"הציל אותי": האמנים שחזרו בתשובה בזכות הרבי

את קווי דמותו של מנחם מנדל שניאורסון הלוא הוא הרבי מלובביץ', קשה לתאר בשלושה משפטים או אפילו ב-1500 מילים. מי שלקח את המושג "שלוחים" ובמו ידיו שינה אותו מגנרי לפעילות הממתגת את חב"ד בכל רחבי העולם. מי ששינה תפיסת עולם ולקסיקון כשהמילה 'חילוני' התאדתה מאוצר המילים שלו. 'יהודי' הוא קרה לכל אחד ואחד, מחסיד ששובר קרח כדי לטבול בבוקר ולהיטהר ועד למי שאוכל שרימפס ביום כיפור.

אבל מעבר לכל, הייתה זאת דרכו המיוחדת, האהבה התמימה, העיניים העמוקות והאבהיות שהעניק לכל אדם. מי שחווה זאת, לא מצליח לתאר רגעים אלו במילים והעובדה שלא קם לו יורש שהמשיך להנהיג את החסידות הגדולה בעולם, הפכה אותו במותו, לסגנו של אלוהים עבור חסידים רבים. גם אלו שזכו להיות בצל קורתו ולהכירו פיזית אך בעיקר עבור אותם חסידים שהכירו את פועליו מהסיפורים, מהמכתבים ומהספרים שנכתבו לאחר מותו, דרך 'ליקוטי שיחות' ועד 'איגרות קודש'.

השחקן והיוצר גילי שושן שהגיע לחסידות חב"ד לאחר דרך ארוכה של חיפוש עצמי מספר: "חיפשתי כל החיים את האושר והשמחה. חשבתי שהאמנות שאני עושה תביא לי שלווה, המשכתי לבודהיזם בתקווה לקצת רוחניות, אבל כל הזמן הייתי חסר". רגע לפני שכבר כמעט התייאש, מצא שושן את תורת הקבלה, "רציתי להבין איפה אפשר באמת לחיות את זה וגיליתי שתורת חב"ד מביאה את הקבלה מזוקקת אך עמוקה כדרכו של הרבי".

נגן הסופרן בסגנון ג'אז יהודי, דניאל זמיר: "בשבילי הרבי זה הכול - הכול עובר דרכו, הוא הנציג של הקב"ה בעולם, מה השאלה בכלל!", אומר בהחלטיות ומוסיף, "הרבי הוא הבן אדם הכי נכון, הכי מדויק, הכי חכם, הכי צדיק והכי הכול. זה משהו שאי אפשר להסביר, זה כמו שתשאל, למה בלילה רואים כוכבים, זאת האמת הפשוטה".

דניאל זמיר, למד בבית הספר למוזיקה בניו יורק לפני 12 שנה וכשהחל להתקרב ליהדות, הוא חיפש מקום בו הוא יוכל לחוות את ליל הסדר. "שאלתי סטודנט שחזר באותם ימים בתשובה דרך חב"ד, איפה יש מקום כזה והוא אמר לי ללכת ל-770. בהתחלה לא הבנתי למה הוא מדבר אלי בקודים אבל כשעברתי שם את ליל הסדר, חוויתי חוויה רוחנית עצומה", מספר זמיר.

תקופה קצרה לאחר מכן במסיבת סיום התואר, הוא פוגש את מאט מילר – הראפר מתיסיהו, שלמד איתו באוניברסיטה ובקושי הצליח לזהותו עם הזקן הארוך שעיטר את פניו . "שאלתי אותו מה זה והוא ענה לי אתה חייב לבוא איתי לשבת בבית חב"ד. שם החלטתי יחד עם מתיסיהו לעשות שאלת רבי ב'איגרות קודש' וקיבלתי תשובה מאוד ברורה. 'מידת האמת עוברת בחסידות חב"ד', הבנתי שזה הכיוון".

ספר הספרים של החסידות, הוא התניא שנכתב ע"י האדמו"ר הראשון, מייסד החסידות, רבי שניאור זלמן מלאדי, לפני 200 שנה. אך מעבר ללימוד ולשינון היומיומי בתניא, לכל חסיד חב"ד אמיתי שיש לו שאלה או תהייה בין אם בזוגיות, עבודה, לימודים או כל קושי אחר, הוא יודע ישר לאן לגשת - אל הארון. משם יישלף באקראי כרך מסדרת ה'איגרות קודש' – אלפי מכתבים ותשובות שהרבי שלח לפונים אליו ולוקטו לסדרת ספרים בגודל של אנציקלופדיה. לאחר נתינת צדקה, השאלה תיכתב על דף ותוכנס אחר כבוד אל הספר. כעבור מספר דקות של תפילה, מספרים החסידים כי התשובה לשאלה תופיע שם בפנים.

"אשתי פותחת בכל שבוע את ה'איגרות קודש' וזה מדריך אותה לכל השבוע", מתוודה הזמר אריאל זילבר. "שאלות כמו: איך אני מתייחסת לחיים שלי השבוע ושאלות רוחניות אחרות, תמיד הרבי מדריך אותה ומוביל אותה למקומות הנכונים". לדבריו, הוא ממעט להשתמש באופציה הזאת. "אין לי דברים שמטרידים אותי, כי אני מקבל את החיים כפי שהם ואני לא שואל שאלות", אומר זילבר בכנות מפתיעה.

אתה הכרת את הרבי בחייו?

"הוא עדיין בחיים", הוא מבהיר, "לצערי לא הכרתי אותו לפני שהוא הסתתר מאיתנו, אני מכיר אותו רק מהכתבים שלו, מדרך הלימוד שלו. כשחזרתי בתשובה עשיתי זאת כי הרגשתי ששם האמת אבל הדרך שהכי חיברה אותי לקדוש ברוך הוא זה הדרך של חב"ד ושל הרבי. בגלל כל מה שהוא אומר, כל מה שהוא מטיב עם העולם. החוכמה הגדולה שלו, הנבואות שלו בענייני ארץ ישראל, הרבי הוא המדריך לחיים שלי".

חשבת לשלב בכתיבת השירים חידושים והגיגים של הרבי?

"בטח, בטח. זה חייב לקרות מתי שהוא, רק על הרעיונות המעשיים שהרבי אמר, ניתן להוציא כמה אלבומים", הוא מציין.

עבור היוצר והזמר עמיר בניון, מה שכבש את ליבו, היא אהבתו של הרבי ומידת האמת שבו,. "הרבי הוא מבחינתי הצינור שלי למידת האמת, הוא מנהיג מעל הטבע, רב, אבא, סבא, אוהב ישראל, הוא לימד אותי באופן אישי לאהוב ולקבל כל אדם באשר הוא. הוא נתן לי להרגיש שאלוהים איתי", אומר בניון בגעגוע למרות שלא ראה אותו מעולם. את אורו של הרבי, הוא גילה 7 שנים לאחר שנפטר. "לא זכיתי לראות אותו בחייו אבל צדיקים במיתתם קרויים חיים כי התורה שלהם מחייה אותם ולשמחתי גיליתי את התורה שלו". את הרגע בו נחשף לראשונה לפניו הקורנות של הרבי, הוא לא ישכח לעולם. "כמעט במקרה ראיתי ווידאו של הרבי אומר דבר תורה על פרשת השבוע ונשאבתי".

ניתן לומר שעמיר בניון חסיד חב"ד?

"אני חסיד של הרבי לא של חב"ד", הוא מדגיש. לדבריו, יש הבדל בין מי שגדל תחת המטריה שתוחמת את האידאה וגבולות החסידות, לבין מי שהציץ ונפגע. מה שגרם לבניון להימשך לאור כמו פרפר אל נורת ההלוגן, זאת העובדה שבשונה מזרמים אחרים ביהדות הרבי חינך מלכתחילה לפתיחות ולא להסתגרות. "ניתן לראות זאת באופן בולט בשליחים של הרבי שמפוזרים בכל פינה בעולם, גם במקומות הכי מזוהמים שיש מבחינה רוחנית וזה הכוח של הרבי. לא מובן מאליו שגם במקום הכי טמא ניתן לקדש ולהתקדש. אני קיבלתי על עצמי בזכותו, לאהוב כל יהודי ולפעול על פיו בכל הרבדים בחיי".

ליוצר רן שריד יש סיפור שנשמע כאילו נלקח מעולם הדמיון אך כאשר התוועדתי ליצירה שנקשרה אליו לא היה עוד ניתן להתעלם. שריד שהיה ממקימי רשת ההפצה "דברי שיר" המשווקת ספרים ומוזיקה יהודית, מכר לאחרונה את חלקו לשותפו למען התמקדות ביצירה עצמה. בימים אלה מוציא שריד את אלבומו הראשון ולדבריו, אחד משירי האלבום – "צמאה לך נפשי", נולד ביום פטירתו של הרבי מלובביץ' שעד לאותו רגע, לא היווה עבורו אישיות מיוחדת.

