טענות הרב הלברטל הן של גדולי האנטישמיים

במפגן נוראי של בורות תורנית והיסטורית גם יחד, אנו שומעים מפי רב המתיימר להיות חרדי - שאם הציבור החרדי תומך בהתנחלויות, אין זה מתוך מצוות יישוב ארץ ישראל, ולא מתוך חיבתה בת אלפי השנים, אלא רק מתוך שנאת השמאל הישראלי. כרב ציוני, יש לי כמובן נקודות אי הסכמה עם הציבור החרדי דווקא בכל הנוגע לארץ ישראל ולציונות, אך מעולם לא חשדתי בהם בתמיכה במצווה רק מטעמי שחיתות מוסרית ושנאה עיוורת; ובפרט שלטענת המחבר ההתנחלויות הן בעיני הציבור החרדי "מרד קולקטיבי באומות", ו"הפרויקט שמביא עלינו את שנאת העולם".

במילים אחרות, כדי לבסס את עמדתו לא היסס הלברטל לייחס לאחיו החרדים שחיתות מוסרית, אנושית ותורנית, היונקת רק משנאת השמאל הישראלי. למרות כל ביקורתי על היבטים מסוימים באידיאולוגיה של הציבור החרדי, אני דוחה בכל תוקף הוצאת דיבה והכפשה מחפירה זו כלפיו. האמת רחוקה מבוץ זה שנזרק זה עתה על פניו. התורה - שלא חסרה לציבור החרדי - עושה את שלה, ולמרות התנגדותו לציונות החילונית (בלבד), אהבת ארץ ישראל מקננת בלבו, והיא פורצת כיום החוצה, דווקא מתוך קירבה ההולכת ומתחזקת בין הציבורים הדתיים השונים.

רב חרדי: המתנחלים הם סכנה למדינת ישראל

אפשר להבין שכיליד למשפחה ציונית דתית שזרק אבן בבור שממנו שתה מים, חורה להלברטל שאחיו החדשים דווקא מתקרבים לשפת בור זה, ממנו הנשמה היהודית השורשית מתרווה. אבל מי יעיז להתחצף ולחשוד שאהבת חרדי לחברון של האבות אינה נובעת מטהרת הלב היהודי ההומה ונכסף להגשמת תפילותינו בנות אלפיים שנה, אלא משנאה עיוורת?!

ובאשר ל"עילה" שעליה מבסס הלברטל את איסור "המרד באומות", תוך חיקוי אומלל וחיוור של שנאת האדמו"ר מסטמר את הציונות, המחבר מעלים בזדון את העובדות האמיתיות. פסידו-איסור זה, שהוא כולו המצאה יש מאין של שונאי ציון במאת השנים האחרונות, הושתת על ידם על המכונה במסכת כתובות (קיא') "שלושת השבועות" - אגדה תלמודית קלאסית, חסרת כל תוקף הלכתי, שכל זמן שגלות נגזרה על העם כולו, אסור היה למרוד בנשק בארצות העמים נגדם. ואגדה זו, שככל אגדה אינה יכולה להיות בעל משקל הלכתי, הועלתה על ידי שונאי ציון למדרגה של עיקרון אמוני, הגובר על אמונה בה', רק מתוך שנאת הציונות.

תוך היצמדות למגמתו לזייף אפילו את המקורות התורניים על מנת לבסס השקפתו ויהי מה, מעלים כמובן הלברטל מציבור הקוראים חסר ההשכלה התורנית, את העובדה שגדולי חכמי ירושלים כינו כבר לפני יותר מ-300 שנה את האגדה הזו בשם הלא מחמיא "צפצופי עופות". גדולה מזו: כבר אחרי וועידת סן-רמו, "מועצת גדולי התורה" - הגוף התורני העליון בעיני הצבור החרדי - קבע נחרצות: "סר פחד השבועות"; קרי שמכאן והלאה גם מי שייחס לשבועות אלו משקל כלשהו, מוזמן להתעלם מהן. אם כן, המחבר אינו בוחל גם בהעלמת מידע מכוונת. כנראה שהמטרה מקדשת את כל האמצעים.

הרב הלברטל שונא את עצמו. תגובה

ובאשר לטיעון לפיו שנאת העמים נובעת מהתנחלויות, אי אפשר שלא להרגיש שמדובר בטענה זולה מבית מדרשם של גדולי האנטישמיים שבדור, ובראשם האנטישמיות הערבית. איזה התנחלויות היו ערב השואה? או ערב האינקוויזיציות? או ערב מאורעות ת"ח? וכהנה רבות. לא המתנחלים מסכנים את מדינת ישראל, אלא דווקא ישראלים כמו הלברטל אשר בשם התורה משמשים שופר לקול האנטישמיות ההיסטורית, המחופשת כיום ב"איצטלה" של עוינות למדינת ישראל "בלבד".

נדמה לי שבמעט שהובא כאן יש די חומר להתנחם בתהייה מדוע המחבר אינו משמש עוד ברבנות הראשית; כי היא האחרונה הזקוקה לעוד השפלות, בפרט אינטלקטואליות ומוסריות. והקב"ה ירחם על עמו ויאיר עיני כולנו, ואז נוכל לראות בבניין ציון עיר קודשנו ותפארתנו.

הרב ד"ר אליהו זייני, הוא ראש הישיבה הגבוהה וישיבת ההסדר חיפה, מרצה בכיר למתמטיקה, פילוסופיה יהודית ולתלמוד

מעוניינים להגיב? דברו איתנו בפייסבוק