"אי אפשר ללכת למצווה הזו נטו, בצורה ישירה. אני לא קם והולך לפני וגם אחרי, אלא מתחשב בכך שזוגתי זקוקה לדבר אחר", את הדברים האלה אמר הרב אלישיב קנוהל, רב הקיבוץ כפר עציון ומרבני צוהר בחשיבות "המשחק המקדים" במהלך המעשה המיני.
הדברים נאמרו בפני קהל מטפלים, פסיכולוגים, רבנים ומדריכות כלה אשר הגיעו להשתתף בכנס שהתקיים בסוף השבוע שעבר ועסק במיניות בציבור הדתי. בהמשך דבריו הדגיש הרב קנוהל ש"אלו הם דברים קריטיים ליצירת חיי אישות תקינים", וכי חשוב שגם האישה תגיע לסיפוק מיני.
יהיו אולי מי שלא יבינו מדוע יש צורך להדגיש עניין הנראה בעיניהם כאלמנטרי ומובן מאליו. אך כפי שניתן ללמוד מן הכותרת שניתנה לכנס המדובר- "המגזר מתעורר ומתחיל לדבר", נראה כי אין זהו נושא כל כך פשוט לדיון עבור החברה הדתית. לנוכח אתגרי התקופה, נדרשת למצוא נוסחה המתאימה לטיפול בנושאים הנמצאים בטווח שבין מיניות, צניעות, פריצות ושמירת ההלכה.
הכנס נערך על ידי מכון "שילה" המספק שירותי ייעוץ פסיכולוגי לציבור הדתי. יו"ר המכון, ד"ר צבי מוזס הכריז בתחילתו כי "עצם זה שמתכנסים וקוראים לילד בשמו- זה כבר משהו". "הרי פרשיות הקשורות בנושאים מיניים עולות בשיח הציבורי מדי פעם בפעם, גם אצלנו, וזהו משהו שעלינו לתת עליו מענה", הוסיף. "לפעמים, כאשר כבר מגיעים לדבר על הנושא, זה כבר מאוחר מדי. ילדים ובני נוער נתקלים בנושא דרך אמצעי המדיה".
לטענת מוזס, "יש להפוך את כל הנושא הזה משלילי לחיובי. לדבר על מיניות באותה מידה ואופן שמדברים על צניעות. כל פעם שמדברים על מיניות אז מיד מתכוונים ליצר הרע. אסור שזה יקרה. אחר כך מאוד קשה לשרש את הקונוטציה השלילית הזו".
כנסו לוואלה! יהדות ותמצאו שם:
האומץ לדבר על גילוי המיניות של נערות דתיות
הבת של הרב שלמה קרליבך נחשפת
הרב גורן: האיש שלא פחד מאף אחד
הסבא שהשיב את נכדתו המוסלמית ליהדות
בחזרה למשחק המקדים. לדברי הרב קנוהל, הרושם שהוא מקבל שהחברה הדתית והמטפלים התייאשו מזה כך וזו הסיבה שביקש להדגיש זאת בדבריו. הרב סיפר שכאשר כתב לפני כעשור את הדברים בספרו "איש ואישה" העוסק בהדרכה לחיי אישות (המושג ההלכתי למעשה המיני), לגבי חשיבות הסיפוק המיני בעבור שני הצדדים השותפים למעשה, היו מטפלים שאמרו לו: "עזוב, תמחק את זה, זה סתם גורם לאשליות שחלק מהציבור לא יגיע לשם".
אלא שהרב קנוהל מסרב בתוקף לקבל את הדין ואף דרש מקהל המטפלים שנכח במקום לנהוג כמותו. לביסוס דבריו הסתמך על חז"ל וחלק מהפוסקים הראשונים. לדבריו, "הם נתנו לנו את יסודות הייעוץ המיני בצורה יותר מודרנית ומתקדמת מהרבה מטפלים של היום. חז"ל חוזרים על הנושא פעמים רבות והם לא מוכנים לוותר על זה. זה שעורכי התלמוד בחרו לדון בנושא- זה אומר שהם רצו להדריך אותנו. אחרת למה הם טורחים לעסוק ב'סיפורים זולים' כביכול? נאמר שאם אדם רוצה לזכות במתנת שמיים אז בבקשה, תתאמץ לדבר הזה. אני חושב שאסור לנו להוריד את זה מסדר היום", טען בתוקף.
"אני מוכן לשמוע ולהשתדל ולעזור, אבל אני לא מקבל שאומרים לי עזוב. המציאות המינית אינה מכוונת רק לילודה. המבט התורני המרכזי זה המבט הזה שחיי אישות זו אמנות שצריך ללמוד אותה, וצריך להגיע בה לפסגות הכי גבוהות. כמו שבתקיעות שופר אני רוצה להגיע לתקיעות הכי טובות, או להניח תפילין בצורה הכי מהודרת".
