רבותינו הקדושים הזהירו שיהודי צריך להיזהר מלשכוח את אשר למד. לכן צריך להתרחק מכל מה שגורם לשכחה. כיצד נזהרים לא לשכוח? הנה מה שכתוב בספרים הקדושים:
- האוכל ממאכל שאכל ממנו עכבר, וכן השותה או אוכל מכלי שבור, גורם לשכחה, ויש אומרים שגורם פגם בנפשו.
- וכן האוכל הרבה אגוזים, גורם לשכחה גם הישן עם בגדיו, גורם לעצמו שכחה.
- הרגיל בשמן זית, מחזיר תלמודו ששכח.
- בבוקר לאחר שנטל ידיו, ייקח את אצבעו ויטבול אותה בדבש וישים את האצבע בפיו ולפני שהולך לישון - הדבר האחרון שישים בפה יהיה דבש ויועיל לזיכרון.
- עוד סגולה נפלאה לזיכרון, לאכול ולשתות משיירים של צדיק. ומסופר על אחד האדמו"רים שעשה סעודה גדולה, והגיע לשם אחד המתנגדים, ובסיום הסעודה ראה המתנגד, שכל החסידים קופצים על השאריות של אותו אדמו"ר, ואז שאל את האדמו"ר, האם מקובל הדבר שחסידים יתנהגו כך על שאריות של אוכל?
ענה לו האדמו"ר, כתוב בגמרא, שהאוכל מאכל שאכל ממנו עכבר, קשה לשכחה, ומצד שני כתוב, גדולה מידה טובה ממידת פורענות, פי חמש מאות. ואם עכבר שאוכל גורם לשכחה, אז כשרב אוכל - הדבר גורם לזיכרון בתורה הקדושה!
זה הזמן למחול אחד לשני, כי לכל צ'ק יש גם פירעון
באישון ליל, בגלל חלב הנאקה: איך ניצלו היהודים?