לטור הקודם: עושים שבת עם קובי פרץ
שבת
המקום הרוחני שלי היום הוא בין זה שאני נוסעת בשבת לבין הרצון הגדול שלי לשמור שבת. שם אני נמצאת. אני מאוד רוצה בעזרת ה' להתחיל לשמור שבת וזה יקרה בקרוב מאוד. כרגע השבת שלי עוברת בארוחות, טיולים, חברים, ביקורים. כל הזמן או יוצאים או באים.
זיכרונות מבית אבא
המקלחת של יום שישי זכורה לי, מקלחת לפני שבת. מוזיקה בבית, תורכית, יוונית, ערבית, חברים של ההורים חוגגים באוכל ומשחקי קלפים בסלון.
התפקיד בהכנות הבית
אני והבת שלי דנה בת האחת עשרה מתחלקות בתפקידים. אני עושה את הסלון, החדר והמטבח ודנה מנקה את האמבטיה והשירותים, מסדרת את החדר שלה ואחראית על המרפסת.
שבת שעברה
בשבת שעברה באו אלינו בשישי להוד השרון דינה, חברה טובה שלי, ובעלה. בבוקר הלכנו כל המשפחה לשלומי אחי. היה כל כך כיף...
נרות שבת
לא קבוע. לפעמים לא מדליקה, לפעמים מדליקה ולפעמים הבת שלי אפילו מצטרפת. זמן ההדלקה הוא הזמן שלי לתפילות, בקשות וקדושה מעומקא דליבא.
ארוחת שישי
בילדותי היה לנו מנהג קבוע ללכת כל שישי להביא לסבא וסבתא צלחת עם קציצות בשר. היום אני מתארחת הרבה אצל החברות המהממות שלי חגית וטל.
פלייליסט לשולחן
'שלום עליכם' ו'אשת חיל', שירי שבת ושירים לא של שבת, 'רק בגלל הרוח' וכאלה. לפעמים גם שירים שלי כשמתחשק. יש לי חברות מוזיקאיות דתיות כמו אתי אנקרי, דין דין אביב, טל וחגית וכשאנחנו יחד יש 'וואחד קונצרט' על שולחן השבת. כולם שרים יחד.
מנה עיקרית
בערב דג סלומון, בשר, אורז, סלטים, סלטים ועוד הרבה סלטים. בבוקר באופן קבוע זה הג'חנון. אי אפשר להזיז אותנו מזה. באופן כללי, אנחנו לא מפסיקים לאכול...
בית הכנסת
כשהייתי ילדה היה הרבה בית כנסת כי בית הכנסת היה מגרש המשחקים שלי. הסבים שלי הלכו כל שישי יפים ורחוצים לבית הכנסת כשהטלית תחת בית השחי... כיום, אני הולכת מידי פעם לבית הכנסת ובבית הקודם שלי הייתי הולכת גם לבית הכנסת התימני שלידינו. יש שם עזרת נשים קטנצ'יקית אליה נכנסות כל נשות השכונה. זה היה כיף. לקח זמן אבל בסוף למדתי להתרגל ולשמוע את המבטא התימני.
זמן משפחה
עד שנשמור שבת, אנחנו נוסעים הרבה ומטיילים.
ספר לשבת
האמת היא שספר השבת שלי הוא ספר התהילים. יש גם את ליקוטי מוהר"ן של רבינו, רבי נחמן מברסלב. זה חזק. מה שטוב אני קוראת, אנחנו צריכים דברים טובים. להתחזק ולקרוא דברים שמחזקים.
צאת השבת
בצאת השבת יש איזו נפילה קטנה של אנרגיה. לחשוב 'עוד פעם מתחילים את השבוע...'. אם אני בבית ויש אנשים אז אנחנו ביחד ואם אנחנו אצל חברים עושים הבדלה ונשארים גם לאחר מכן. מנגנים, שרים, לא נותנים לקדושת השבת ללכת. בשבת גם אם אני נוסעת ולא שומרת יש תחושת חופש כזו שמבאס לצאת ממנה אל תחילת השבוע החדש. אני משתדלת לקחת את הרוח והנשמה של השבת ולהמשיך את זה לכל השבוע.
חומוס או טחינה? חומוס!
חריף או מלוח? מלוח.
לארח או להתארח? גם וגם, קצת יותר להתארח...
משהו ממני לשולחן
מעשה מחכם ותם. התם היה סנדלר פשוט והחכם רצה ללמוד עוד ועוד חכמות ונסע לטייל בעולם. התם הכין סנדלים פשוטים, לא ממש מושלמים, אך שמח בחלקו, לקח מעט כסף מהאנשים, אבל ראה את הרווח שלו. כשחוזר החכם לעיירה כבר לא היה לו בית כי לקחו השלטונות את בית הוריו, והוא החכם בא לישון אצל התם. הרבה דברים הפריעו לחכם וכל הזמן התלונן - למה זה כך ולמה זה כך?!. לימים חיפש המושל מנהיג למחוז, שמע על שני החברים ושלח שליחים להזמין אותם לביתו. החכם המופלג סירב לבוא ואמר "מי זה בכלל המושל הזה?", אולם התם לעומתו הלך בשמחה. ראה המושל שהתם הוא אדם פשוט, תמים וישר ונתן לו את המשרה המכובדת, היות ואיש כמוהו מתאים להנהיג את המחוז ביושר ובלי תחכום. לפעמים יש בזה מוסר השכל גם אלינו, לא צריך תמיד להתחכם ולהתפלסף, צריכים להיות תמימים, פשוטים, טובים וישרים.
צלילים לבישולים
שלום עליכם.