חלק נרחב מהכנס הוקדש גם לעיסוק בסוגיה תחת הכותרת- "איך מדברים על זה עם הילדים?" נראה כי בעניין הזה, הדעה הרווחת בקרב המטפלים הייתה שעל אף המבוכה, כיום- אין מנוס. ראש בית המדרש הקהילתי בעופרה ממרכז "קדושה", הרב ארלה הראל טען שמאחר וכיום מידע בנושא הינו נגיש וגלוי יותר מאי פעם, ברחבי רשת האינטרנט ושאר אמצעי המדיה, "חשוב לנו לדבר על זה. אחרת הילדים יראו דברים עקומים ולא נכונים. הנחת היסוד שלי היא שחשוב שהילדים שלנו ישמעו על זה מגיל אפס".
בעיניו של הרב הראל, כך טען בגלוי, "זה הדבר הכי בריא בעולם. אני מאמין בפתיחות מינית מוחלטת. לדבר עם ילדים על זה גם בגילאים צעירים, שקיימת מיניות בעולם. שיש דבר כזה, ושזה הדבר הכי מתוק והכי יפה שיש בעולם. שאבא ואימא אוהבים אחד את השני. וחלק מזה שהם אוהבים אחד את השני, הם גם נוגעים אחד בשני ועושים אחד לשני דברים מאוד נעימים עם המגע הזה. ואלה הם דברים שגם אתם תזכו בעזרת ה' שתגדלו בקדושה ובטהרה, שתתחתנו".
מאידך, הדגיש הרב הראל, שאת עיקר דבריו הקדיש לנושא הזהות המינית והטיפול בהומוסקסואליות, שצריך להסביר לילדים גם ש"אנחנו יודעים שיש אנשים בעולם שאצלם זה אחרת. שיש כאלה שנמשכים לכל מיני דברים מעניינים או אחרים, או לא נכונים, ולדבר איתם על זה. הרי כל ילד בגן חובה מכיר היום את המילה 'הומו'. מה הוא יודע? הוא יודע דברים מעוותים שהוא ראה בטלוויזיה. לא יותר טוב שהוא יידע את זה מאבא ואימא שלו? הרי היום גם ילדים חרדים בני 13 מדברים איתי על נטיות הפוכות. פעם למשל, לרוב החרדים לא הייתה טלוויזיה, אז הם לא ידעו וגם לא דיברו על מושגים מאוד בסיסיים שרובם מכירים כיום. אבל היום, גם ילד חרדי יודע הכול. אז כדי שידעו ויבינו אנחנו צריכים לדבר על זה, בכל גיל, בשפה המתאימה ועל דרך הקדושה והטהורה".
נראה כי בכל הקשור לעניין ההומוסקסואליות, הדעה הרווחת בקרב המטפלים שלקחו חלק בכנס הייתה כי מדובר בבעיה הדורשת טיפול. הסיבה לכך מן הסתם נעוצה בעובדה שמדובר באיסור מפורש מן התורה שאין לשנותו. אחת הדוברות בכנס, יפה צוקרמן המשמשת כמנחת קבוצות ומנהלת מרכז "עלמה" סיפרה על בחור דתי הומוסקסואל שפגשה, שהיו לו פאות ארוכות ומשתלשלות ואמונה חזקה בדרכי ההלכה. הבחור סיפר לה על הקושי העצום, הניסיונות להתגבר, כולל ניסיון לנישואים שכשלו ואף על ניסיונות התאבדות שלו ושל חברינו לצרה. לדברי אותו בחור, כך סיפרה צוקרמן, כיום, אין אף גורם בחברה הדתית שבאמת יודע לתת מענה בנושא.
בעניין הזה, על אף גישתו ההלכתית הברורה בנושא, ביקש הרב קנוהל לעצב מחדש את הגישה הדתית לנושא. "אנחנו לא אמונים על דרכי ההנהגה וההשגחה של בורא עולם, עם כל המורכבות", טען הרב. "אבל היום אנחנו לפחות אמיצים להודות שהעולם שלנו והחברה שלנו זה דבר מורכב ולא הכול פשוט. מי שמכיר ומאמין בכך, צריך להיות מסוגל להודות שלא ניתן לתת פתרונות לכל הדברים. אבל כן ניתן להקשיב, להיות פתוח לשמוע. את אותו בחור במצוקה."
"אף פעם לא הזדעזעתי, אני חושב שגם לא רבנים בציבור החרדי, שלידם אדם דיבר לשון הרע. אבל האם נגיע למצב הזה שיבוא אדם ויספר לי: 'תשמע, יש לי נטיות הפוכות'. האם זה יהיה באותו מקום? עדיין הטאבו של הזהות המינית הוא מאוד חזק בחברה הדתית. זה באמת שיעורי בית לנו, לרבנים. ללמוד להכיר בכך שזה קיים. זה לא אומר שאני נותן היתר להלכה בתורה שכתוב שאסור. אבל לדעת להקשיב, להזדהות ולהבין שזה מה שהוא. שהוא לא בדיוק פיתח ורצה בזה. אלא הקדוש ברוך הוא ברא אותו ככה והוא ניסה בוודאי הרבה לצאת מהמצב הזה".