פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עכשיו זה מדעי: החרדיות יותר אמינות מהחילוניות

      בניסוי שנערך ע"י דוקטורים לכלכלה בהשתתפות מאות סטודנטים, נמצא שרמת האמינות של המשתתפים החרדים והחרדיות גבוהה יותר מרמת האמינות של המשתתפים והמשתתפות החילוניות

      חרדיות (AP , Dan Balilty)
      (צילום: Dan Balilty AP)

      אומרים על החרדים שהם טפילים, אוכלי חינם ושוחטים את אופיים בכל הזדמנות אפשרית. אך ייתכן שיש גם הרבה מה ללמוד מהם, מה לדוגמה? שיטות החינוך שלהם השמות דגש על לימודי היהדות. ארון הספרים היהודי מכיל ניסיון וחוכמה שהצטברו במשך אלפי שנים, כולל כללי אתיקה מתקדמים ונורמות חברתיות כתובות. קיימת סבירות גבוהה כי הרחבת לימודי היהדות והאתיקה במערכת החינוך החילונית עשוייה להביא תועלת רבה. ייתכן שזוהי דרך אפקטיבית, לצמצום מימדי הפשיעה ככלל והפשיעה הכלכלית בפרט, שעל תוצאותיהן אנו קוראים מדי יום בעיתונות הכתובה.

      עורכי הניסוי

      בניסוי, שנערך על-ידי ארבעה דוקטורים לכלכלה, נמצא כי רמת האמינות של המשתתפים החרדים (ובעיקר המשתתפות החרדיות) גבוהה יותר מרמת האמינות של המשתתפים (ובעיקר המשתתפות) החילוניות.

      הארבעה: דוקטור יובל ארבל מבית הספר למנהל עסקים, המרכז האקדמי כרמל בחיפה. דוקטור יוסי טובול, ראש המחלקה למנהל עסקים במכון לב ומרצה בכיר במרכז האקדמי כרמל בחיפה. דוקטור רונן בר אל, חוקר באוניברסיטה הפתוחה במכון מחקר למדיניות, כלכלה פוליטית וחברה. ופרופסור ארז סיניבר מהמחלקה לכלכלה ומנהל עסקים המסלול האקדמי המכללה למנהל, ערכו בקרב סטודנטים משני המינים במכללות דתיות, חרדיות וחילוניות, ניסוי הטלת קובייה הוגנת. הניסוי פותח במקור על ידי החוקרים השוויצרים פישבכר ופולמי-הוסי. ב-2013 פרסמו החוקרים השוויצרים מאמר עם תוצאות הניסוי שנערך באופן כללי באוכלוסיה, ללא פילוח כל שהוא. החידוש של המחקר שנערך בישראל הוא בפילוח תוצאות הניסוי לפי מגדר ולפי רמת הדתיות של המשתתפים והמשתתפות.

      הצצה לעולמם של החרדים
      כך נראים חיי הלילה של החרדים
      הכירו את מעצבות האופנה החרדיות
      מסיבות במועדונים לחרדיות בלבד
      איך מפרסמים הסרת שיער בלייזר אצל החרדים?
      הבלש החרדי שחושף את מה שהמגזר מסתיר

      הניסוי

      מאות המשתתפים בניסוי נדרשו למלא שאלון קצר, ללא פרטים אישיים מזהים: גיל, מין, אזור מגורים ולאיזו חברה הם משתייכים. חילונים, דתיים או חרדים. לאחר מכן היה עליהם לגשת אל מאחורי פרגוד ולהטיל קובייה. היחידים שיכלו לראות את מספר הנקודות לאחר הטלת הקובייה הם רק אלו שהטילו אותה. למשתתפי הניסוי הוסבר כי יקבלו 20 שקלים עבור ההשתתפות ועשרה שקלים נוספים עבור כל נקודה עליה תיפול הקובייה. לדוגמה, אם הקובייה נפלה על 4 נקודות, מטיל הקובייה זכאי לקבל 60 שקלים (40+20).

      ברגע שהסטודנט יוצא מאחורי הפרגוד, עליו לגשת לדלפק מיוחד, לכתוב את מספר הנקודות שיצאו לו ולאחר מכן הוא יקבל הדף עליו נרשם סכום הכסף המגיע לו. הוא אינו נשאל כל שאלה בעניין. מבצעי הניסוי בדקו האם מטילי הקובייה ידווחו אמת או ישקרו משום שישנה אפשרות לזכות ב 80 שקלים ברבע שעה בלבד בלי שאיש ידע אם שיקרו או לא. מה יגרום לבן אדם לצאת מהמקום כש-30 שקלים בלבד בידיו, אם יצאה לו נקודה אחת בקובייה? כאן טמונה שאלת מיליון הדולר.

