פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סיכום שבועי: הניצול הציני של בוחרי ש"ס

      על הקלטת של הרב עובדיה והניצול הציני של דרעי ואנשיו את בוחרי ש"ס. על הרב דוד יוסף שלא מבין את המשמעות של מנהיג ציבור. והמלצה על הבלוג "לולאת האל" של תומר פרסיקו

      אירוע השבוע: הקלטת של הרב עובדיה

      עובדיה יוסף בתיעוד נדיר: "דרעי גנב, לא אבגוד בישי" (החדשות)
      (צילום: ערוץ 2)

      מכתב גלוי לבוחרי ש''ס: ליבי יוצא אליכם. בלי ציניות ובלי לעג, באמת ובתמים. המפלגה שלכם, שהייתה מהפכה אמתית בישראליות, שהעלתה אל הדוכן הציבורי קול מושתק, חסר פנים, שבשיאה הפעילה מערכת חינוך ומערכת צדקה והעניקה מקום ומשמעות לרבבות צעירים מתפרקת מול עינינו. זה נראה ממש כמו סדרת דרמה פוליטית - אב גדול שהלך לעולמו לא מזמן, מריבות ירושה מכוערות, פרידה וניתוק בין שתי הדמויות המרכזיות מבחינה פוליטית בתנועה, קלטת של האב המנוח, "התפטרות" ו השיבה לחיים של "שאגת אריה".


      תגידו, אחים, אתם באמת לא רואים שלועגים לכם? מנסים ללבות את הרגשות כדי לטשטש את התבונה? לצעוק הרבה כדי שלא תשמעו את מה שנאמר בבירור? לקחת אדם מורשע, פוליטיקאי רב- מעללים, שיודע לסובב וללחוש בחדרי חדרים, להשיג תקציבים, לנאום, ולהפוך אותו לדמות רדופה, מסכנה, מוכה על לא עוול בכפה, ממש דרייפוס עדכני, שנרדף רק בשל היותו מצליח, שכל כוחות התקשורת והציבור התגייסו כדי למחוק את חיוך הגאווה הספרדית מעל פניו?


      אתם יכולים להיעזר בפרשת השבוע. הנה, בפרשת "ויחי" עומד להסתלק מן העולם אב גדול - יעקב, אחרי חיים גדולים וקשים. לפני מותו הוא בוחר לאסוף את בניו ולברך אותם, להכניס את בניו של יוסף, מנשה ואפרים, למניין שבטי ישראל. יעקב אינו נמנע מביקורות על בניו שפשעו, כמו ראובן שמעון ולוי, אבל גם מקפיד לברך את כל האחים. הוא מברך אותם, ומכנס את הטקס המרגש הזה בכדי לגרום להם לחוש כמשפחה אחת, מחוברת. יעקב מסמן להם את גורלם המשותף, את הצורך לדאוג האחד לשני, את עתיד הנחלות והארץ, כלומר, מצב שבו כל אחד מכלכל את עצמו, אבל הם כולם ממלכה אחת. יעקב מבין שמותו הוא רגע מכריע: או שהמוות יחבר ויגביר את הערבות ההדדית במשפחה, או שהוא יגרום לניתוק ולהתרחקות בין האחים. ניתוק שבתוכו ישנם מלחמות ירושה, מאבקי כוח ואולי גם הקלטות סודיות.


      אז אני שואל אתכם, בוחרי ש''ס, איך הצלחתם להגיע מאותה אווירה ציבורית שאחרי מותו של הרב עובדיה, באותו מפגן כוח מרשים, מרגש ועמוק של המוני המשתתפים בהלוויה, לפירוק המפלגה, התפטרויות המוניות, מלחמות אחים, קלטות ובוז האחד לשני? אולי יש לכם, כן, לכל אחד מכם חלק בזה משום שבמשך שנים מולכים אתכם שולל עם אותה תחושת רדיפה, הסתגרות ומלחמות? אולי אותו אריה דרעי, שכעת מבקש מכם לעלות אליו לרגל ולהתחנן שישוב ויוביל אתכם הוא זה שהוביל את המפלגה לאותה מסורת של שחיתות, עבירה על החוק, פוליטיקה של הקלטות וצעקות, של איומים ומאבקים?

      למה שלא תשתמשו במערכת הבחירות הזו בכדי לעשות ניקיון והתחלה חדשה. לא להיענות למניפולציה המגוחכת הזו של דרעי, לבכי המעושה, לתנוחה הזאת של "תחזיקו אותי", אלא להציג חזית מאוחדת, חדשה, צעירה ונקייה מתיקים פליליים והרשעות. אולי הגיע הזמן לחדול מריקוד על פי המוזיקה הישנה ולהתחיל לממש את צוואתו האמתית של הרב עובדיה- לימוד ועומק רוחני לצד עשייה ציבורית וחברתית נקייה, בלי הקלטות ובלי חדרי חדרים.

      דמות השבוע: הרב דוד יוסף

      הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה (נועם מושקוביץ)
      (צילום: נועם מושקוביץ')

      מכתב גלוי לרב דוד יוסף: מכובדי היקר, האם חשבת פעם לעומק מה פירוש המושג "מנהיג ציבור"? האם לדעתך הפירוש העמוק של המילה הוא שילהוב המונים עם הסיסמא: "אלי ישי, לא בכל ביתי נאמן הוא, בכל ביתי מקליט הוא"? אם יש בידך הוכחה שאלי ישי אחראי על הוצאת הקלטת, אתה מוזמן לצעוד קדימה ולספר לנו, בינתיים הוא מכחיש, והאפשרויות כולן פתוחות, כולל שחברך הפגוע רבי אריה דרעי מנהל עוד מניפולציה תודעתית, זו לא תהיה הפעם הראשונה שלו. מה עם הוצאת לשון הרע, מה עם שמירה על כבוד הבריות? התורה היא תכנית כבקשתך, אם נוח אז מתהדרים בה ואם לא נוח אז מסיטים אותה הצידה?

      בכלל, האם אביך היה שמח עם קולות הנהי והבכי? עם השימוש בעלייה לקברו, מקום מנוחתו האחרון כאקט פוליטי, וציני? האם היה שמח עם ליבוי תחושת הרדיפה? נדמה לי שעוד לא הפנמתם את מידת הכוח וההשפעה שלכם. אתם לא חשים את כובד המשמעות של הובלת ציבור שלם. אי אפשר לחזור שוב ושוב לפטנט של עמידה על הדוכן והאשמת כל העולם. מוטב שתסתכל סביבך, על אחותך , למשל, על הרב חיים אמסלם, על כל מי שמבין לעומק מה פירוש התואר "רב" ומה פירוש המושג "שליחות ציבורית". השער עוד פתוח, מכובדי, ואפשר תמיד להביא שלום ואמת לעולם.

      המלצת השבוע: הבלוג של תומר פרסיקו " לולאת האל"

      תומר פרסיקו (באדיבות המצולמים)

      המלצת השבוע: הבלוג של תומר פרסיקו "לולאת האל"

      אחרי כל כך הרבה תלונות על המרחב הדתי, שהיו בפסקאות הקודמות, הנה משהו חיובי מהמרחב הזה. תומר פרסיקו הוא חוקר, שמתעסק בחקר הדתות. אבל הוא הרבה יותר מזה- אדם בעל יושרה ודעות מורכבות וברורות בנושאים רבים- דת, חברה, פוליטיקה.

      הבלוג שלו "לולאת האל" שהוא אחד מהבלוגים הנצפים ברשת מורכב מאין ספור דיונים ומאמרים בנושאים הללו. תומר אמיץ ולא מפחד להסיר את הכיסוי מעל שרלטנים, מעמדי פנים ואנשי רוח מטעם עצמם. הוא גם מעורר דיונים חשובים על אופי היהדות, על השינויים ועל המאבקים החשובים בתוכה. המרחב היהודי הולך ונפתח, הולך ומשתנה מול עינינו, אנחנו אולי לא מודעים במאה אחוז, אולי לא שמים לב אבל אנחנו בתוך מהפכה חשובה ומשמעותית. תומר הוא בהחלט אחד ממובילי המהפכה הזאת. כדאי לבקר בבלוג, ולראות בעצמכם.