בשבוע שעבר עם תום העשור והשנה הלועזית, עלו ברחבי הרשת נתונים על ההחלטות שהתקבלו במהלך השנה החולפת באסיפה הכללית של האו"ם. העובדה כי ישראל אינה חביבת המדינות - ידועה, אך למרות העובדה כי גודלה של ישראל אינו מסוגל אפילו להתחרות עם רוב המדינות החברות, היא הייתה מושאן של 18 החלטות שהתקבלו באסיפה. הרבה יותר מאיראן, ארצות הברית, סוריה או צפון קוריאה, שזכו להחלטות בודדות בלבד בעניינן.
מרכז תשומת הלב
אז איך מדינה קטנה זוכה לכל כך הרבה תשומת לב? "זה נוגע להיסטוריה של האו"ם", מסביר שגריר ישראל לאו"ם דני דנון בראיון לוואלה! יהדות. "זה התחיל במהלכים בשנות השבעים, אז הגישו הפלסטינים יחד עם מדינות ערב מבול של הצעות".
אבל לא רק מדינות ערב. גם לדרך בה פועלת האסיפה הכללית של האו"ם יש יד בדבר, כשמדי שנה עולות שוב ושוב אותן הצעות לדיון. בחלק מהמקרים העובדה כי מדי שנה דנים בישראל באותם הנושאים כבר הפכה לסוג של אבסורד: "כל שנה מעבירים את אותה החלטה לדיון ולהצבעה, החלטות הזויות. למשל ההחלטה על כתם נפט שנוצר בגבול הימי עם לבנון לפני למעלה מעשור, הכתם כבר מזמן לא נמצא שם אבל עדיין כל שנה מביאים את אותה החלטה להצבעה", מסביר השגריר דנון.
יד ביד עם ארצות הברית
נראה כי מה שיוצר את המציאות בה מדינה קטנה כישראל זוכה לכל כך הרבה יחס - היא שיטת העבודה של האו"ם. רוב ההחלטות שמועברות הן כאמור כאלה שעברו גם בשנה שעברה ובשנה שלפניה, והעשור האחרון כמו אלה שלפניו הוקדש למאבק עבור ישראל באו"ם. "אנחנו רואים לאחרונה שינוי בכמה מישורים," אומר השגריר, "גם בהחלטות שסובבות נגד ישראל זה לרוב משתנה. מדינות שבעבר תמכו בהחלטות, בוחרות להתנגד או להימנע, וגם רואים שהחלטות שאנחנו יוזמים יחד עם ארה"ב מקבלות תמיכה. למשל בשנה שעברה בהחלטה נגד החמאס שהוגשה על ידי השגרירה היילי יחד איתי - קיבלנו את רוב הקולות."
ביטחון זה לא הכל
את השינוי ביחס כלפי ישראל יוצרים כמה גורמים. קודם כל הניסיון לשכנע את השגרירים לקרוא, פשוט לקרוא את ההחלטות עליהן הם מצביעים וכך להימנע מהצבעה בהחלטות אבסורדיות כמו זו על כתם הנפט בצפון. מרכיב נוסף ביצירת השינוי ביחס לישראל הוא הניסיון ליצור היכרות עם ישראל, משלחות שגרירים שהגיעו לארץ, היכרות עם ההיסטוריה היהודית ועוד. העובדה שהשגרירים דנים בישראל, מצביעים בעדה או נגדה אך כלל לא מכירים אותה - הפתיעה את השגריר דנון: הם "לא מכירים את ישראל. הייתי בהלם לראות את הפערים ואת חוסר הידע בנושאים רבים שעל סדר היום".
הדבר האחרון שמשפיע על השינוי המתרחש הוא הניסיון לייצר טכנולוגיה שתועיל למדינות רבות. למרות העובדה שלנו כישראלים נראה כי הביטחון הוא השחקן המרכזי בזירה הבינלאומית, דווקא הזירה הטכנולוגית היא זו שמשתלטת. "רוב השגרירים מתעניינים בנושאים שקשורים לפיתוח, חקלאות, טכנולוגיות מים, נושאים שקשורים לחיי היומיום שלהם ואנחנו רוצים לראות איך אנחנו יכולים לעזור להם, לסייע להם", אומר השגריר.
שם המשחק - אקטיביזם
ומה צופן למדינת ישראל העשור הקרוב בזירת הקרב של האו"ם? "אני אופטימי ומאמין שאם נמשיך בגישה האקטיביסטית שיוזמת וקובעת סדר יום ולא נהיה עסוקים רק במגננה ובתלונות, נוכל לשנות הרבה. נבחרתי לתפקיד יושב ראש ועדת המשפט של האו"ם, זו פעם ראשונה בהיסטוריה שיש נבחר ישראלי. זה הוכיח שאם אתה מתמודד על תפקידים אתה יכול גם לנצח. זה אומר שאם אתה יכול להמשיך בקו של להעיז וליזום, תוכל להגיע גם למקומות נוספים ובהחלט להשפיע על המעמד של ישראל ועל הארגון בכלל".