      ד"ר רונן בר אל (יח"צ)
      ד"ר רונן בר אל (צילום: יח"צ)

      גברים משקרים יותר מנשים

      לפי פרשנות המחברים, הדבר היחיד שימנע מהמשתתף לשקר, הוא הציות לנורמות החברתיות, השוללות שקר (ובלשון חז"ל: "מדבר שקר תרחק"). מידת הציות לנורמות הללו הוא, מטבע הדברים, פועל יוצא של החינוך שהמשתתף קיבל והתרבות בה הוא חי. תוצאות הניסוי מראות, כי גברים משקרים יותר מנשים. גברים חרדים ודתיים, משקרים פחות מגברים חילוניים. נשים חרדיות צעירות, משקרות הכי פחות ואילו נשים חילוניות צעירות, משקרות הכי הרבה.

      "לכאורה, עבור חרדים, התמריץ הכלכלי לשקר חזק יותר", מסבירים עורכי הניסוי. "זאת משום שרמת ההכנסה של חרדים נמוכה יותר ויש להם משפחות גדולות יותר לפרנס. גם בשאלון שמילאו המשתתפים, חרדים דירגו את רמת ההכנסה שלהם כנמוכה יותר בהשוואה לחילונים".

      "ישבתי וצפיתי בסטודנטים", אומר דר' טובול, "ראיתי איך בנות חרדיות רבות, לוקחות איתן אל מאחורי הפרגוד עוד בחורה תוך שהן מסבירות: 'היא תהיה העדה שלי'. המוסריות של הצעירות החרדיות הייתה מעל כולם". לפי עורכי הניסוי, העובדה שהתנהגות המשתתפים והמשתתפות החרדים והחרדיות בניסוי איננה אחידה - מלמדת על כך, שהתגובה איננה מונעת רק ממניעים של אמונה עיוורת וחשש מההשגחה העליונה ומשכר ועונש אלא משיקולים מוסריים.

      "מובן שמדובר בסטטיסטיקה ולא באמת אבסולוטית", ממהר דר' בר אל לצנן את ההתלהבות, "איננו יכולים לדעת במדויק מי התחנך והיכן, אלא לפי הפרטים שנתן לנו. מובן שהניסוי לא מעיד על כך שכל החרדים אמינים וכל החילונים שקרנים, ממש לא. אך מדובר במדגם רחב בגודלו, שהצליח לתת לנו נתונים מרשימים". הוא מסביר.

      " 'מדבר שקר תרחק', 'ואהבת לרעך כמוך', אלו ערכים שבחינוך החרדי נלמדים החל מרגע בו הילד מכיר את עצמו. נצא מתוך נקודת הנחה שגם הבית החילוני הממוצע מחנך את הילד לדבר רק אמת, אך אם בערב הוא פותח את הטלוויזיה וצופה בתוכנית ריאליטי אחת מני רבות, מבין כי רק החזק שורד וחייבים לפתח מזימות ושקרים, הוא מקבל מסרים סותרים ולומד דברים שאולי הוריו לא היו רוצים בכך".

      ד"ר יובל ארבל (צילום מסך)
      ד"ר יובל ארבל (צילום מסך)

      רק בגלל הכסף

      כדי לחזק את המסקנה, שהמניע לשקר בקרב נשים חילוניות וגברים חילונים הוא אכן התמריץ הכלכלי לשקר, ערכו החוקרים ניסוי בקרה. הם פרסמו מודעה ובה הציעו השתתפות בניסוי תמורת סכום קבוע של 55 שקלים (20 שקלים דמי השתתפות +35 ממוצע של הטלת קובייה), וזאת בלי קשר לתוצאה המדווחת בהטלת הקובייה. תוצאות ניסוי הבקרה מראות, כי כאשר מסלקים את התמריץ הכספי לשקר, המשתתפים אכן לא שיקרו. מחברי הניסוי טוענים כי צריך להרחיב את לימודי האתיקה והחוק הדתי יכול להוות אמצעי חשוב משום שהוא מהווה קודקס אתי כתוב עם ניסיון של 3000 שנה.

      ניסוי הונג קונג

      כדוגמה, מביאים מבצעי הניסוי את את הונג קונג, שהייתה בעלת מוניטין מפוקפק ואנשיה היו ידועים כנגועים בשחיתות במשך מאות שנים. ב- 1974 נחנך מסע חדש לביעור השחיתות על-ידי וועדה בלתי תלויה חדשה שהוקמה, שכל מטרתה הייתה ביעור הנגע במדינה. ההצלחה הפתיעה רבים לאור ניסיונות העבר שכשלו. ההצלחה הייתה כה גדולה - שעד היום נחשבת "הונג קונג" כדוגמה הבולטת להצלחה של תוכנית המקדמת מלחמה חסרת פשרות בנגע השחיתות. במסגרת התוכנית למלחמה בשחיתות בהונג קונג ננקטו אמצעים רבים, בין היתר הופקו סדרות טלוויזיה וסרטים המגנים שחיתות. במערכת החינוך הוכשרו מורים מיוחדים לנושא, ויצרו תוכניות לימוד מיוחדות בבתי ספר בנושאי אתיקה. ארגנו תחרויות נאום בין בתי ספר בנושאי אתיקה, אנשים נבחרים מקרב תלמידי בתי הספר נשלחו לסדנאות לימוד של הנושא: "עסקים ללא שחיתות". טפטפו לאוכלוסייה ללא הפסק ערכים מוסריים ולימדו אותם שאסור לסבול שחיתות.

