"וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'"
הפחד מבן שפוסח על שני הסעיפים, כזה שהולך גם בדרך ה' וגם בדרך לא טובה.
אמרו רבותינו: מתי שרבקה הייתה בהיריון והייתה עוברת ליד בית מדרש, יעקב אבינו היה מפרכס לצאת, ומתי שעברה ליד בית עבודה זרה, עשו היה מפרכס לצאת. רבקה הייתה בצער גדול והלכה לדרוש את השם. אמרו לה בבית מדרשם של שם ועבר שיש לה שני ילדים בבטנה. נשאלת השאלה מה הייתה הבעיה של רבקה?
אלא לרבקה הייתה בעיה גדולה, שלא ידעה שיש לה תאומים אלא בן אחד, והיא חשבה שלבן הזה יש בעיה שיש לו גם טוב וגם רע - מצד אחד לעשות מצוות ומצד שני דחפים לעשות עבירות. וידוע מתי שיש אנשים שעושים גם מצוות וגם עבירות, זה דבר רע, או אדם שעושה עבירה וחושב שעשה מצווה או עושה מחלוקת לכאורה לכבוד שמיים, זו הסכנה הגדולה ביותר.
יש אנשים שעושים את כל העבירות הגדולות ביותר ומתרצים שזה לשם שמיים. רבקה הצטערה, וחשבה שיש לה בן שהוא פוסח על שני הסעיפים גם דרך ה' וגם דרך לא טובה. וזה מה שאנחנו מתפללים בראש השנה "שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב". שלא נהיה מצד אחד לְרֹאשׁ - הולכים לישיבה ללמוד ומצד שני לְזָנָב - נעשה עבירות, אלא רק לראש. ומה זה לראש? ל'עשות ר'צון א'בינו ש'בשמיים.
אדם שפוסח על שני הסעיפים, גם טוב וגם רע, זה הדבר החמור ביותר, וכמו שאומרת המשנה (כלים יז, יג) כֹּל שֶׁבַּיָּם טָהוֹר חוּץ מִכֶּלֶב הַמַּיִם. חיה שנמצאת במים, אם נוגעים בה לא נטמאים, חוץ מכלב הים שאם נוגעים בו נטמאים. כי כלב הים, מתי שרע במים ויש לו סכנה במים, הוא הולך ליבשה ומתי שרע ביבשה הוא הולך לים. הוא פוסח על שני הסעיפים על הטוב ועל הרע. מזה פחדה רבקה, שיש לה בן כזה ולכן הלכה לדרוש את ה'.
בגלל ביטול הכינוס: המוזיקאי החב"די שלף מחרוזת מקפיצה