פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שיר של שבת: עם המשוררת תהילה חכימי

      "א?נ?י ח?י??ה ב??תו?ך? ה?ג??ר?ע?ין ה?א?יר?אנ?י. ב??ע?ת?ו?נ?ים כ??ת?בו? ש??א?נ?י עו?ד ש??נ?י??ה מ?ת?פ?ו?צ?צ?ת, מ?ס?פ??יק ל?ע?ש?ו?ת ת??נו?ע?ה א?ח?ת ו?ה?כ??ל מ?ת?פ??ר?ק". שיר של שבת עם המשוררת תהילה חכימי. שתהיה שבת של שלום ושלווה

      תהילה חכימי (מערכת וואלה! NEWS , סיון מויאל)
      (צילום: סיון מויאל)

      תהילה חכימי (32), גרה ביפו. תהילה היא משוררת ומהנדסת מכונות. ספר שיריה הראשון "מחר נעבוד", יצא בספטמבר בהוצאת טנג'יר. השירה של תהילה קשובה מאוד לעולם שסביבנו, ויותר מזה - למי שהמציאות דוחקת לפינה, מתעמרת בו, אינו מקשיב לקולו ולא רואה אותו. הקשב הזה הופך את השירה שלה למדויקת מאוד, נטולת מילים מיותרות והתחכמות וכך הופכת לשירה שמבקשת פעולה, שדורשת שינוי ומחזירה את הלא מדובר והלא נוכח אל המבט והמחשבה שלנו. אפשרת לכתוב שירה כזו, היא רק אם אתה עצמך מעורב בפעילות של שינוי. אינני מכיר את תהילה אישית, אבל אני משוכנע, מקריאת השירים, שהיא עסוקה בפעילות כזו, והמבט שלה על העולם הוא מעורב וקרוב.

      הטבע דומם

      ב??ג??נ??ה ה?צ??ב?ו?ר?ית ש??ל ה?כ??ר?מ?ל?ית א?נ?י רו?א?ה:
      עו?ר?ב?ים או?כ?ל?ים פ??ג?ר ש??ל יו?נ?ה
      ת??ח?ת ה?ע?צ?ים
      פ??ל?יט?ים א?פ?ר?יק?א?ים מ?ח?כ??ים ל?ע?בו?ד?ה
      ב??ת??ח?נ?ה
      נ?ש??ים מ?ב?ג??רו?ת ר?תו?מו?ת ל?ע?ג?לו?ת ש?ו?ק כ??ב?דו?ת
      ל?י?ד ה?נ??ד?נ?ד?ה
      י?ל?ד?ים מ?ש??ח?ק?ים
      ע?ל ד??ש??א מ?ג?ו?מ?י י?ר?ק.


      (מתוך 'מחר נעבוד', הוצאת טנג'יר, ספטמבר 2014)

      אני חיה בתוך הגרעין האיראני

      א?נ?י ח?י??ה ב??תו?ך? ה?ג??ר?ע?ין ה?א?יר?אנ?י.
      ב??ע?ת?ו?נ?ים כ??ת?בו?
      ש??א?נ?י עו?ד ש??נ?י??ה מ?ת?פ?ו?צ?צ?ת,
      מ?ס?פ??יק ל?ע?ש?ו?ת ת??נו?ע?ה א?ח?ת
      ו?ה?כ??ל מ?ת?פ??ר?ק,
      א?ין צ?ר?ך? ב??מ?ס??כ?ת א?ב??"כ
      ז?ה ל?א י?ע?ז?ר.
      ה?ם הו?ד?יעו? ל?י ר?ש??מ?ית ל?א ל?נ?ה?ל מ?ש???א ו?מ?ת??ן ע?ם מ?ח?ב??ל?ים,
      ע?ד?יף ש??א?ש??מ?ר א?ת ה?מ??ל??ים ש??ל??י ל?ע?צ?מ?י,
      ב??ע?ק??ר ע?כ?ש??ו כ??ש??ב?ו?ג?י או?מ?ר ש??ק??ר?י ב??או?ב??ס?ס?י?ה,
      ל?מ??ה א?ת?? ל?א מ?ח?י??כ?ת?
      ש?ו?א?ל או?ת?י ה?א?יש? ב??ש??ט?יפ?ת ה?מ??כו?נ?י?ו?ת,
      ח?י??כ?י נ?ש??מ?ה.
      א?נ?י מ?ח?י??כ?ת


      (מתוך 'מחר נעבוד', הוצאת טנג'יר, ספטמבר 2014)

      ואחרי שלושים שנה בכלא

      הוא היה חף מפשע,
      עורכי הדין לא הצליחו להוכיח אחרת
      הראיות חתכו בבשרים
      הבשרים הרקיבו
      לאט, יבש
      ציפורניים התארכו בשקט
      לכלוכים הצטברו מתחת לאוזניים
      בתי השחי הזיעו
      העכברושים מחכים לו שם למטה
      בשקט, טחוב

      המבטים כולם על ספסל הנאשמים
      זה היה ברור כשמש,
      Guilty as hell
      מכה אחת של פטיש על העץ
      בדיקת הIQ הראתה: גבולי
      הוא היה חף מפשע,
      והודה באשמה בעת השחזור,
      אחרי חקירת משטרה ארוכה
      לילה אחד בצפון קרוליינה
      או איזה מקום אחר
      באמריקה, לא כאן,
      גם שם יש דלתיים סגורות?

      לא נמצאו שערות,
      רק השערות,
      ספקולציות של תיק פתוח
      לא ידעו כלום עדיין על די אן איי
      אבל הצבע ברור.
      הוא היה חף מפשע
      חייבים לסגור את התיק מהר
      זה בטח נכנס לאיזו סטטיסטיקה
      הכתובת הייתה על הדלת,
      או על הקיר?
      על דלת השירותים נמצאו טביעות אצבעות של החשוד.

      הוא היה חף מפשע,
      עבד שם,
      שכר מינימום
      פתח וסגר דלתות,
      מכה אחת של פטיש על העץ
      השכנים סיפרו אחר כך:
      איש שקט שתמיד בירך לשלום,
      השכונה הוצפה מצלמות
      עיתונאים מילאו את המדשאות
      הממטרות השתתקו בבת אחת
      בעלת המכולת התראיינה, מוכת תדהמה
      זה מצטלם הכי טוב
      אני לא מאמינה שזה הוא
      הוא תמיד אמר תודה.

      מי

      לפעמים לעת ערב
      או בבוקר הזה
      או לאור יום בפתחי הבניינים
      לפעמים זה קרה
      לפני עשר שנים
      ועכשיו זה הכה
      לפעמים זה באזיקי מתכת
      או באזיקים אחרים
      לפעמים זה בבתים
      בבתי התפילה
      בבתי הספר
      בשכונה
      לפעמים בלילות במועדונים אפופים
      בבתי אישים
      במשרדי ממשלה
      וזה קרה כבר בקבוצות
      וגם ביחידים
      לפעמים מתוקף התפקיד
      הדרגה
      המעמד
      השררה
      הכסף
      ומי
      מי יכלה לה צעקתה