      הונג קונג סיטי (ShutterStock)
      הונג קונג סיטי (צילום: ShutterStock)

      המשבר של החברה החילונית

      החוקרים טוענים כי החברה החילונית עברה שינוי משמעותי במהלך השנים, כאשר נקודת השבר היא מלחמת ששת הימים. לטענתם, אבות המדינה הציונים ראו בארון הספרים היהודי ובעיקר בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית מקור השראה ולימוד חשוב. המטרה של התנועה הציונית הייתה התחברות לחקלאים היהודים של לפני 2000 שנה, ולמורשת הלוחמים היהודים הבולטים, כמו החשמונאים ובר-כוכבא.

      החברה החילונית ככלל הייתה חברה מגויסת למטרה של הקמת והישרדות המדינה היהודית. בתקופת טרום מלחמת העולם השנייה על דלתות הבתים בתל אביב כלל לא היו מנעולים. יכולת גם לסכם עסקה עם קבלן בתקיעת כף ללא חוזה. עם התפרקות הקיבוצים, אובדן אמון בהנהגה מאז משבר מלחמת יום הכיפורים ועוד אי אלו אירועים משמעותיים, חל בחברה החילונית תהליך של שינוי נורמות. החברה הפכה להיות מחברה מגויסת לטובת הישרדות המדינה לחברה המדגישה את חופש הפרט והאינדיבידואליזם, כתוצאה מכך, אנשים הפכו לחשדנים, מתגוננים, והאמון הפך מצרך נדיר. חשוב להבין, כי לחוסר אמון בין אנשים יש עלויות כלכליות משמעותיות.

      אברהם (אברשה) טמיר ז"ל במלחמת ששת הימים, שחרור הכותל. עם משה דיין ויצחק רבין. (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
      המשבר התחיל במלחמת ששת הימים (צילום: ארכיון צה”ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)

      דר' בר אל נותן דוגמה אחת לעלויות הכלכליות הללו. "נניח שהבוס שלך החליט לפתע שהוא אינו משלם משכורת. אולי באמת נקלע לקשיים, אך השורה התחתונה היא, שלא קיבלת משכורת במשך חודשיים. הוא אינו טורח להבטיח כי ישלם את כספך, או שאולי כן, אך את אינך מאמינה לו וניגשת לתבוע בבית משפט. לקחת עורך דין? סביר להניח שגם הוא ייקח? המשפט יתנהל על ידי שופט שגם מקבל משכורת? עד עכשיו כולם כאן מוציאים כסף מיותר מכיסם הפרטי וזאת משום שאדם אחד פעל בחוסר יושר מול העובדת שלו. אפילו כשאתה קונה דירה, נאלץ מיד להתגונן. כיצד? חוזה, עורך דין, ערבים, כסף. האמון לא קיים ואנו משלמים על כך את המחיר, תרתי משמע".

      מסקנות

      לפי הדוגמה ההונג קונגית, ולדעת עורכי הניסוי, כדאי להשקיע בתוכנית ללימודי אתיקה ברמה גבוהה, גם אם לא מנתקים את הילדים לחלוטין מהאינטרנט והטלוויזיה. או אז אנו מקבלים גם שיטה מעשית וגם אפקטיבית. "אנו חושבים שהחינוך החרדי יוצר אפקט דומה לאפקט שנוצר בהונג-קונג במהלך שנות ה-70 - על-ידי הקניית ערכים מוסריים", אומרים הדוקטורים.

      מסקנה נוספת, שניתן להסיק מהניסוי הוא שיש לתת לחרדים המבקשים לעבוד הזדמנות להשתלב בשוק העבודה. כדאי גם להביא לידיעת הציבור, כי כל המשתתפים החרדים והחרדיות בניסוי הם חלק מאוכלוסיה של סטודנטים המכשירים עצמם לשוק העבודה. חרדים הם עובדים טובים, בגלל שמערכת החינוך החרדית שמה דגש על לימודי דת ואתיקה. בעיני חרדים, קבלת משכורת מבלי לתת תמורה על כך למעסיק, מהווה גזל המעסיק - פשוטו כמשמעו. שילוב החרדים בשוק העבודה היא מטרה כלכלית חשובה. ייתכן, שזוהי גם הכוונה האמיתית של קרנית פלוג ויאיר לפיד, הם מבינים, שהעובדים החרדים חשובים להתפתחות הכלכלה ולצמיחה של המשק. ואני אומרת, לא רק החרדים או הדתיים, כי אם כולנו, ללא הבדלי דת, גזע או מין, יכולים כחברה להרוויח משיטת חינוך השמה דגש על ערכים ואתיקה. הדת היא פשוט בסיס טוב להתחיל ממנו.