הרב דן טיומקין - מה לא אומרים לאדם שבור?

"קח את עצמך בידיים", "אתה עוד צעיר, כל העתיד לפניך", "למה אתה מתנהג ככה?". אלה משפטים שנאמרים לא פעם מתוך רצון אמיתי לעזור, אבל לדברי הרב דן טיומקין, דווקא כאשר אדם מתמודד עם נפש פצועה או התמכרות, הם עלולים לפספס לחלוטין את מה שמתרחש מתחת לפני השטח.

בפרק הראשון בסדרה העוסקת בהתמכרויות, מבקש הרב טיומקין להתחיל לא מההתנהגות עצמה, אלא מהכאב שעשוי להסתתר מאחוריה. לדבריו, כדי לעזור באמת צריך קודם לשנות את נקודת המבט: פחות שיפוטיות, יותר חמלה, ובעיקר ניסיון להבין מדוע האדם מחפש שוב ושוב מפלט.

"כשנפש שבורה, כל הדיבורים היפים האלה אין כלי לקבל", הוא אומר. "צריך לראות לא רק את הפוזה ואת הבריחה, אלא גם את הכאב".

הרב טיומקין מבקש להבחין בין הרגלים ותשוקות שיש כמעט לכל אדם לבין מצב שבו ההתנהגות מתחילה לנהל את האדם.

הוא משתמש בעצמו כדוגמה ומספר שהוא אוהב מאוד קפה, עד כדי כך שבוקר בלעדיו קשה לו יותר. אבל לדבריו, העובדה שהוא עדיין מסוגל לעצור, לשקול ולהחליט שלא לשתות כאשר הנסיבות דורשות זאת, מלמדת שההרגל נשאר תחת שליטתו.

אותו עיקרון מופיע בדוגמה שהוא מביא בשם הרב איתן אקשטיין, מייסד רטורנו: אדם יכול לאהוב מאוד גלידה, אך אם הוא בשרי, אם אין לה כשרות מתאימה או אם מדובר ביום כיפור, הוא מסוגל לוותר עליה.

ההבדל, מסביר הרב, מתחיל כאשר ההתנהגות אינה נועדה עוד לספק הנאה בלבד, אלא הופכת לדרך להשתיק כאב.

לדברי הרב טיומקין, התמכרות אינה תמיד עניין של חולשה, עצלנות או חוסר רצון.

הוא מתאר אדם שמתמודד עם "חור שחור בלב", עם זיכרונות, בושה, אשמה או תסכול. עבור אדם כזה, ההתנהגות הממכרת יכולה להפוך למעין משכך כאבים. ואז, לדבריו, השיקולים ההגיוניים הרגילים כבר אינם פועלים באותה צורה.

"זה לא משהו רציונלי", הוא אומר. "זה ניסיון נואש להשיג משכך כאבים ולהעביר כאב חזק שאדם רגיל בדרך כלל לא מצליח להבין בכלל".

עוד מדגיש הרב, כי התמכרויות אינן מתבטאות רק בחומרים. הן יכולות להופיע גם בהימורים, בעבודה, במערכות יחסים לא בריאות, בשימוש במכשירים ובתחומים נוספים. המכנה המשותף, לדבריו, הוא הרגע שבו הדבר מפסיק להיות רצון בלבד והופך לבריחה.

אחת הטעויות הנפוצות, לטענת הרב טיומקין, היא לשפוט אדם שמתמודד עם התמכרות לפי מערכת השיקולים של אדם שאינו נמצא באותו מצב.

"מה אתה עושה?", "אתה לא מבין מה אתה מפסיד?", "תחשוב על העתיד" - כל אלה נשמעים הגיוניים למי שמסוגל לעצור ולחשב את ההשלכות. אבל כשהאדם מחפש הקלה מיידית מכאב פנימי, המסרים האלה עשויים כלל לא לחדור.

גם ניסיון להעלים רק את גורם ההתמכרות אינו בהכרח פותר את הבעיה. לדברי הרב, אם השורש נשאר ללא מענה, האדם עלול פשוט למצוא דרך אחרת לברוח.

לכן הוא מציע להפנות את תשומת הלב אל מה שנמצא מתחת לסימפטום: טראומה, כאב רגשי, בושה, תחושת כישלון או קושי אחר שמפעיל את מנגנון הבריחה.

אחד המסרים המרכזיים בפרק מופנה דווקא להורים, למשפחה ולקהילה. הרב טיומקין מזהיר מפני המחשבה שאפשר פשוט לשלוח את האדם לטיפול ולקבל אותו בחזרה "מתוקן".

לדבריו, לסביבה הקרובה יש תפקיד משמעותי מאוד בתהליך. היא יכולה להוסיף אשמה ובושה, אבל היא יכולה גם להפוך למקום שמחזיר לאדם תחושת ערך וכוח.

"אם אנחנו נבין, נסתכל על הילדים האלה בעיניים אמיתיות, נראה את הכאב שלהם, לא נזלזל בו וניתן לו מקום, נוכל לרפא את הלב השבור", הוא אומר.

הרב אינו שולל טיפול מקצועי, ואף מציין שלעתים הוא נדרש. עם זאת, הוא מדגיש שלפני הכול צריך לעזור לאדם להאמין שהוא ראוי ושהוא מסוגל להשתנות. רק כאשר נבנה בו הרצון לקבל עזרה, אפשר להתקדם הלאה.

אולי הנקודה החשובה ביותר שמעלה הרב טיומקין היא שלא תמיד אפשר לזהות מבחוץ מי מתמודד.

לדבריו, אדם יכול להיראות מתפקד, לחייך, לשדר שהכול בסדר ואפילו להסתיר היטב את הקושי שלו. "מאחורי הפוזה הזאת יש לפעמים לב שבור", הוא אומר.

לכן, עוד לפני עצות, ביקורת או תוכחה, הוא מבקש לעצור ולשאול מה באמת קורה לאדם שמולנו. לא למה הוא עושה את מה שהוא עושה, אלא ממה הוא מנסה לברוח.

הפרק הראשון מסתיים בהבטחה להמשיך מכאן אל השאלות המעשיות: כיצד מזהים התמכרות, מה הקשר לטראומה, ואיך אפשר לעזור לאדם שנמצא בתוך הכאב לעלות בהדרגה על מסלול אחר.

עוד בערוץ

צבי יחזקאלי: למה הקונספציה עדיין כאן והאם הצבא אמיץ מספיק?

"חצי שעה - זה מה שהנשמה הזאת הייתה צריכה": אסתר אברהם על הלידה שעיצבה את חייה

לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.

שפע של תפילות ומידע מחכים לכם באתר הידברות - כניסת שבת, פרשת השבוע, מזמור לתודה, זמני היום, תפילת שחרית, פרק שירה, תפילה לפרנסה, שאל את הרב ועוד