לא ידעתי שאני מסכנה ומקופחת
"לגיטימציה", "ריאליזציה", "אופטימזציה" ו"נשיזציה", 1001 מושגים חדשים שהיו חבויים עד כה באונה השמאלית של המח שלי, צצים, עולים ומקבלים משמעות עמוקה. אין ספק - הימים האחרונים מעניינים לי במיוחד.
מכירים את הפילוספיה שאומרת שיש דברים שאנו לא יודעים שאנו לא יודעים? כך קורה לי בימים אלה, כשהבחירות בפתח ופתאום מגיע קמפיין נשי חזק, מייצג אותי כאשה חרדית ומספר עלי דברים שלא ידעתי.
רוצים דוגמא?
הנה למשל, לא ידעתי שאני מסכנה ומקופחת, חשבתי לתומי שהמקום שלי כאשה במגזר החרדי הוא מקום של כבוד, התקדמתי בחיים בצורה משמעותית בזכות עצמי, בכל מקום שאני מגיעה דעתי נשמעת ומתקבלת, מעניין מה שהן חושבות שם, אבל צר לי. עד כה לא ממש נתקלתי במה שהן אומרות, אף אחד לא נלחם בכדי שאגיע למעמד שלי. רק אני.
חיי מתחלקים לשני כובעים, כשבכובע אחד אני מנהלת עסק מצוין ובכובע השני אני אשה, רעיה ואמא, זכויותיי נשמרות במלואן, אין פסול בכך שאני זו שאחראית על הניקיון בבית , זה טבעי כיון שבפעם האחרונה שבעלי ניסה לעשות זאת, זה נגמר לא טוב והבית היה חייב ניקיון מחודש. וכנ"ל לגבי מטלות רבות דומות.
עצם הפמיניסטיות נוגדת דעת תורה
פתאום משום מקום צצות נשים ומספרות קבל עם ועדה, שהאשה החרדית ספונה בהררי בכביסות, דעתה אינה נשמעת, דבריה אינם מתקבלים, היא מרגישה נורא עם זה, ואין אחד שפוצה פה ומפצפץ על העוול הנוראי שנעשה לה, אין אחד שנלחם בשביל שהצדק יצוף. ממש גוועלד.
הנה קמה מהפכה נאורה מתחשבת וצדקנית כדי להציל את אותן נשים אומללות מכיור מלא כלים ושאריות, מעבודה סיזיפית, קשה ולא צודקת.
עצם הפמיניסטיות נוגדת דעת תורה. לאשה מקום ומעמד של כבוד ביהדות, בזכות נשים ועם נשים התרחשו דברים מדהימים במהלך ההיסטוריה היהודית, ודווקא כשנשים באו ממקום צנוע ומוסתר, הן הניעו מהלכים שכל חובב יהדות קלאסי לומד אותם ויודע את האמת. מרים הנביאה, דבורה הנביאה, חולדה השופטת, ברוריה, יעל אשת חבר הקיני ועוד ועוד, כולן עמדו במקום של כבוד והשפעה, באותו תנ"ך ובאותו תלמוד שהפמיניזם כל כך אוהב לשנוא ולהשתמש בו כאב טיפוס של שוביניזם.
מקבלות יחס של מלכה מהגברים שלהן
נשים הן עם חזק ומשפיע אבל הדרך לספר זאת ולהשתמש בכח הזה, חייב להיות צודק והגון. אל תבואו לי עם ספורים מעוררי חמלה על נשים אומללות, עם סיפורי "אכלו לי, שתו לי, אוי אוי אוי...".
יש הרבה מאוד נשים מהמגזר החרדי שמצליחות מאד בזכות עצמן בלבד, הן מקבלות יחס של מלכה מהגברים שלהן, ואדרבה הצלחתן נזקפת לגברים שמוקירים אותן, מכבדים אותן מאד. ידעתם למשל שבכל חג בעל מחוייב לקנות לאשתו מתנה ולשמח אותה , אלו דברים שלא יבואו ויספרו לכם, זה לא פיקנטי מספיק בכדי שתקבלו את זה, הרבה יותר קל לבא ולשפוט ציבור שלם ולהוכיח אותו על הדרת נשים שלו מבלי לבדוק עובדות בסיסיות ולאמת אותם.
ולעניין הקמפיין הנשי הנועז, שקם ועלה לשמחת לבם של אותם אלו הרואים באשה החרדית יצור אומלל וחשוך, אני מבינה שאני משביתת שמחות, שוביניסטית אם תרצו. אבל מוכרחה לומר לכם: עד כה, הנציגות החרדית בכנסת עשתה את המוטל עליה בנאמנות על פי דעת תורה, והמגזר החרדי על כל גווניו יודע זאת, והצביע עבורה.
כשהיה צורך להילחם כאריות ולענות לכל אותם חברי כנסת שניסו לחלל את היהדות שלנו, הח"כים עשו זאת מצוין, ולא כי הם גברים. נציגות נשית חרדית בכנסת לא באמת תשנה או תזיז דברים באופן שונה, כשיצטרכו להילחם או לקדם דברים עבור המגזר. והטענה הפמיניסטית שאומרת כי הייצוג החרדי בכנסת הוא על טהרת הגברים ולכן צריך אשה זה אבסורד והיא באה ממקום צר ועוין, האינטרסים של ציבור המאמינים באלוקים אינו משתנה מגבר לאשה, הרצון בהטבות כלכליות שווה לגברים ונשים.
יכול להיות שיבוא יום ותהיה נציגות נשית חרדית בכנסת, אבל זו לא מהסיבה של המלחמה הפרובוקטיבית הזו, וזו לא הדרך לפעול.
האמת במחשבה שנייה, לא היה מזיק לי לרוץ לראשות הממשלה, מי מוכן לבחור בי?
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו.
המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד.