וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היהדות סולדת ומגנה את הרשת החברתית

29.5.2015 / 9:00

הרשת החברתית תפסה נוכחות כזו בחיינו, שספק אם נוכל לעקור אותה. אנחנו מכורים, וההתמכרות הזו מגיעה עם חשבון • דיוויד בלאט מגיע עם הקבוצה שלו לגמר ה-N.B.A. מה אפשר ללמוד מההישג הזה • ומדוע הקהל שיגיע לדוכני שבוע הספר צריך לחפש דווקא את ספרי הביכורים

אריאל רוניס שהתאבד ככל הנראה לאחר שהושמץ בסטטוס בפייסבוק. פייסבוק, צילום מסך
אריאל רוניס ז"ל/צילום מסך, פייסבוק

ההתעוררות שהגיע השבוע בעקבות התאבדותו של אריאל רוניס הגיעה מאוחר מדי. לא רק עבור המתאבד אלא עבור כולנו, הרשת החברתית תפסה נוכחות כזו בחיינו, שספק אם נוכל לעקור אותה. אנחנו מכורים, וההתמכרות הזו מגיעה עם חשבון. גם לי יש חשבון בפייסבוק, ואני רואה את היתרונות של הפלטפורמה: המהירות בהפצת מסרים, היכולות להגיע לקהלים חדשים, המניפה הרחבה של עולמות תוכן, אבל, כבר בתחילת הדרך הכרעתי בתוכי שלא אעלה שום תוכן אישי, אלא רק תכנים ציבוריים, לינקים לרשימות וכתבות, כמו הטור הזה.

ההכרעה הזו הגיעה כי ראיתי בתוכי את הסכנה. את העולם הרגשי החשוף ביחס לכמות הלייקים והתגובות, ביחס לכל מקרה ששמי נחשף - לטוב ולרע. ובכלל, כטור במדור יהדות צריך להכניס את היהדות לקביעת העמדה מול הרשת החברתית, ובחינה מהירה תראה שהיהדות סולדת ומגנה את הרשת החברתית מכמה וכמה סיבות או עברות: לשון הרע, שפיכת דם הנפש, מציצנות, קלות דעת.

בפרשת השבוע אנחנו מוצאים את הנסיוב החזק ביותר ביהדות כנגד הדברים הללו, וכנגד הכוח החזק של העולם להעביר אותנו על דעתנו: הנזיר. בפרשה נסקרות ההגבלות שהנזיר לוקח על עצמו - לא לשתות יין, לא להעביר תער על ראשו ולא להיטמא למת. אבל העקרונות הללו הם רק המצג החיצוני, פנימה יותר, פורש הנזיר מאותה התקפה של חיי המעשה והשעה. היין, כלומר אובדן השיפוט וקלות הדעת, מייצגים את מה שהוא מבקש לפרוש ממנו.

הנזירות, כך מלמדת אותנו הפרשה, בנויה על איפוק ועל הימנעות. אם תוכל לעמוד מול תאוות העולם, אם תוכל להדיר את עצמך מהחגיגות הקולניות שלו, יתרחש בתוכך תהליך של התנקות וריכוז. תהיה מסוגל לנוע פנימה, אל עצמך, ובמובן הזה אל האל והיסוד הרוחני במציאות. הנזיר ביהדות, בניגוד למשל לנצרות, אינו דבר נחשק, אינו דבר שיש כלפיו עידוד, אבל הוא עומד כהצעה אפשרית להתמודדות עם טבע היום-יום: רעשני וקולני ומלא בהסחת דעת ובאין סוף גירויים.

כולנו, נדמה, ביחס לרשת החברתית זקוקים למעט ממד נזירי. כבר השבוע, לאחר המקרה המצער, ראיתי שוב ושוב ברשת וויכוחים ואלימות מילולית, הצקות וכתיבת דברים פוגעניים. הבעיה שהיא שהמחשבה על לשון הרע למשל, לא פוגשת את הנעשה באינטרנט. כלומר, הפרדנו בין הדברים. פיתחנו מנגנון הגנה שבו לשון הרע מתייחס לאדם בשר ודם שמולנו, ולא לדמותו הווירטואלית. אבל ההיפך הוא הנכון, קשה הרבה יותר לפגוע באדם העומד מולך, וקל שלא לראות אותו כשהוא רק מרצד מולך.

הפגיעה, מול מסך המחשב, כשהאדם אינו מולך, בעוד אנשים זרים מעודדים, קשה הרבה יותר. היא ניצבת שם, חקוקה במילים, בלתי משתנה, רודפת שעה אחר שעה. כולנו צריכים לחזור חזרה לעמדת המוצא. לחשב מסלול מחדש ביחס לדמותנו האינטרנטית, לקבוע לעצמנו מגבלות וגבולות. דם הנפש נשפך ונמהל השבוע בדם הגוף של אריאל רוניס ז''ל, על כולנו לשוב חזרה לעצמנו ממרחקי הלייקים והסטאטוסים.

בשבוע שעבר

סיכום שבועי: הדיון הפופוליסטי על ההפרדה באוטובוסים

לכתבה המלאה

דמות השבוע: דיוויד בלאט

לברון ג'יימס שחקן קליבלנד קאבלירס עם דיוויד בלאט. GettyImages
לברון ג'יימס שחקן קליבלנד קאבלירס עם דיוויד בלאט/GettyImages

דיוויד בלאט מגיע עם הקבוצה שלו לגמר ה-N.B.A. מה אפשר ללמוד מההישג הזה, מהן התכונות שהובילו את בלאט לגמר, מהן התכונות בכלל המובילות אדם קדימה, גורמות לו לחפש תמיד אתגר חדש, לא לחדול מתנועה קדימה ולא להפסיק לחפש התחדשות, לעבור דרך הקשיים, להגיע ליעד?


נדמה שהתשובה היא, בעיקר, ביטחון עצמי וידיעה עמוקה באשר להשתנות: העובדה שאתה מוכרח לעבור דרך קשיים, רגעים של ביקורת, תחושה של כישלון בכדי להגיע גם להצלחה. הדברים הללו כורכים האחד בשני. אמונה בעצמך איננה נינוחות, או זחיחות, להפך, היא יציבות פנימית בשעה של סערה, שמירה תמידית על בהירות ביחס למטרה גם כשהיא מתרחקת. הפרובינציאליות, כלומר, ההסתפקות במועט, ההישארות באזור הנוח, למשל הליגה שלנו, היא הימנעות. הימנעות ממטרות גדולות. ערן זהבי, שחתם השבוע על חוזה עתק במכבי תל אביב עשה מעשה פרובינציאלי, נוח, כזה שמונע ממנו, אולי לעד, לממש את הסיכוי, שיש עמו גם אפשרות לכישלון להפוך ראש לאריות, דיוויד בלאט בחר להמר, וזכה בקופה כולה.

המלצת השבוע: לקנות ספרי ביכורים

חנות ספרים - תולעת ספרים. ניר לנדאו, מערכת וואלה!
חנות ספרים - תולעת ספרים/ניר לנדאו, מערכת וואלה!

שבוע הספר עומד ממש מעבר לפינה והגיע העונה להמליץ על ספרים. לפני שבועיים השתתפתי באירוע נהדר שארגנה חנות הספרים ובית הקפה "תולעת ספרים", בערב התקבצו יחד סופרי ביכורים מהוצאות שונות והציגו את ספרי הביכורים שלהם לקהל. כהמשך לאותו ערב, וכמי שחווה על בשרו את חווית הוצאת ספר ביכורים במצבה הנוכחי של הספרות העברית, אני מציע לקהל שיגיע לדוכני שבוע הספר לחפש את ספרי הביכורים.

למה?

כי כדי שתהיה ספרות תוססת, ערנית, משמעותית, יש צורך בקולות חדשים שיפרצו אל שדה הספרות, כי ההוצאות עצמן צריכות כעת דחיפה בכדי להוציא ספרי ביכורים וכול קנייה של ספר כזה מקרבת ספר ביכורים נוסף לסיכוי לראות אור, והכי חשוב, בכול הספרים הללו, וקראתי כמה מהם לאחרונה, עולות מבין השורות התשוקה ליצירה והדחיסות הנפלאה של ההמתנה לצאת לאור.

4
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully