האש ביצהר שורפת אותנו מבפנים

על הניתוק מהישראליות ומעצמם של נערי הגבעות ביצהר. על ריצתה של המשטרה לתקשורת בעקבות פרשת הסמים של הידוענים. והמלצה על שיעורי הרב שרקי .יונתן ברג מסכם את השבוע

יונתן ברג

אירוע השבוע: הריסת עמדת השמירה ביצהר

(צילום: צלמים זמניים)

לא יוצא לי כמעט להסכים עם נפתלי בנט, אולי זו אפילו הפעם הראשונה, אבל על הדברים שלו השבוע, שיותר מאשר הוא כועס על אותם פורעים ביצהר, הוא עצוב בשבילם, אני חותם. התחושה המרכזית מול אותו אוהל צבאי שחוט היא עצב, עצב על ההידרדרות העקבית של מי שמכונים " נוער הגבעות". הידרדרות שמתרחשת מול עינינו כבר שנים ומגיעה כעת לשיא נוסף שלה, אולי שיא אחד יותר מדי. הנוער הזה מנותק, פשוט כך, הוא מנותק בראש ובראשונה מעצמו, מביקורת עצמית, מיכולת פרספקטיבה פנימית, אותה יכולת שאמונה על האיפוק והמידות, על היחס לאחר וההתנהגות מול מי שאתה חייב לו את חייך. אבל הם גם מנותקים מהישראליות. במרחקי השומרון הם בנו לעצמם, בדמיון, מין ממלכה פרטית, הזויה, בה הם הצבא והמשטרה וכוחות הכלכלה והדת. אינני בטוח שהם יודעים מה עובר על מרבית הישראלים, אני משוכנע שהם חסרי ידיעה והבנה ביחס לתרבות ולחברה שלנו, יש שיגידו שזה טוב, הרי התרבות, באמת, לא נמצאת בשיאה, אבל בשביל לשנות, להשפיע ולהיות משמעותי, יש צורך להיות קרובים.

פרשת השבוע נפתחת במשפט שמחזיר אותנו לחטא בני אהרן. “ וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו". הפסוק הזה מכיל בתוכו את האמירה הנוקבת ביותר כלפי אותו נוער, וכלפי המבוגרים ביצהר, אלו שמלבים את מעשי הנוער. לפעמים, אנחנו בטוחים שאנחנו קרבים אל ה', ומה שלא חסר ביצהר היא תחושת השליחות, הדבקות והקרבה אל ה'. לפעמים החוויה הזאת היא בדיוק שורש החטא, חוסר ההקשבה לסביבה, לסמכות, לרבנים, לדעת תורה במובן העמוק שלה- מתנגדת לאלימות, לעימות ולכוח, הדבקות הזו, כמו הקרבה של בני אהרן, היא נקודת מוצא לאש, אש ששורפת בחוץ, אבל יותר מזה- שורפת בפנים. האש הזאת, ששרפה את בני אהרן, שרפה לא רק אותם, אלא את כלל בני ישראל, אש שהייתה ציון דרך בהתפתחות העם.

גם במקרה הזה, הבעיה הכי קשה של האירועים ביצהר היא העובדה שמדובר באש שהולכת ושורפת אותנו מבפנים. למשל, אותם חיילי מילואים שיחזרו לבתיהם: אין ספק שמשהו בהם הוכתם, נצרב. שכוויה מהשירות ביצהר תלווה אותם, שהיחס שלהם לציבור המתנחלים, לדת, עבר טלטלה משמעותית, אולי בלתי הפיכה. אבל גם הציבוריות כולה, על כולנו עוברת האש הזו, כולנו נפגעים ממאורע כפי שארע השבוע, בדיוק כמו שמות בני אהרן היה רגע של שבר כולל, לא רק שתיקתו של אהרן, לא רק הכאב של משה, העם כולו ראה את מחיר הדבקות המוגזמת, את מחיר פריעת הסדר וחוסר ההקשבה למידתיות, לאיפוק, לעובדה שאנחנו אולי מורכבים מיחידים, אבל מרכיבים יחד חברה. את זה, כך נראה, שכחו ביצהר, ועכשיו מוטלת עליהם החובה לשקם את האמון בהם, לחזור חזרה אל הדיון הכלל -ישראלי, לסלק מתוכם את האלימות, והחשוב מכול, לעצב מערכת חינוך חדשה, חדשה לגמרי.

