וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העיתונים החרדים נגד ריקוד הפינגווין. לא הגזמתם? דעה

17.2.2014 / 13:00

ההתנגדות לריקוד הפינגווין הפך לנושא מרכזי בטוריהם של אנשים רציניים במגזר החרדי. למה החברה החרדית הפסיקה לחפש מה מותר ומחפשת בעיקר מה אסור? יקי אדמקר קורא לחשבון נפש

ריקוד הפינגווינים סוחף את העולם החרדי. יוטיוב, צילום מסך
ריקוד הפינגווינים סוחף את העולם החרדי/צילום מסך, יוטיוב

לפני שבועיים נחת בתיבת המייל שלי פשקוויל שכותרתו הייתה "מחאה חריפה". "נו. על מה הפעם?". תהיתי ביני לבין עצמי, קריאה מהירה (בכל זאת וותק של חמש שנים בקריאת פשקווילים) חשפה בפניי פשקוויל סטירי נגד "ריקוד הפינגווין" שסוחף את המגזר החרדי. האמת? נרגעתי.

בסוף השבוע האחרון, מיד אחרי שסיימתי מנת צ'ולנט גדושה וכל מה שנותר לי כדי לחתום את השבוע הסוער שעבר עליי הוא לרפרף מעל טוריהם של טובי הכותבים במגזר החרדי. הבנתי כי הפשקוויל סטירי עלה מדרגה. עוד בטרם נעצמו עיניי, תפסתי לידיי את העיתונים החרדים, שפשפתי את עיניי וניסיתי לענות על השאלה: "כיצד פשקוויל סטירי הפך לאחד הנושאים המרכזיים בטוריהם של אנשים רציניים, בעלי השקפה ודעה במגזר החרדי?".


"ריקוד הפינגווין" סוחף את העולם החרדי

רבים מכם, אולי כולכם, לא מבינים במה מדובר. ובכן, בחודשים האחרונים השתלט "ריקוד הפינגווין" על רחבת הריקודים בציבור החרדי. המבינים בתחום אומרים כי לאחר 30 שנה שבו שולט הריקוד "ברוך הגבר", סוף סוף הגיע לכאן ריקוד חדש. ריקוד שמורכב מתשעה צעדים פשוטים. לא מאמינים? נסו בעצמכם. רגל ימין פעמיים ימינה. רגל שמאל פעמיים שמאלה. צעד אחד קדימה. צעד אחד אחורה. ושלושה צעדים קדימה. ביג דיל? כנראה שיש מי שחושב שכן.
"זו קריצה לאומות העולם, לריקנות, לבוהמה", כתב אברהם דוב גרינבוים, עורך השבועון החרדי "בקהילה'" שמוסיף: "הם (בחורי הישיבות) החליטו שמה שטוב להם כפינגווינים טוב לנו כבני אדם, והעניקו לנו את הריקוד חסר התוחלת הזה". גרינבוים ממשיך: "ריקוד הפינגווינים הוא סמל הרדידות. פינגווין מה הוא אומר? איבדתי את היעד. מחשב מסלול מחדש".

כתב ב"דער בלאט", העיתון של אחד מהפלגים בחסידות סאטמר, בחר בלשון משתלחת יותר כשטען שהריקוד שהגיע "ממדינת הציונים" הוא "משוקץ. מלא זימה וזוהמה". קראתם? "זימה וזוהמה". אגב, בדיוק כשהתחלתי לקרוא את טורו של פ. חובב ב"יתד נאמן" (בדרך כלל אחד המשובחים) נעצמו עיניי ונרדמתי. הצ'ולנט הכריע אותי. הוא כתב בעד או נגד? לא ממש בדקתי. אבל תרשו לי לנחש שנגד.

עכשיו, ברצינות. נעצור לרגע וננסה להבין יחד: איפה הבעיה? בסך הכל כמה צעדי ריקוד. קראתי שיש שטוענים שמקור הריקוד הוא "בגרמנים הנאצים" ולכן אסור לחרדים יראי השם לאמץ אותו. אז תחכימו. מקורו בכלל בשנות ה-50 בארה"ב. אחרים סברו כי אדם שמכבד את עצמו, לא ישתתף בריקוד כזה. חופש הבחירה, לא?

האמת? עזבו. הדיון הקטנוני הזה ממש לא שווה את הרגע לשמו עצרנו. קטונתי. אבל אולי הגיע הזמן לחשבון נפש שבמסגרתו ייבדק למה החברה החרדית כבר מזמן הפסיקה לחפש "מה מותר". אנשיה ואולי גם באשמתנו העיתונאים הפכו לרודפי כותרות שמחפשים בעיקר "מה אסור". את מה צריך לאסור ואת מי צריך להחרים.

הריקוד הראשון (כנראה) בארה"ב

קחו דוגמה, כשברקע המאבק החרדי נגד גיוס חרדים לצה"ל, קראתי בשבוע שעבר כותרת בומבסטית שהכריזה על כך שרבנים חרדים אוסרים על ילדים להתחפש לחיילים בפורים. הסיבה: כדי שלא יקרה שילד חרדי שיתחפש לחייל, ירצה לבסוף להפוך לחייל. רודפי כותרות כבר אמרנו?

נניח לרגע את זה שעדיין לא הבנתי מה עבר השבוע על כותבי הטורים במגזר החרדי שהקדישו את טוריהם לנושא כל כך חשוב. בואו יחד נתחיל לחפש את "הטוב" וה"מותר". נגיד די לקטנוניות הזו. עד אז, בטח מישהו שם יענה על השאלה ש"מטרידה" רבים: האם מותר להתחפש לפינגווין?

3
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully