רפי פרץ לא טיפש, הוא התכונן היטב לשאלה שהפילה אותו

כבר למעלה משנה תוהה האדם הפשוט איך הוא לא שם לב שהאיום הגדול על חייו הוא בכלל הופעה בהפרדה לציבור החרדי, הנחת תפילין לכל המעוניין בשוליו של קניון או הכשרות שמעניקה הרבנות למסעדות שבחרו בכך. גרעין איראני? חריגה מיעד הגירעון? מתברר שכל אלה מחווירים כשאפשר להכות בחרדים. פתאום אחרי למעלה מ-70 שנה נושאי מהות כמו ביטחון וכלכלה נדחקו הצידה ומלחמת אחים הפכה למלחמת מצווה.

כך למשל את המלחמה של חובת גיוס תלמידי ישיבות מובילים המצביאים (וזו כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה הם יתוארו כך) אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, מרצ וכמובן מפלגות הכלאיים שמכילות אותם. אבל הבעיה הקשה ביותר היא שיש מי שמספק דלק, ויש שיטענו גם מבלי להתכוון, למדורת ההסתה הזאת.

נתחיל ברב רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי, שהמיומנות שלו במתן ראיונות לתקשורת דומה למיומנות שלי בסריגה. כלומר לא קיימת. ביום שישי הוא בחר את הבמה העוינת ביותר עבורו - ידיעות אחרונות - בניסיון לא ברור לדוג מצביעי ימין מתוך בריכה של דגי שמאל.

פרץ אינו אדם טיפש, הוא התכונן היטב לשאלת טיפולי ההמרה שהפילה אותו לפני בחירות מועד ב' ואפילו צלח אותה באופן יחסי. אבל הנה, הופ, מכשול נוסף בדמות שאלה תיאורטית כיצד היה נוהג אם אחד מילדיו היה מגלה נטייה מינית שונה. "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה. הם בונים את הבתים שלהם מתוך ערכים יהודיים. אני לא מעסיק את הראש שלי במה היה אם", ענה. וספק אם הבין את גודל הסערה וההתקוממות שיעורר ברמיזה לפיה בעלי נטייה מינית שונה גדלו או מגדלים את ילדיהם בצורה בלתי בריאה.

הזעקה לא איחרה לבוא גם מתוך המחנה הציוני דתי שהבין שעושים אמבוש על הרב פרץ שדמותו ופניו התנוססו על גבי רקע כהה ואפל במיוחד בעמוד שלם בעיתון. מלבד חץ והתיאור "זה האיש הרע שעליכם לשנוא כרגע" היה שם הכל.

יחד עם הזעקה על העוול נשמעו במחנה קולות רבים שתהו איך קרה שהאיש הבלתי נבחר הזה, מחנך ואיש צבא מוצלח ככל שיהיה, מייצג אותם ובתוך כך מחשיך את פניו של מחנה שלם. זה לא סוד שבבתי כנסת בישראל בשנת 2020 מתפללים גם הומואים מוצהרים ויהודים בכל נימי נפשם.
הראיון שימש כר פורה לטענות שמאל כלפי ימין בסוגיית דת ומדינה. באותו אופן שימשו אמירותיו האומללות של הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף, הגם אם בחלקן גרעין של אמת ונאמרו בפורום סגור, כר פורה לתעמולה של מפלגת 'ישראל ביתנו'.

במשך שבועות הוקע ליברמן בעקבות קמפיין אנטישמי ברוסית בכיכובו של ח"כ אלכס קושניר בו הוצגו ה"אורתודוקסים" כרודפי בצע. בסרטון מסית אחר, הפעם בעברית, צוירו הנשים המסורתיות שמסתייעות בשירותי אחות בקופת חולים בבואן לברר שאלה המשלבת ידע רפואי והלכתי כמי שעושקות את הזקנה במסדרון ואת האזרח הממתין לחיסון שפעת. אך ברגע אחד, ממש בהינף מטה קסם, הפך יו"ר 'ישראל ביתנו' לקורבן. ליברמן קפץ כמוצא שלל רב על דברי הרב ומינף אותם להפרד ומשול קלאסי - הממסד הרבני המזוהה עם המפלגות החרדיות נגד העולים מברית המועצות לשעבר. לא הפריע לו שעולים ותיקים תוהים כיצד במדינת ישראל קמפיין גזעני כל כך נגד יהודים מתפרסם באין מפריע. גם לא ממש הפריעה לו העובדה שרבים מהעולים, חובשי כיפות בעצמם, מצאו את עצמם בין הפטיש לסדן וחשו שיש מי שדורש מהם להחליט אם הם יותר "רוסים" או יותר "דתיים".

ופה המקום שלנו להבין. הדרך היחידה של גוש השמאל להשיג 61 מנדטים היא באמצעות שיח שלילי בנושאי דת ומדינה. בכל זירה אחרת - ביטחון או אפילו כלכלה - הסיכוי להרכיב ממשלת שמאל יורד. אז מה עושים? מפלגים, מסיתים ומשתמשים בנו ככלי משחק. או בקיצור קוראים "תראו! ציפור עם כיפה!" ומחכים שהציבור יסתובב. ופתאום השכנה הדתיה הנחמדה שהילדים שיחקו עם ילדיה בפארק נדמית בעינינו כמסיונרית שרק מתכננת להשתלט על מוחותיהם של יקירנו במטרה לגרום להם ליטול ידיים. ומנגד, החבר החכם ללימודים שמדבר במבטא רוסי נחשד על לא עוול בכפו כמי שמתכוון להמיר את דתנו ולגרום לנו לאמץ לחיק סלוננו עץ אשוח.

הגיע הזמן לשים לזה סוף. מדינת ישראל היא דוגמה ומופת לקיבוץ גלויות כבר כמעט 72 שנים ובידינו להחליט אם כך זה יימשך. טוב יהיה אם נדרוש מהמועמדים שנלחמים על קולנו לעסוק בחיים עצמם במקום לזרוק רפש, לפנות אל המכנה המשותף הרחב ביותר במקום אל המפריד, לפרסם הצהרת כוונות במקום הכפשות.

הגיע הזמן לומר בקול ברור: אם אין מהות - תשכחו מאיתנו.