האם יש עבירה שאדם כבר אינו יכול לחזור עליה בתשובה? ומה פירוש דברי חז"ל: "האומר אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה"?
הרב זמיר כהן מסביר כי נקודת הפתיחה ברורה: "ודאי שעל כל עבירה אפשר לעשות תשובה". עם זאת, לדבריו, חז"ל מבחינים בין עבירות שבין אדם למקום לבין עבירות שבין אדם לחברו, ולכל אחת מהן דרך תיקון שונה.
עבירה שבין אדם למקום
כאשר מדובר בעבירה שבין האדם לבורא, מסביר הרב, התשובה נעשית בין האדם לבין הקב"ה. אם אדם עבר יום בלי להניח תפילין, לא בירך על האוכל או עבר על מצווה אחרת, עליו לעשות תשובה.
לדברי הרב, תהליך התשובה כולל חרטה על העבר, קבלה לעתיד, וידוי ועזיבת החטא.
אבל כאשר מדובר בעבירה שבין אדם לחברו, הדברים שונים.
"עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס את חברו", מסביר הרב. אם אדם העליב אדם אחר, פגע בו או גזל ממנו, לא די בכך שיבקש סליחה מהקב"ה.
הרב מתאר את הדברים כך: האדם כביכול בא לבורא העולם ומבקש סליחה על כך שעבר על רצונו, אך הקב"ה אומר לו שעליו לפנות תחילה לאדם שבו פגע. רק לאחר שפייס אותו ותיקן את הפגיעה, עליו לעשות גם תשובה כלפי הקב"ה.
גם עבירות חמורות ניתנות לתיקון
הרב מציין כי חז"ל חילקו גם בין דרגות שונות של עבירות. יש עבירות שבהן התשובה עצמה מספיקה, יש עבירות שבהן התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, ויש עבירות חמורות יותר שבהן התשובה ויום הכיפורים תולים והייסורים ממרקים.
אלא שכאן מוסיף הרב נקודה משמעותית בשם החיד"א. לדבריו, הצורך בייסורים מתייחס למי שעושה תשובה מיראה, מתוך פחד מהעונש.
לעומת זאת, אדם שעושה תשובה מאהבה, מתוך הכרה בבורא העולם ומתוך כאב אמיתי על כך שעבר על רצונו, נמצא במקום אחר.
"הוא אומר: יש בורא לעולם, הוא ברא אותי, איך עברתי על רצונו? אני מתחרט על כל מה שעשיתי נגד רצונו", מסביר הרב. לדבריו, כאשר התשובה באה ממקום כזה של אהבה, האדם אינו זקוק לייסורים כדי להגיע לכפרה.
אז מה פירוש "אחטא ואשוב"?
כאן חוזר הרב לשאלה המרכזית. חז"ל אומרים: "האומר אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה". לכאורה, אם אפשר לחזור בתשובה על כל עבירה, כיצד הדברים מסתדרים?
הרב מסביר שהכוונה אינה לאדם שנכשל, התחרט ולאחר מכן החליט לשוב. במקרה כזה, דרך התשובה פתוחה בפניו.
הבעיה מתחילה כאשר האדם מתכנן מראש לחטוא משום שהוא סומך על האפשרות לחזור בתשובה לאחר מכן.
"הוא יודע שזה לא בסדר, הוא יודע שזה אסור", מסביר הרב, "אבל הוא אומר לעצמו: יש אפשרות של תשובה, עכשיו אעשה את העוון ואחר כך אחזור בתשובה".
לדברי הרב, במצב כזה האדם משתמש בחסד שנתן הקב"ה, האפשרות לתקן ולשוב, כדי להרשות לעצמו לעבור על רצונו.
ועדיין, גם בפני אדם כזה הדרך אינה נסגרת לחלוטין.
לא מונעים ממנו תשובה
הרב מדגיש כי משמעות המילים "אין מספיקין בידו לעשות תשובה" אינה שהקב"ה מונע ממנו את האפשרות לשוב.
אדם שנכשל ורוצה להיטהר זוכה, כדברי חז"ל, לסיוע מלמעלה: "הבא להיטהר מסייעין בידו". לדבריו, אנשים שמתחזקים יכולים לעיתים לחוש כיצד נפתחות בפניהם אפשרויות וכיצד הם מקבלים כוחות להתקדם.
אדם שאומר מראש "אחטא ואשוב", לעומת זאת, אינו זוכה לאותו סיוע.
"הוא צריך לעבוד קשה", מסביר הרב. "הוא יכול לעשות תשובה. אין מצב שהוא לא יכול לעשות תשובה. גם הוא יכול לעשות תשובה, אבל אין לו את העזרה מלמעלה, את הסייעתא דשמיא, את הדחף כדי להביא אותו למצב שיעשה תשובה".
המסקנה, לדבריו, היא שדלת התשובה לעולם אינה ננעלת. אבל אסור להפוך את האפשרות לשוב בתשובה לתירוץ שמאפשר לחטוא מלכתחילה.
עוד מהרב זמיר כהן
חברות במבחן: כך תדעו מי באמת נמצא שם בשבילכם
האם חזרה בתשובה מכפרת על כל עבירה, גם החמורה ביותר?
לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.
