פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא צריך להיות חרדי כדי להיות הגון. דעה

      היהדות מחנכת. היא מסבירה לאדם מדוע עליו להיות הגון ומדוע זה יועיל לעצמו ולחברה. בשביל זה לא צריך להיות חרדי. אהרון קריב מגיב למחקר "החרדיות האמינות"

      חסידים עם משקפיים (יח"צ , מנדי אור
בחדרי חרדים)
      (צילום: מנדי אור בחדרי חרדים)

      אני בטוח שיותר מאדם אחד נע באי נוחות על כסאו כשקרא את הכותרת המעידה כי הציבור החרדי מוסרי יותר ורמאי פחות. ואם נתרגם את זה לשפה פשוטה: החילונים שקרנים. סוג של אקסיומה שגם אני כחרדי מתקשה לקבל. ולא רק מפני שכמה מידידי הטובים ביותר הם חילונים ושלפחות כמה מהם לא ממש מרמים אותי על כל צעד ושעל. לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל המילים "חרדיות אמינות יותר" בהחלט לא אמינות בעיני, המחשבה כאילו בכוחה של הכיפה או השביס לגרום לי שלא לשקר, שגויה לחלוטין. לכן אני גם לא מתאכזב בכל פעם שכותרת אדומה נובחת באוזני על "חרדי גנב". כן, התורה שבה נכתבו דיני רמאים ושקרנים נאמרה למדינת הלכה שבה כולם שומרי מצוות.

      עכשיו זה מדעי: החרדיות יותר אמינות מהחילוניות

      הפסוק מגלה לנו ש "ע?י?ר פ??ר?א א?ד?ם י?ו??ל?ד." ובמילים אחרות: לכולנו יש אינסטינקטים חייתיים שאנחנו לא ממש מתגאים בהם. דחפים של הישרדות, של נקמה, של רצון ליהנות מהמקסימום בלי לתת חשבון לאף אחד, ובעיקר בלי לחשוב אם יש דבר כזה "אסור". המסיבה חייבת להימשך. ואז פתאום מופיע ההיגיון ומקלקל את הכל. "זה הרי לא מוסרי" הוא זועק, והרגש עונה: למי איכפת? תן לי ליהנות בשקט". מעצם היותנו בני אנוש, כולנו מתמודדים עם הדילמות האלו. על הכביש, במו"מ עסקי, ובעצם בכל פעם שאנחנו נתקלים בדילמה שמאתגרת את יכולת דחיית הסיפוקים שלנו. והכוחות הפנימיים שלנו הם די שווים, כך שלפעמים אנחנו רואים אזרחים פשוטים שמצאו באקראי סכומי עתק של כסף אבל הם מתאמצים לאתר את המאבד כדי להחזיר לו את כספו, ומאידך אנו רואים שרים בכירים שבטוחים שהקופה הציבורית נועדה לפרנס אותם, והם חופרים שם לאורך, לרוחב ובעיקר לעומק.

      חרדיות (AP , Tara Todras-Whitehill)
      (צילום: Tara Todras-Whitehill)

      אז מה הסוד, האם נוכל להבטיח שאנחנו לא נמעד ברגע שהניסיון יגיע לידינו. האם נעדיף להיות אזרחים הגונים או שמא לסדר לעצמינו את כל החיים? עורכי המחקר הגיעו לתוצאה ש"צריך להרחיב את לימודי האתיקה, והחוק הדתי יכול להוות אמצעי חשוב משום שהוא מהווה קודקס אתי כתוב עם ניסיון של 3000 שנה." כלומר, התנ"ך יצליח ליצוק לחיינו נורמות חברתיות לחיינו שיכללו דפוס התנהגות של הגינות ויושר. ואני אומר: שטויות. אם מדובר על נורמה חברתית, זה גם מעליב וזה גם לא ילך. לא ילך – כי לך תבדוק כמה אנשים מעלימים מס, למרות שזו נורמה חברתית. ומעליב – כי זה הופך את כולנו לחברה של רובוטים שפועלת לפי קודים שהוטמעו בה במקום לבחור מתוך חירות בערכים של יושר, צדק ומוסר.

      התשובה היא אחרת והיא פשוטה מאוד: היהדות היא מחנכת. היא מסבירה לאדם בצורה הכי פשוטה מדוע לא כדאי לו לשקר. כמה הוא יפסיד מכך. כפרט, וכחלק מקולקטיב. בשונה מהחוק שאומר לאדם: "בטוח שתרוויח המון אם תעלים מס, אבל יש לך בעיה כי אולי יתפסו אותך" בא החוק התורני ואומר "אתה הראשון להרוויח מכך שתהיה אדם ישר" והוא גם מסביר לו למה, ומעניק לו סט כלים רחב שיאפשר לו להתמודד עם זה במבחן האמיתי. כאשר הערכים האלה מוטמעים על ידי מערכת החינוך ולא על ידי מערכת אכיפת החוק, החניך יהיה הראשון לאמץ את זה. כי הוא מחנך את עצמו.
      ובשביל זה – לא מספיק להיות חרדי.