כתבת באחד מערוצי התקשורת אמרה לי, כי לו היה מדובר באביה, לא הייתה מניחה לו להיות שמונה שנים במצבו של שרון. זו חמלה. עמדתה משקפת את ערכי התרבות המערבית הליברלית. מה שמוגדר בתרבות זו כחמלה, מוגדר בהלכה היהודית כרצח.
איני רואה כל אפשרות מוסרית להגדרת חיים בתפיסה חילונית ליברלית. אך ברור כי הלך הרוח של הרוב, נוטה לכך שהיה צריך להניח לשרון למות. אולי כי לדעתם החיים מוגדרים כסך כל ההנאות שאדם יכול להפיק מעצם קיומו. לפי זה, מי ששוכב מחוסר הכרה וסיכוייו לחזור להכרתו אפסיים, איבד כל משמעות לחייו. גם הגדרת החיים כדעת, או כהכרה, אינה מספקת. כי אז, חייו של חסר דעת ומחוסר הכרה אינם חיים ומותר להורגם.
אם הגדרת חיים כדעת, או כסך כל ההנאות, אינה עומדת במבחן המוסרי, מהי אם כן הגדרת החיים של החילוניות הליברלית?
על פי ההלכה היהודית, החיים מוגדרים בתפיסה רוחנית. כל עוד גזע המוח או הלב פועלים, אדם נחשב לחי. גם אם הוא מחוסר הכרה כמצבו של שרון, ללא כל סיכוי לשוב אליה. כי הגדרת החיים אינה חומרית אלא מטאפיזית. חיבור של נפש בגוף.
האמונה בנצחיות החיים, בשכר ועונש, מובילה בהכרח למסקנה שחייו של אדם כשרון במצבו זה, נחשבים חיים לכל דבר ועניין. המנתק אותו ממכשיריו, הוא רוצח. השאלה מה הטעם בחיים כאלה, אינה רלוונטית כלל. כי אלו החיים בעצמותם. אין לנו תפיסה בנבכי הנפש במצבו של שרון, מה היא חשה, מה היא רואה.
ונניח (בסגנון שאינו בהכרח אהוב עלי) שהאלוקים נפרע ממנו באופן זה, כדי להעצים שכרו בעולם האחר, האם קיימת זכות ליטול זאת ממנו? אולי בעת זו שרון היה מוכן לשלם הון על כך?
ישנם גם שיקולים חשובים נוספים לתמיכה בעמדה היהודית, אפילו מנקודת מבט ליברלית. ראשית, המדרון החלקלק המוסרי, שתחילתו היתר להריגה מתוך חמלה במצבים אלה, וסופו הריגת זקנים מופלגים שאין להם הנאה חומרית מחייהם, חסרי דעת ואלו המהווים נטל כלשהו על החברה. שנית, המדרון החלקלק הפרקטי, הקושי להוכיח שההרג בוצע שלא מתוך חמלה, כשהאמת היא שהמניע הוא רצונם של הבנים לזכות בירושה, או של הממסד הרפואי לפנות מיטה ולחסוך בטרחה ותקצוב.
בחוק הישראלי אין היתר להמתת חסד, אך סוד גלוי הוא שקיימת נטייה במקרים חריגים שלא לתת תמיכה רפואית מאריכת חיים, בפרט בהתחשב בעמדת המשפחה. המדרון החלקלק כבר קיים.
אך העיקר הוא לא בכך, אלא בשאלה העקרונית. לחברה החילונית אין תשובה טובה לשאלה מהם חיים. עמדה ליברלית זו, שלדעתה היה צריך מזמן לסיים את חייו של שרון, אינה אלא ביטוי ערכי לתפיסת החיים כסך ההנאות או ההכרה, המאפשרת רצח ברשות המוסר.
מעוניינים לכתוב למדור הדעות של וואלה! יהדות?
שלחו לנו לכאן