"ביום הסתלקותו של הרבי פרץ לחדרי שבפנימיית 'ישיבת מרכז הרב' אחד מחברי ובישר שהרבי הסתלק מאיתנו. האמת, בתחילה קיבלתי את המידע בשלוות נפש אולם לאחר מכן כשחברי העירו לי על כך, פתאום תפסתי את עצמי ובתפילת מנחה בכיתי וביקשתי סליחה מהרבי על ההתנהגותי". שריד הרגיש שהוקל לו ונכנס למיטתו כדי להירגע ונרדם.

"אני חולם שהרבי יושב לצידי על המיטה ושר לי את השיר 'צמאה לך נפשי' המוכר כל כך אך בגרסה שונה, כאילו היה זה שיר ערגה. הוא בעצם ניסה להרגיע אותי שהכול בסדר", מספר בהתרגשות גדולה. שריד זכר את הניגון, הקליט אותו דרך טייפ שהיה בסביבה ושמר זאת לעצמו. "תקופה לאחר מכן אזרתי אומץ והשמעתי את השיר לרב יצחק גינצבורג, מחשובי רבני חב"ד שאמר בהחלטיות - ניכרים דברי אמת".

היחידי מכל האמנים שהתראיינו לכתבה ופגשו את הרבי פנים אל פנים הוא היוצר והמוזיקאי יהודה גלאנץ (גילוי נאות, זה אבא שלי) ולא רק פעם אחת. "באחת מהנסיעות שלי לניו יורק בתחילת שנות ה-90 להופעה עבור אירוע הטלטון, (אירוע ההתרמה השנתי הגדול ביותר של חב"ד) בחנוכה, הלכתי לרבי מלובביץ ביום חלוקת הדולרים", הוא מספר. גלאנץ זוכר את התור הארוך ואת יראת הכבוד שאפפה אותו בזמן ההמתנה אך שום דבר לא הכין אותו לדבר האמיתי. "עד היום חרוט במוחי הרגע שעינינו נפגשו ולמרות שהכול נמשך פחות מדקה, לא ניתן לשכוח את העיניים של הרבי. היו לו עיניים אוהבות וחדות במיוחד וממש הרגשתי שדרכיהם הוא מסתכל אל תוך נשמתי", הוא מתאר בערגה.

הרבי התעניין בשלומו ולמעשיו, בירך אותו לשלום, איחל לו הצלחה בעולם המוזיקה והעניק לו מספר דולרים - אותם הוא שומר עד היום. "הכול קרה תוך שניות אבל הרגשתי שהוא מכיר אותי כמו חבר נפש". שנה לאחר מכן הגיע גלאנץ שוב ונראה היה שהרבי זכר אותו למרות שמאז עברו מולו עשרות ואולי מאות אלפי בני אדם. "כשהוא הביט בי במפגש השני אורו עיניו והשאירו בי חותם. הבנתי שהוא זכר אותי מביקורי הקודם".

ב1977 הגיע יהודה אבנר, מזכירו של ראש הממשלה דאז מנחם בגין, לביקור אצל הרבי וכך הוא מספר: "תוך כדי הנפת יד במחווה אבהית ובחיוך מעודד, פנה אלי הרבי: "הרשה נא לי לומר לך, מה אני מנסה לעשות. דמיין כאילו אתה מביט עכשיו על נר. מה שאתה באמת רואה, זה לא יותר מאשר קומבינציה של שעווה גולמית שבמרכזה מונחת פתילה. אז מה הופך את השעווה והפתילה – לנר? או, במילים אחרות, מתי ממלאים הם את הייעוד שלשמם נוצרו? נכון. כשאתה מקרב את האש ומצית בהם את הלהבה. או אז, הופך הנר – לנר, וממלא את תפקידו".

הדברים נאמרו, כשאת המילים מלווה טון קצבי שהלך והתעצם, כשהסגנון התלמודי עוטף את המילים בנעימה שהדגישה והמחישה את הרעיון אותו המשיך הרבי לטוות אל שיאו של פזמון רב עוצמה. "השעווה היא הגוף, והפתילה – הנשמה. אם תוצת הנשמה באור התורה – ימלא האדם את הייעוד, את התכלית שלשמה הוא או היא נוצרו. זה מה שאני מנסה לעשות: להצית נשמות באורה של התורה".

זמזום צורמני, עיקש, נשמע בחלל החדר – ממחיש את העובדה שרבים ממתינים בחוץ לתורם. אבנר קם בכדי להיפרד, ורגע לפני כן העז ושאל: "הנר שלי, האם הרבי כבר הצית?"

"לא" השיב הרבי מלובביץ, כשידו של אבנר עודה לפותה בידו של הרבי. "הענקתי לך את הגפרור. זה תלוי רק בך. רק אתה תוכל להבעיר את הנר".