המרוץ לרבנות ירושלים נכנס לישורת האחרונה: הרב הראשי לשעבר, שלמה משה עמאר, הודיע הבוקר (שני) כי הוא יתמודד לתפקיד הרב הספרדי של העיר. מדובר בהחלטה שעלולה להשליך על יחסיו עם תנועת ש"ס, עמה הוא נמצא בסכסוך מתמשך. בהודעה לעיתונות מסרו מקורביו: "הרב רואה חובה קדושה בהרמת קרנה של הרבנות בעיר הקודש והמקדש, לאחר שנים ארוכות בה לא כיהנו רבנים ראשיים, ומתוך תחושת אחראיות כבדה החליט לקבל על עצמו את המשימה".
סיכוייו של מי שכיהן עד לפני כשנה כרב הראשי לישראל נחשבים גבוהים מאד, שר הדתות נפתלי בנט וראש עיריית ירושלים ניר ברקת מעוניינים ברב עמאר, ומקווים שבחירתו תיעשה בהסכמת יו"ר ש"ס אריה דרעי שמצוי בסכסוך עם הרב.
בסביבתו של הרב עמאר אמרו היום כי "בתקופה האחרונה היו סימני רגיעה ופיוס מצד דרעי ואנשיו ובין היתר אלו הובילו להחלטתו של הרב להגיש את המועמדות". מנגד, ש"ס טרם פרסמה את החלטתה במי לתמוך לתפקיד הרב הספרדי בירושלים. דובר המפלגה סירב להגיב היום על הודעת הרב עמאר, אך סביר להניח שבטווח הארוך התמודדותו טובה עבור המפלגה השסועה, שכן היו בש"ס שחששו מכך שהרב עמאר ישמש כסמכות הרוחנית של אלי ישי, באם האחרון יפצל את ש"ס ויקים מפלגה. כעת, במידה והרב ייבחר לרבה של ירושלים, הוא יתקשה לתמוך בישי מאחר והחוק יאסור עליו.
בבורסת השמות לתפקיד יש עדיין שני שמות שרואים עצמם מתאימים לקבל את תמיכת המפלגה: הרב יהודה דרעי, רבה של באר שבע ואחיו של יו"ר המפלגה, והרב דוד יוסף שמקורב לדרעי. השניים טרם הגישו את מועמדותם.
מי שכן הודיעו כי בכוונתם להתמודד על תפקיד הרב הספרדי הם הח"כ לשעבר הרב חיים אמסלם, והרב מרדכי טולדנו, ראש כולל הנשוי לבתו של הרב עובדיה יוסף, מנהיגה לשעבר של ש"ס. השניים לא נחשבים בעלי סיכויים גבוהים במרוץ. נוסף לכך, גם על תפקיד הרב האשכנזי מתחולל מאבק סמוי בין מספר מועמדים. בינתיים, עיני כולם נשואות לרב אריה שטרן, המועמד המוביל מטעם הציונות הדתית, שאמור לקבל תשובה על החוקיות של תעודת הכושר שלו לכהן כרב עיר, סביבה עלו לאחרונה שאלות משפטיות רבות.
ובינתיים, בעוד רשימת המועמדים הולכת ומתגבשת ותיסגר מחר, היום האחרון להגשת מועמדויות, בית המשפט אמור לתת החלטתו בעתירות שהגישו המפלגות החרדיות נגד השר לשירותי דת נפתלי בנט ונגד ראש העיר ירושלים ניר ברקת, בדרישה להקפיא את הליך הבחירות. שלוש העתירות, שהוגשו בשם ש"ס, יהדות התורה ושני בתי כנסת בעיר, מכוונות נגד סדרת מהלכים ושינויים שערכו בנט וברקת לקראת הבחירות שנקבעו ל21 באוקטובר, ונועדו - כך לפי העותרים - לאפשר להם למנות רב עיר כרצונם.