אירוע השבוע שעבר: החזית החדשה בגולן

דמות השבוע: מוטי רייף

(צילום: אנונה)

מוטי רייף הוא , עד כמה שאני מבין, איש אופנה ומפיק טלוויזיה שהשבוע חדר לחיינו כנחקר בפרשת הסמים והמפורסמים. רייף היה חלק מהמצעד השבוע לחדר החקירות, מצעד שכמובן פורסם בכל מקום, מצעד שנראה כמו מסע פרסום קדחתני, יותר מאשר חקירה רצינית. המשטרה חשה אפשרות לפרסום, והיא קפצה על המציאה. אבל יש משהו מביך בניסיון של המשטרה לנהוג כמו סלקום או תנובה ולריב על זמן מסך, עדיף שהיא תשיג אותו מחקירת כמו פרשת הולילנד. אבל הדיון העקרוני הוא דיון חשוב ומה שבער מתחת לפני השטח- ברשתות החברתיות, בשיחות הפרטיות- הפך לדיון גלוי, על הלגליזציה של סמים קלים.

אולי זה יפתיע אתכם, אבל אני נגד. רגע, לפני שאתם זועמים, אני בעד הבנה ממוסדת, של המשטרה והמערכת המשפטית כי עישון פרטי, בד' אמות, באופן מאופק ואישי, כפי שתיאר באופן נהדר אותו רייף בסטטוס שפרסם, הוא דבר לגיטימי, מובן וסביר, ולא עילה לחיפושים, הטרדות ומעצרים. אבל באשר לאישור גורף ולבתי קפה עם צנצנות של עשבים, אני נגד. לא מדברים על זה, אבל לסמים, בוודאי לקשים, אבל גם לקלים, יש תפקיד כזרז להתפרצות של בעיות נפשיות. לא כולם, אפילו לא הרוב המוחלט, אבל מספיקים המקרים הספורים שעישון גורם לחרדה או לדיכאון לפרוץ אצלם בעצמה בכדי להיזהר מאישור גורף, הבנה וירידה מהגב של המעשנים- לחלוטין, קופי שופ בכיכר ציון- עוד לא.

דמות השבוע שעבר: שלמה בניזרי

המלצה: השיעורים של הרב אורי שרקי

משמאל הרב אורי שרקי (צילום: אלנתן גוטווירט)

את הרב אורי שרקי אני מכיר משיעור קבוע בתל אביב. כול יום שני נאספים ליד כיכר דיזינגוף כמה עשרות אנשים לשיעור. על משנה תורה, על מסכת אבות, על חלקים מהחומש ועל, בשבועות האחרונים, ההגדה של פסח. יש לי וויכוחים רבים עם הרב שרקי, בעיקר סביב מושג " עם הסגולה", אבל לצד הוויכוח, יש בשיעורים שלו ידע עצום, כמעט בלתי נתפס, יחד עם יכולת ניתוח מבריקה ולא מעט אנושיות, ההומור שלו מעולה, והיחס שלו לקהל שובבי ונינוח. גם למי שלא נמצא בתל אביב יש דרך לשמוע אותו. השיעורים שלו מוקלטים ונמצאים באינטרנט, באתר מיוחד הנקרא " אתר הרב אורי שרקי" והשיעור מתל אביב, ביום שני, מבית ראש יהודי בתל אביב אפילו מועבר בשידור חי, באתר ערוץ אורות.

המלצת השבוע שעבר: ההצגה " מגנצה"

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully