תקופה החלטתי לקחת את התורה שלו ולא את שיריו". אומר גלאנץ ומציין באירוניה, "כולם לקחו את המוזיקה שהוא הלחין אך אף אחד לא לקח את הטקסטים שכתב, עד היום לא נעשה פרויקט כזה למרות שעברו כמעט 20שנה ממותו. כפי שאני התחזקתי מהדברים שר' שלמה אמר, כך ידעתי שעוד הרבה אנשים יתחזקו מלהקשיב להגיגיו ולתורתו, כשהם מולחנים לשיר", מספר גלאנץ. "זאת רק ההתחלה, עדיין לא ראינו כלום" מוסיף כ"ץ. לדבריו, התופעה בה השקפותיו ותורותיו מתפשטים לכל עבר, עוד לא היה משחר ההיסטוריה של עם ישראל בצורה כל כך רחבה ופתוחה. "בדרך כלל זה נחלש עם השנים, אבל אצל ר' שלמה זה רק הולך וגדל".

הרב קרליבך אמר פעם על המחנה החרדי שהתנגד לדרכו הציונית של הרב קוק: "יש לנו בעיה לבני האדם, לקבל נשמות אפוקליפטיות. אנחנו אוהבים אנשים שנראים טוב, ואומרים רק את הדברים הקלים, אנחנו לא אוהבים לקבל אדם, שגורם לנו לחשוב פעמיים".

"לא פעם אני נשאל", מספר הזמר יצחק מאיר, "האם זכיתי לראות את קרליבך עוד בחייו. נניח לרגע את תשובתי, אך דבר אחד ברור. העולם מתחלק לשניים. אנשים שראו והכירו את קרליבך בחייו ואנשים שבשבילם ר' שלמה הוא אגדה. מה שמדהים, שהאחרונים הצליחו להשפיע על הראשונים". מאיר, שמופיע עם שיריו, מציין כי לפעמים הוא חש שכשר' שלמה סיפר על יוסל'ה קמצן קדוש, הוא בעצם סיפר את סיפור חייו שלו עצמו.

"קרליבך זכה למעמד של ענק במותו הרבה יותר מבחייו. המשפט גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, קיבל אצלו פרשנות מחודשת. לא רק שצדקתו גדלה עם מותו, אלא שאצל רבים, הוא הפך לצדיק רק בהסתלקותו", אומר מאיר, שחלף על פניו של הרב קרליבך, באחד מרחובות ירושלים כשהיה ילד והזיכרון חרוט היטב במוחו.

"ר' שלמה הוא לא רק מלחין ענק, מכונן נוסח תפילה, לא רק מספר סיפורים. קשה מאוד למצוא מישהו שמצליח להנגיש אל הנשמה, תורות ורעיונות עמוקים כמותו", אומר יצחק מאיר שבשבת הקרובה (פרשת חיי שרה), יעבור לפני התיבה, בבית הכנסת הגדול בירושלים, ויתפלל בנוסח קרליבך בשבת שמוקדשת לזכרו וליצירותיו. "אין ספק כי אם ר' שלמה קרליבך היה בין החיים, הוא היה חושב שמדובר במתיחה. "אני בבית הכנסת הגדול?!" הוא היה תמה", אומר מאיר בחיוך.

ביום השלושים לפטירתו עלתה על קברו נעילה קרליבך, אשתו לשעבר של ר' שלמה והספידה אותו במילים שכה היטיבו לסכם את מהותו. אני בטוחה ששלמה היה אחד ממלכי המלכים של הקדוש ברוך הוא. הוא היה יושב ביד ימינו של ה' וכשראה את החושך שעמד לבוא לעולם,

הוא אמר: "טאטאע (אבא), אתה ממש צריך לשלוח אותי למטה, אתה ממש חייב. יהיה חושך כל כך גדול בעולם, יהיו הרבה רבנים והרבה אנשים אבל מי יעזור ליהודים למצוא שמחה? מי? אני ממש מתחנן, אני כל כך אוהב אותך, תעזור לי לרדת. והקדוש ברוך הוא ענה לו: "שלוימלה כמה זמן אתה רוצה לעשות את זה? מה אתה צריך בשביל לרדת ולהציל את העולם?, "נראה לי שאני צריך קצת כוח", היה אומר ר' שלמה, " קצת ניגונים של המלך דוד, קצת מהתורות של המשיח, ועוד כמה דברים פה ושם". והקב"ה בטח היה עונה: "בסדר יקירי, אבל לא ליותר מדי, אני לא יכול בלעדיך יותר מדי זמן". וכל פעם ששלמה היה צריך ניגון חדש, לפני שהוא היה עולה למעלה, הוא היה אומר לנשמה, ולדרי (שתי בנותיו; מ.ג) "אולי תברכו אותי שאני אשיר משהו חדש?"

"ואני יודעת לאיפה הוא היה הולך. הוא היה הולך לפרוץ את האוצר במקום שהניגונים של המלך דוד שמורים, איפה שהניגונים של המשיח שמורים, איפה שהתורה שמורה. הוא היה אומר: "היהודים זקוקים להתרומם, ריבונו של עולם! תברך אותי להגיד משהו חדש, משהו נפלא לתת להם כוח". הוא בא לפה בשבילנו. אני יודעת שלמה, שבאת ממש בשבילנו, לתת לנו כח, לתת לנו אור, מפני שהיה כל כך חשוך לפני שבאת..."