יפעת לוין התארחה בתוכניתה של חני ליפשיץ, יומן מסע, וסיפרה על ההתמודדות עם האובדן הנורא מכל, על הגבול הדק שבין שבר מוחלט לצמיחה, ועל האופן שבו האמונה יכולה להחזיק אדם, גם כשהקרקע נשמטת תחת רגליו.
לוין, יועצת, מרצה ומחנכת מבית אל, פותחת את ליבה ומספרת על דרך ייסורים ארוכה, שהחלה בשורה של ארבע הפלות כואבות ובלתי מוסברות ברציפות. "אני מגיעה לרופא בסוף שליש ראשון והוא אומר לי: 'אני מצטער, אין דופק'... והזמן עובר, ושוב אין דופק... פעם רביעית ואני אומרת: מה קורה פה? במה אני פגומה? מה עשיתי לא בסדר?" היא משחזרת את תחושות האשמה והשבר הרוחני שליוו אותה בכל פעם מחדש.
ההתמודדות הממושכת עם אובדן ההריונות הפכה עבורה לבית ספר לרגישות אנושית ולהבנת נפש האדם. "זה היה לי לימוד גדול על איך נמצאים עם אדם בשעת צערו", היא מסבירה. אל מול משפטים שחוקים שנאמרו מתוך רצון טוב, היא הבינה את החשיבות של נוכחות שקטה ואמפתית: "כשאתה רואה מישהו כזה - פשוט תדפוק על הדלת ותגיד לו: 'שמתי לב, אני איתך, אתה צריך משהו?'... פשוט לשבת ולשתוק עם הבן אדם".
לאחר הדרך הארוכה במסע לאימהות, נולד בנה, יונתן אלימלך ז"ל. אך השמחה הגדולה נקטעה באסון בלתי נתפס שפקד את המשפחה, פטירתו הפתאומית של יונתן בגיל שנתיים ושמונה חודשים, ממש בעיצומה של שבת.
"בעלי עולה להעיר את יונתן, ואז הוא זועק זעקה מקפיאת דם: 'הילד לא נושם, הוא לא נושם'", היא משחזרת את אותו בוקר בכאב. "תוך רגע מתחילים החייאות על השולחן בסלון". החוויה הזו של אובדן בתוך הבית, המקום שאמור להיות הבטוח והמוגן ביותר, הותירה אצלה צלקת עמוקה. לדבריה: "אף אחד לא מכין אותך לפטירה של ילד... פגשתי את הקדוש ברוך הוא, ראיתי אותו כאילו הוא היה אצלי בבית. זה היה כל כך אלוקי".
למרות השבר העצום, בחרה יפעת שלא לשקוע בתהום, אלא להפוך את האובדן למקור של חוסן פנימי. בתוך השבעה, אל מול השאלות הקשות, היא ובעלה החליטו החלטה אמיצה: "אנחנו נהיה משפחה שמחה... הבית יודע לדמוע, והבית יודע לצחוק ולרקוד".
התפיסה הזו, של קבלת המציאות כפי שהיא, אינה מבטלת את הכאב, להפך. היא נותנת מקום לרגש לצד בחירה אקטיבית בחיים. "רגש זה דבר שצריך לתת לו את המקום ולא לפחד ממנו... כשאתה נותן לו את המקום הוא גם יירגע". את היכולת להזדקף מתוך החורבן היא מדמה לברכת 'מודים': "ברכת 'מודים' זו הברכה שאתה מתכופף כל כולך... אתה מודה שאתה לא מבין כלום, ואז אתה מזדקף. דווקא בגלל שאינני מבינה ושקשה לי, אני מסוגלת להזדקף... זו ממש עניין של בחירה".
על אף האובדן הגדול של בנה, היא רואה ביונתן שליח ומורה דרך לחיים. "הוא המורה שלי לאמונה והמורה שלי לאהבה, מעצם כל מה שעברנו", היא מסכמת.
עוד בערוץ
"איבדתי את הכול, וזה גרם לי לחפש את השם": איציק סעידיאן על האירוע שטלטל את המדינה
מה הקשר בין לחוח לסטייק בקקאו? טום ומאיר שוברים חוקים ומרכיבים מחדש את אפריקה
לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.
שפע של תפילות ומידע מחכים לכם באתר הידברות - כניסת שבת, פרשת השבוע, מזמור לתודה, זמני היום, תפילת שחרית, פרק שירה, תפילה לפרנסה, שאל את הרב ועוד