צוואת הרב פרומן: "להחזיר את העולם הדתי בתשובה"

אתמול צויין יום השנה לפטירתו של הרב מנחם פרומן זצ"ל. נחום פצ'ניק, אחד מתלמידיו הקרובים, כותב על רגעיו האחרונים עם הרב ועל צוואתו המיוחדת "להפוך מדת שחורה לדת לבנה"

נחום פצ'ניק
הרב מנחם פרומן זצ"ל (צילום: עומר מירון)

אתמול, כ"ג אדר ה-23 לשני בשעה 18:30 נשם הרב מנחם פרומן את נשימתו האחרונה ונעלם למחוזותיו העלומים. אני בספק אם יש חיים אחרי המוות. אבל אני יודע בוודאות שבליבם של רבים יותר ויותר הרב מנחם חי וקיים. חצי שעה לפני מותו ישבתי לידו על מחזיק את ידי בידו החמה בוכה ורק מילה אחת יצאה מפי שוב ושוב. תודה. תודה. תודה. תודה שזכיתי להיות איתך ולהקים ביחד איתך את תנועת "ארץ שלום". תודה על הזכות להיות נוכח ליד אדם שיודע להכיר תודה מעומק ליבו. תודה על הארת הפנים שלך שחדרה עמוק לליבי. תודה על החמלה שלך לכול יצור חי בן אנוש וחיה.

קמתי, נשקתי לרב מנחם על המצח החם ונפרדתי ממך, הרב מנחם לתמיד. אני רוצה לחזור ברשותכם שנה אחורה. הייתי אמור לטוס לחו"ל לשבוע בשליחות "ארץ שלום" ובאתי להיפרד ממנו. הרב מנחם היה מאושפז בבית חולים "שערי צדק" ומצבו לא היה טוב בכלל. מי יודע אם אזכה לראותו כשאחזור שאלתי את עצמי. מי יודע אם אזכה להיפרד ממנו כמו שצריך? רציתי להיפרד באופן מודע. ידעתי שהוא לא ימצמץ מול מלאך המוות אם אזכיר אותו והחלטתי: אני בא לבקש צוואה. אני בא לשמוע דברי פרידה. חציתי מסדרונות ארוכים לבנים ונכנסתי. כרגיל הפנים שלו טובות לב, מאירות ומחייכות ואני פונה אליו ואומר לו "הרב מנחם הפנים שלך מאירות, אתה ממש חתיך" הרב מנחם בחיוך שלו "נו, בעזרת השם". אני אומר לו בחיוך "זה יותר מבעזרת ה', זה ברוך השם, זה ממש בריאות" נטעיה הבן שסעד אותו מצטרף ואומר "כן אבא אפשר ממש לראות את השינוי לטובה"

יש שירה גם בגבעות יהודה ושומרון
תחת כיפה אחת: מתנחלים שמאלנים ונערי גבעות

הרב מנחם פרומן ואשתו (צילום: עומר מירון)

אני מתיישב ואנחנו מדברים קצת, אני נותן לרב מנחם נשיקה במצח, הוא עם טלית וחומש, לומד כהרגלו כל רגע פנוי, אני מוציא 'שוקולד בוטיק' שהבאתי במתנה הוא חוזר לספר לעוד כמה פסוקים, אני מגיש לו עלים של שוקולד והוא מסתכל למסדרון לראות שנטעיה לא רואה והופס אוכל בהנאה גדולה... אני פונה ואומר לו "הרב מנחם, מי אמר שלדבר על המוות זה עושה עין הרע? מי אמר שלבקש צוואה זה מקרב את המוות? אולי להיפך? אולי זה דווקא סגולה לאריכות ימים?!.. ואני .. אני טס עכשיו ל11 יום ... הרב מנחם תצווה לי, אני מבקש עם עיניים לחות. הרב מנחם מבין את הרמז היטב ובחיוך הוא פונה אלי ומתחיל לדבר, שולח את היד שלו מידיי פעם ומלטף אותי בראש.

הרגשתי כמו אחד הבנים של יעקב אבינו, דמעות זלגו מעיניי והרב מנחם מדבר מהלב: "אתה ושמוליק ואליעז התחלתם את המהפך עם השירה והיצירה [כוונתו הייתה להקמת חבורת משיב הרוח. נ.פ.] ועכשיו אתה עושה בתנועת "ארץ שלום" אותו דבר, אותו דבר ממש" אני שואל מה המשותף? והרב מנחם ממשיך "העניין הוא להפוך מדת שחורה לדת לבנה, להפוך מדת שחורה לדת לבנה, להחזיר את העולם הדתי בתשובה. המשותף ל"ארץ שלום" ול"משיב הרוח" הוא החופש. חופש היצירה, חופש דתי, חופש לה', חופש לה', כול זה שייך לשלום, מוביל לשלום, החופש הדתי הוא השלום, יש לי מעט כוחות, מעט כוח, אני חלש, ממש חלש, תדע לך שהכדור עובר לידיים שלך, תדע לך שהכדור עובר לידיים שלך, אני ממש חלש, אתם התחלתם את המהפכה של היצירה והשלום הוא אותו הדבר ממש, שלום בא ממקום של חופש דתי יצירה דתית, אני שמח שבאת לפני הנסיעה לאירלנד, חשבתי עליך ולא היה לי הכוח להתקשר, טוב שבאת. דע לך שהאור שבא מהחושך הוא האור הכי גדול, להפוך מדת שחורה לדת לבנה, בע"ה תלך ותצליח ואתה שלום ובית שלום וכול אשר לך שלום", עניתי אמן ויצאתי מלא דמעות של עצב ושמחה בערבוביה.

נחום פצ'ניק (צילום: Creative Commons)

וכעת שנה אחרי, נותר לנו להמשיך בדרך. להרחיב את שביל העיזים הצר שהוא פרץ לדרך רחבה של חופש ואמונה. היום כשיצאתי מבית הקברות של תקוע מהעלייה לקבר חשתי שכול הטקס הזה סביב הקבר זר ומוזר. מה לאיש חי כזה ולעליה לקבר? מה לאיש שכולו אהבה ולשיש ואבן. לו היה מתעורר לחיים היה מתפקע מצחוק ואומר לכול הסובבים את קברו אל תקחו יותר מידיי ברצינות את המוות, אל תקחו יותר מידיי ברצינות את הקבר שלי, חיזרו הביתה ותנו נשיקה לאהוב או אהובת לבכם

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully