וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כבוד הרב, יש סגולה להתחתן עם גויה?

אור אלון

14.8.2013 / 17:34

סגולות הם מדע מדויק, זה בדוק. כשכבוד הרב ניגש בזמן החתונה אל שולחן הרווקים עם מגש ועליו סגולות מגוונות. "היהודי הנודד" חיכה לו שם עם בעיה ששום סגולה לא תפתור

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

קדחת הסגולות משתוללת בארצנו. אומרים, שמי שיאסוף מספיק שברי צלחות אירוסין, יוכל להספיק להכין סרוויס שלם עד החתונה ושמקמיעות לפרנסה אפשר להתפרנס יופי. מדובר במדע מדויק. הרי אנחנו עם סגולה. וסגולות זה קדחת.

קחו למשל את החתונה של שולמן. גם שם ניגש רב אחד במאור פנים עם מגש שעליו חלה ושאריות יין משולחן החתן והכלה אל שולחן הרווקים. "קחו, תשתו. תאכלו. זו סגולה לזיווג", קבע ברוב טקט ומסר לכל אחד מאיתנו חלקי חלה מפוררת וגביעון יין מהחופה. אלא שאז הגעתי מוכן.

"זה טוב גם לבנים?" שאלתי. "רגע" הביט בי הרב בבהלה "אתה נשוי?", "לא" עניתי בנונשלנטיות "פשוט אני והחברה שלי מאוד רוצים להיכנס להיריון". הרב נרתע לאחור: "נו, אז למה שלא תתחתנו כדת וכדין?", "אי אפשר" אמרתי במשיכת כתפיים "הרבנות לא נותנת". "למה לא נותנת?" חקר הרב באמפתיה, כשפיתרונות יצירתיים מסתמנים על מצחו. "כי היא גויה". הרב החוויר: "גו..גויה?!" גמגם בהלם. "גרמנ?יה. מברלין במקור" שייפתי את ציפורני בתשומת לב. הרב התאמץ להסדיר נשימה, וניסה לאתר מוצא מהתהום ההלכתית של חוטא שכמוני."מה עם תהליך גיור?" הוא שאל בטון מאופק. "לא ילך. סבא שלה לא יאשר את זה" המשכתי בשלי. "סבא שלה?", "כן. סבא שלה. הוא זקן. כבר בן קרוב למאה. היה בכיר מאוד בגסטפו. לא חובב את המסורת היהודית יותר מדי".

הרב החליף צבעים. אפשר היה להריח את האולקוס מתגנב לגופו. הוא השתעל שיעול יבש כדי לנקות את גרונו ולהתעשת: "נו, טוב. סבא זה סבא. אבל מה איתה? היא מוכנה לעבור את התהליך הזה?" הוא ניסה לחזור למסלול. "לא נראה לי. תשמע, זה כאב ראש רציני בשבילה. הסיפור הזה של בית כנסת בשבת. זה כבר יומיים בשבוע". "למה יומיים?" שאל הרב בחשדנות, מרים לי להנחתה. "אתה יודע... אנחנו הולכים כבר ביום ראשון. עכשיו לגרור אותה בשבת בחום הזה זה ממש עינוי. זה לא אירופה פה. פה עובדים שישה ימים". "רגע... לאן אתם הולכים ביום ראשון?" התשובה כבר ניכרה בפניו המיוסרות. האולקוס החל להשפיע. "לכנסיה, מה זאת אומרת?" אמרתי בהיתממות ורכנתי אליו "תשמע, דת צריך לכבד. גם אם היא לא בדיוק משהו שאתה מאמין בו..."

היהודי הנודד: השמאלנים עושים בלאגן בבית הכנסת
היהודי הנודד: סליחה, אתה יכול להשלים לי מניין?

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

הרב, המום ומזועזע עד עמקי נשמתו, נאלם מזעם. ידיו רעדו. עיניו יצאו מחוריהן. יין הקודש נשפך על המגש שבידיו. "אגב, שם יותר נחמד מאשר בבית הכנסת. כדאי לך לבקר פעם", המלצתי בחום "יש שם נרות ריחניים, כלי נגינה נעימים ומקהלה של ילדים חמודים. ובסוף הטקס, הכומר מחלק למתפללים יין ולחם שמכפרים להם על כל החטאים. 'הדם והבשר של ישו'. תשמע, מה אני אגיד לך, היין שם מעולה. באמת. הקרקרים קצת פחות, אבל אם זה מכפר על כל העוונות..."

הרב כבר לא הצליח להתאפק יותר, ובפרצוף אדום התפרץ: "תגיד לי, אתה נורמלי?" צרח "איזה מן דבר זה?! יהודי הולך לכנסיה של נוצרים, אוכל מהטומאה שם, ועוד מאמין שמקרקר וכוס יין זול הוא מכפר על החטאים שלו?!" מגש הסגולות קיפץ בידיו: "זו הוספה של חטא על פשע! בושה וכלימה! ולמלשינים אל תהי תקווה! ה' יצילנו, זו עבודה זרה! איך, איך יהודי כמוך, שמסתובב עם כיפה על הראש, יכול להאמין בהבלים האלו, בשטויות האלה שמוכרים לך? אתה לא מתבייש?"

"צודק" השבתי לו בהרהור מעושה: "זה באמת שטויות, כל האמונות הטפלות האלו..."

לרעיונות וראיונות: jew.wanderer@gmail.com

2
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully