וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ויואל משה: המילים הכואבות של משה רבינו

בשיתוף שובה ישראל

עודכן לאחרונה: 22.7.2021 / 15:47

ויואל משה: פנינים על פרשת השבוע מתורתו של בנם של קדושים רבי יואל פינטו, בנו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, ראש אבות בתי הדין במרוקו - פרשת ואתחנן

"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (ג, כג) - תפילותיו הנוראות של משה, שיזכה לקיים מצוות הארץ

במילים כואבות אלו, האמורות בפסוק זה, סיפר משה רבינו לבני ישראל כי הוא התפלל אל ה' והפציר בו בחמש מאות וחמש עשרה תפילות, שיתיר לו להיכנס אל ארץ ישראל, כדי שגם הוא יזכה לעבור את הירדן ולראות את הארץ הטובה יחד עם כל בני ישראל.

אולם הקב"ה לא שמע לקול תפילתו, ועצר את תפילותיו באמירת: "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (פסוק כו), אלא ציווהו הקב"ה לעלות אל ראש הפסגה, ומשם יישא משה את עיניו ויראה לו ה' את כל ארץ ישראל. ועוד ציווה ה' את משה מיד אחרי שלא נענה לתפילותיו, שיכין את יהושע שהוא ינהיג את ישראל בכניסתם לארץ, ושמשה יחזק את יהושע ויאמץ אותו בדברים לבל ירך לבבו.

משה נתאווה להיכנס לארץ - כדי לקיים מצוותיה

ובגמרא בסוטה (יד, א) דרש רבי שמלאי את הטעם מדוע התאווה כל כך משה רבינו להיכנס אל הארץ, והרי בוודאי לא היה רצונו ליהנות מהנאותיה הגשמיות של הארץ זבת חלב ודבש ולאכול מפריה ולשבוע מטובה, שהרי משה רבינו איש האלוקים הפשיט מעצמו כל עניין גשמי, ונתקדש ונזדכך גופו עד שהיה מוכן לנבואה בכל עת בלא הכנה מוקדמת, ובוודאי חפצו להיכנס אל ארץ ישראל לא היה כדי ליהנות מפירותיה הגשמיים, אלא כל רצונו וחפצו הגדול של משה להיכנס אל הארץ היה כדי לקיים את מצוות התלויות בארץ, שהאפשרות לקיימם היא רק על האדמה הקדושה.

אמנם נראה בס"ד לבאר ביאור נוסף בתפילתו ובבקשתו של משה רבינו להיכנס לארץ, על פי המעשה המובא בגמרא בחגיגה (ד, ב) על רב ביבי בר אביי, שהיה מצוי אצלו מלאך המוות, והיה מלאך המוות רגיל לספר לו מפעם לפעם על מעשיו. פעם אחת סח לו מלאך המוות כי הוא ציווה על שלוחו ללכת ולקחת את נשמתה של אשה בשם מרים שמלאכתה היתה לגדל שיער נשים, ושלוחו של מלאך המוות טעה ונטל את נשמתה של מרים מגדלת התינוקות, ולמרות טעותו של השליח ציווה מלאך המוות המשלח כי לא תוחזר הנשמה אל אותה מרים מגדלת תינוקות, ולא תשוב אל חייה אף שעדיין לא הגיע עת פטירתה.

ושאל רב ביבי בר אביי את מלאך המוות, מה הוא עושה עם אותם שנות חיים שנקצבו לאותם אנשים ונלקחו מאתם שלא כדין קודם זמנם. והשיב לו מלאך המוות, כי אם קיים בדור תלמיד חכם המעביר על מידותיו, הוא זוכה באותם שנים שנלקחו בטעות מאיש פלוני, והם מתווספים על מספר השנים שנקצבו לתלמיד חכם זה.

הרב פינטו עם בנו יואל. שובה ישראל,
רבי יואל עם אביו הרב יאשיהו פינטו/שובה ישראל

מת קודם זמנו - יקבל את המצוות שיכול היה לקיים

ודבר זה הוא מחסדי הבורא יתברך, כי הנה אם אירע תקלה ואדם מסוים נלקח לבית עולמו קודם מועד הפטירה שנקבע לו, הרי נמצא שבעל כורחו נחסרו לו מצוות רבות שיכול היה לקיימם באותם שנים שנקצבו לו ולא קיימם מפני שנלקח מן העולם קודם זמנו, שהרי רק בו ניתן לקיים את מצוות ה' אלו ומדוע יפסידם. ועשה ה' חסד עם אדם זה, שאותם שנים השייכות לו יימסרו לתלמיד חכם המעביר על מידותיו ומקפיד מאוד בכל ענייני בין אדם לחבירו, וכך כל מעשיו של תלמיד חכם זה באותם שנים שנוספו לו יהיו נקיים בלא שום פגם וחטא, ובשעה שהאיש שנסתלק בטרם עת יקבל בחזרה את שנותיו, יזכה בכל המצוות שקיים אותו תלמיד חכם שקיבל את שנותיו, ונמצא שכל מצוותיו של התלמיד חכם יהיו נזקפים לזכותו בשלימות.

ועל פי זה נוכל להאיר באור חדש את כוונת תפילתו של משה רבינו, כי הנה אחרי שהתפלל משה רבינו מספר עצום של תפילות ולא נענה, הבין כי נגזרה גזרה ולא יצליח לשנות אותה, ובוודאי יסתלק מן העולם ביום הגיעו לשנת המאה ועשרים לחייו ולא יזכה להיכנס לארץ הקדושה, ועל כן, מרוב חשקו לזכות לקיים את המצוות הנוהגות בארץ ישראל, התפלל - "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא", כי הנה מצאנו כי הלשון "עת" נאמרה על שעת פטירת האדם מן העולם, וכמו שאמר שלמה המלך בקהלת (ט, יב): "כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ", וזו היתה תפילת משה שלא ימות ביום הגיעו לגיל מאה ועשרים שנה וימלאו ימיו, אלא התחנן שיזכה ל"עת ההיא" כלומר, שיוקדם יום מיתתו ולא ישלים שנותיו, ואותם שנים שיילקחו ממנו יינתנו לתלמידו יהושע בן נון, שהוא התלמיד חכם המעביר על מידותיו שראוי לקבל את שנותיו. ויהושע ייכנס לארץ ישראל ויקיים בשנותיו של משה את המצוות הנוהגות בארץ, וזכויות אלו יזדקפו למשה שהרי אין הם שנותיו וחייו של יהושע אלא הם חיי משה שניטלו מן הרב וניתנו לתלמיד.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

על רקע המהפכה הכשרותית במרוקו, הרב פינטו מבקש: "תתפללו לרפואתי"

בשיתוף שובה ישראל

"רב לך" - חייך גדולים מחיי תלמידך

אולם הקב"ה לא הסכים עם עצתו של משה, וזהו שהשיב למשה: "רַב לָךְ", כלומר, ערך חייך רב עד מאוד ואינם כערך חייו של יהושע, ועל כן אי אפשר ולא שייך שימי חייך יעברו ויינתנו ליהושע. ועל טענת משה שחפצו לקיים את המצוות התלויות בארץ, השיב לו הקב"ה: "כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, מעלה אני עליך כאילו עשיתם" (סוטה שם).

ומשום כך, מיד אחרי שאמר משה לבני ישראל עניין תפילותיו אל ה', הסמיך משה את מה שציווהו ה' - "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם", כלומר, כיון שלא תינתן לו בקשתו לתת מימי חייו ליהושע, ויהושע יכנס בימי חייו העצמאיים אל הארץ ולא בחייו של משה, אם כן יצטרך יהושע להנהיג את ישראל בעצמו, ו"הוא" לבדו ינחיל את העם הזה ויעבור לפניהם, ועל כן עליך לחזקו ולאמצו ולתת בו כוח, כי לא תהיה לו את העזר מימי חייך כפי שביקשת.

בשיתוף שובה ישראל
3
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully