העולם המערבי, זה שנולד מתוך המודרנה שפטרה את הקהילה והחליטה שכל אחד יכול להסתדר לגמרי לבד, מגלה בשנים האחרונות את כשלון השיטה. בעוד קהילות מסורתיות שימרו קהילתיות שיש בה מעורבות, עזרה הדדית, טקסים וקרבה, האדם המודרני שהרוויח את האורבניות, האוטונומי והעצמאות, נותר לא פעם לגמרי לבד.
עולם השיווק שזיהה את הצורך בקהילה, רתם את העניין בציניות לצרכיו כשהוא מספר לנו שגם חברות במועדון לקוחות יכולה להיחשב 'קהילה'. כל ועד הורים ממתג את הורי בית הספר כ'קהילה', וכשמוסיפים להם גם את התלמידים והצוות הם כבר הופכים להיות 'משפחת בית הספר'. המיתוג הראשוני אולי נבע מכוונות טובות, אולם כיום כבר כולנו מזהים לא רק את הציניות אלא גם את הצורך האמיתי בקהילה שתגאל את האדם המודרני מבדידותו.
ואכן, בעשורים האחרונים נעשים ניסיונות שונים להקמת קהילות חדשות, אלטרנטיביות, המשמרות רעות, קרבה וערבות הדדית, כמו גם ערכים מוסכמים המאפיינים קהילות מסורתיות. אחת מאותן קהילות ייחודיות היא "אמהות עם מהות", קהילה שהוקמה על ידי מיכל מלמד-כהן ז"ל.
התחושה היא שהחסרנו משהו בחינוך של הילדים
שמרית שלומוביץ'-שטיין, מנהלת הפרויקטים והתוכן של "אמהות עם מהות", אומרת כי מעבר לרצון למנף ולהטמיע ערכים כמו אחדות, חיבור, זהות יהודית ונתינה הדדית, בבסיס המיזם עומדת ההכרה בצורך בקהילת נשים.
"קהילת נשים פועלת קודם כל בכדי להעשיר כל אחת את עולמה של האחרת", היא מסבירה. "קהילה חייבת שיהיו לה ערכים שסביבם היא מתאגדת, ובמקרה של 'אמהות עם מהות' הדבר המחבר הוא החיפוש המשותף אחר מה שמאחד בין חלקי העם השונים, השפעה חברתית והעצמה נשית והכרת הזהות היהודית שלנו".
זו כבר השנה החמישית של המיזם, במסגרתו מתקיימות פעילויות ויוזמות חברתיות של חיבור ונתינה, חלקן סביב מעגל השנה וחלקן סביב עניינים אחרים. כך, למשל, אפשר למנות פרויקט משלוח מנות ארצי לנזקקים, שותפות בפרויקט 'השבת העולמית' ברחבי הארץ, הפעלת מרכזי למידה של ערכי היהדות, סופ"שים משותפים של חוויה, העצמה ולמידה, מסעות לאמהות, לאמהות ובנות מהארץ ומחו"ל ועוד.
אני לא אישה דתיה, אבל אני יודעת שיש חלקים בזהות האישית והלאומית שלי שאין דרך אחרת להשלים אותם, מלבד חשיפה לעולמות תוכן משלימים", אומרת שלומוביץ'-שטיין. "אחד השיתופים שאפשר לשמוע מלא מעט נשים שחברות בקהילה, היא התחושה שהן החסירו משהו בתהליך החינוך של הילדים. לכאורה, הן עשו הכל הכי נכון שאפשר: הוא יצא למסע ישראלי, מסע לפולין, התגייס לצה"ל לשירות משמעותי, היה מפקד וקצין, אבל בגיל 23 הוא אומר לך 'אמא נראה לי שאני עוזב. אין לי סיבה אחת טובה למה להישאר במדינה הזאת'. מה שהיה ברור לנו ולדור שלפנינו כבר לא ברור לדור הנוכחי.
את האחריות לסגירת הפער הזה אי אפשר להשאיר בידי מערכת החינוך. אלא שאז את מגלה שלבד אין לך את היכולת להעביר את החלק החסר". אני יכולה להעיד, ובצער, כי הידע, המורשת ותחושת השייכות הציונית-יהודית של ילדיי, מגיעה ממני ולא ממערכת החינוך.
החוסר בקהילה קיים יותר בחברה החילונית
אז איך אתן עושות את זה?
"יש בקהילה מגוון פעילויות, כולן פרי יוזמה של חברות קהילה מדהימות שחלמו והוציאו לפועל. חברות הקהילה הן אמהות עסוקות מאוד, הנושאות במשרות בכירות ולרוב הן בעלות השפעה רחבה. יחד עם זאת, הן מוצאות את הזמן לעשייה החברתית-קהילתית-יהודית הזו, מאחר ששם נמצאת התשוקה שלהן.
אחת הפעילויות המשמעותיות היא "אמהות עם מהות במסע ישראלי", שאנחנו מוציאות בשיתוף עם עמותת 'מסע ישראלי'. בשנה וחצי האחרונות יצאו כבר שבעה מסעות והשבוע ייצא מסע המשך - למנהיגות, המיועד לבוגרות המסע הבסיסי. המסע, יחד עם פעילויות אחרות, מפגיש את החברות עם עולמות תוכן של זהות, יהדות, מהות אישית ולאומית. אנחנו עוסקות רבות בעולמות הפנאי והמפגש של אלה עם ערכים. אנחנו יוצאות לנתינה בקהילה, מסוגים שונים ולעתים קרובות.
לשמחתנו, בשנתיים האחרונות הצלחנו לבסס מגמה שבה 'אמהות עם מהות' הופכת לפורמט מקומי. נוצרות קהילות מקומיות, גם מתוך הרצון לקרב את הפעילות ולהביא את השפה ואת ההשפעה של הקהילה לתוך הבית, השכונה וגם מתוך מגמה של התרחבות. ובעיקר - כי נשים מדהימות לוקחות את המשימה הזו על עצמן. יש לנו כבר 12 קהילות מקומיות, כשהשאיפה היא שעד סוף השנה יפעלו 20 קהילות מקומיות של 'אמהות עם מהות' ברחבי הארץ. בקרוב נצא גם עם "קול קורא" להצטרפות לתכנית ברמה מאוד גבוהה, להכשרה מקצועית של מנהיגות ומובילות בקהילות מקומיות.
כמה נשים חברות היום בקבוצות שלכם, ומה ההרכב האנושי של הקהילה?
"קהילה היא גוף חי כך שיש כל הזמן אמהות שמצטרפות. אני מעריכה שיש לנו היום כ-1000 חברות ברחבי הארץ. כמובן שכולן אמהות, בגילאים שונים. הרוב המוחלט של האמהות הן לא דתיות".
למה בעצם חשוב שהזהות של 'אמהות עם מהות' תהיה לא דתית?
ראשית, חשוב או לא, זו עובדה בשטח. וזה כנראה נובע מכך שנשים דתיות, מעצם היותן כאלה, הן חברות בקהילה של בית הכנסת או הישוב. 'אמהות עם מהות' נולדה בראש ובראשונה בכדי לתת מענה לחוסר בקהילתיות והחוסר הזה היה (ועודנו) קיים יותר בחברה החילונית ובערים. כששאלנו נשים חילוניות מה זאת קהילה עבורן, הן אמרו פחות או יותר את אותם דברים: תחומי עניין משותפים, מקום מפגש מוסדר, שפה משותפת, ערכים מוסכמים, השתייכות.
אבל מעבר לקרבה הגיאוגרפית, או להיותנו אמהות, חייב להיות גם עולם ערכי שהחברות בקהילה שותפות לו. כיום, יותר מתמיד, אני חושבת שעלינו לחפש את הדומה ואת הטוב בסובבים אותנו, ולהתמקד באלו.