עניו או גאוותן? 5 סימנים שיגלו לך מי אתה באמת

ספר "חובות הלבבות" מאת רבנו בחיי אבן פקודה הוא אחד מספרי המוסר המרכזיים ביהדות. בשער הכניעה, פרק ז', מציג המחבר חמישה מצבי מבחן שבהם ניתן לאמוד האם אדם אכן הגיע למידת הענווה האמיתית. לא ענווה מדומה לעיני הזולת, אלא כניעה פנימית ואמיתית לפני הבורא.

מישהו פוגע בנו, בדיבור או במעשה, ויש לנו את הכוח להשיב לו. הבחירה למחול במקום לנקום, למרות שיכולנו לעשות זאת, היא שמעידה על ענווה אמיתית.

"אחד מהם בעת חוזק כעסו על מי שמבזה אותו בין במאמר בין במעשה שאם ימשול ברוחו וימחול אחר היכולת להינקם מענוה ושפלות יורה על ברור כניעתו".

אסון בממון או במשפחה - איך מגיבים? מי שמצליח לקבל את הדין באהבה ולהצדיק את מה שקרה, מוכיח שהכניעה שלו לאלוקים אמיתית ולא רק מילים ריקות מתוכן.

"והשני כשיפגעהו פגע בממונו או יקרהו מקרה בקרוביו אם עבר הסבל על החרדה וירצה בגזרת הבורא ויצדיק את דינו יורה על כניעתו הטובה ושפלותו לאלקים".

מי שמשבחים אותו ואינו מתגאה, אלא להפך, ממעיט בערך מעשיו משום שאינו בטוח שהתקבלו כראוי לפני הבורא, מגלה ענווה אמיתית. וכל שכן אם שיבחו אותו על משהו שלא באמת עשה, עליו להודות בכך ולא לקחת לעצמו את הקרדיט.

ואם סיפרו עליו שקר גמור? הוא אינו נפגע ואינו מבקש נקמה, אלא רואה בכך הזדמנות להודות לבורא שהציל אותו ממעשים גרועים אף יותר.

"ואם מה שספרו עליו שקר יאמר למספר אחי אין מן התימה מה שהצילני הבורא מעשות מה שתלית בי אצל רוב הטובות אשר גמלני אך התימה סתרו עלי במה שהוא יותר מגונה וגדול מאד ממה שספרת עלי, הרף אחי וחמול על זכיותיך שלא תאבדנה ממך ולא תרגיש..."

כאשר הבורא מעניק לאדם טובה גדולה, כמו חוכמה, עושר, כבוד או מעמד, שאנשים נוהגים להתפאר בהם, ולמרות זאת הוא אינו מתגאה, בכך מתגלה כניעתו.

"והרביעי כשייטיב לו האל בטובה גדולה ובחכמה יתירה ותבונה רבה או עושר גדול או כבוד אצל המלכות והדומה לזה ממה שנהגו בני אדם להתפאר בהם ולהתגאות בעבורם וישאר על ענין שפלותו קודם לכן ולא הוסיף אלא ענוה ושפלות לפני האלקים וכבוד וטובה לבני אדם... אז יתברר מצפונו ותאמן כניעתו..."

אדם שמוכיח את עצמו ומודה בחטאיו מרצונו החופשי, כשאין שום גורם חיצוני שיכול לחייב אותו לכך, נותן בכך את העדות העמוקה ביותר לכניעה פנימית ואמיתית כלפי שמים.

"והחמישי כשהוא מוכיח את נפשו ונותן דין הבורא מעצמו אעפ"י שאין יכולת לדין על זה תתברר כניעתו לאלקים ושפלותו ושחותו..."

ומסכם בעל "חובות הלבבות": "ועם המאורעים האלה והדומים להם יתקיימו סימני הכניעה לאל יתעלה והשפלות מן הנכנעים ותראה אמונת לבבם בהם".

כלומר, דרך המקרים האלה ודומיהם ניתן לזהות את סימני הענווה האמיתית ולראות עד כמה עמוקה אמונתם של הנכנעים.

עוד בערוץ
למה את לעולם לא מרוצה מההישגים שלך - ואיך מפסיקים לקנא באחרות?

מה שחז"ל אמרו על כסף לפני 2,000 שנה - רלוונטי גם היום

לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.