בחורף תשל"ג (סוף 1973) קמה ישיבת הגולן ברמת מגשימים, בצריפים ששמשו את הצבא הסורי. הצריפים לא היו מפוארים, ולא הצטיינו באוורור או בתאורה. בצריפים הללו למדו, אכלו וישנו כחמשה עשר תלמידי הישיבה הראשונים.
בין פורים לפסח, כחודשיים לאחר הקמת הישיבה, זכיתי לעלות לרמת הגולן כדי ללמד בישיבה שבוע ימים.
בפייסבוק של וואלה! יהדות לא מפחדים לשאול שאלות
עמד לפני הקבוצה בהתרגשות כאילו מאות אנשים הגיעו כדי להקשיב לו
תוך כדי שאנו לומדים יחד, קבוצת אנשים קטנה, בתוך מרחבים ריקים מאדם כמעט, הודיעו לנו שהרב זצ"ל, שבחודש מרחשוון דאז נתמנה להיות הראשון לציון והרב הספרדי הראשי למדינת ישראל, עומד להגיע כדי למסור שיעור בהלכות פסח. מאוחר יותר התברר שהרב יצא למסע דילוגים, אחד מני רבים, כדי לדרוש בהלכות הפסח.
הרב הגיע למשכנה הצנוע מאד של הישיבה, ועמד לפני הקבוצה הקטנה של השומעים בשמחה ובהתרגשות כאילו הוא בבית מדרש מפואר שמאות אנשים הגיעו כדי להקשיב לו. כזכור לי השיעור נמשך כשעה וחצי, והוא היה עבורי חוויה מכוננת. במאור פנים, ובאהבה גדולה התחיל הרב לעסוק בהלכות הכשרת כלים לפסח, כשהרקע לביאור ההלכות הללו הוא דין הכשרת כלים בכלל. השיעור היה מלאכת מחשבת מתודית ודידקטית, תוך שליטה מדהימה במקורות הדינים ובפסקי ההלכה הישנים והחדשים, במחלוקות הפוסקים הספרדים והאשכנזים, כשהוא משלב חידודי לשון והלצות, וכל זה כשהחיוך אינו מש מעל פניו המאירות.
דברים שלא ידעתם על הרב עובדיה יוסף
ההלוויה גילתה שאיננו מכירים אחד את השני
הרב עובדיה דווקא כן התנגד להחזרת שטחים
גם מי שהיה חסר רקע לחלוטין הבין את הדברים הנאמרים על בורים
הוא פתח את השיעור בשתי פרשיות מן התורה שבכתב, פרשת כלים שבישלו בהם קרבן חטאת, לעומת פרשת כלי מדין, והסביר, על פי הגמרא, שדין ליבון באש נזכר רק בפרשה האחרונה ולא בראשונה, כיוון שזו האחרונה עוסקת בכלים שבשעה שצלו בהם היה הדבר הנצלה אסור, ומשום כך כלים אלה נזקקים להעברה באש כדי להכשירם. לעומת זאת בשעה שצלו בכלי בשר של קרבן חטאת הוא היה מותר באכילה, לכן אין צורך להעבירו באש כדי להכשירו לשימוש אחר ביום שלמחרת.
לאחר שיסוד ההלכה הובהר, עבר הרב להסביר את הדיון אם דינו של חמץ לפני הפסח הוא כדין קרבן חטאת - שהרי קודם הפסח, בשעה שהחמץ נצלה או נאפה, הוא היה היתר ולכן אין צורך ללבן את התנור או הכלי באש כדי להכשירו לפסח, או שחמץ לגבי פסח נחשב תמיד איסור. הרב הסביר דינים אחרים המסתעפים מן המחלוקת הזאת. בין השאר דיבר על ריבה שנתבשלה לפני הפסח בכלי נקי שבישלו בו חמץ קודם לכן, אם מותר לאכלה בפסח, וכינה את המחלוקת לגביה "דברי ריבות" על פי הפסוק בפרשת שופטים (יז, ח) כ??י י?פ??ל?א מ?מ??ך? ד?ב?ר ל?מ??ש??פ??ט... ד??ב?ר?י ר?יב?ת ב??ש??ע?ר?יך?. כל התלמידים ישבו מרותקים, כשאין אחד שאינו מסוגל לעקוב אחר הדיון ולהבין אותו. גם מי שהיה חסר רקע לחלוטין הבין את הדברים הנאמרים על בורים.
הדגיש את חשיבות כח ההיתר והמנעות מהחמרת יתר
במהלך השיעור אמר הרב מה שלימים התברר לנו שהוא שגור בפיו תמיד, שמר"ן רבי יוסף קארו הוא הפוסק של ארץ ישראל, ושניתן לסמוך על הוראותיו כאן בארץ. כמו כן הדגיש את חשיבות כח ההיתר והמנעות מהחמרת יתר, ואת הנדרש מכל מי שמעיר לאחר על טעות או רשלנות הלכתית לעשות זאת בדרכי נועם.
בין השאר הסביר היתר מחודש שלו, להכשיר תנור אפיה לפסח בחימום לחום גבוה במשך שעה (נדפס אחר כך בספרו יחוה דעת, חלק ב סימן סג). חלק מן הטענה להיתר הייתה שגם אם נאמר שהתנור צריך ליבון ממש, עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו, יש מקום להתיר בדיעבד אם רק הסיקו אותו בחום גבוה. השאלה שנשאלת היא שההיתר שהרב דן בו לא היה היתר בדיעבד, אלא היתר שימוש לכתחילה. על כך השיב שהתוספות במסכת פסחים, ובעקבותיו הפוסקים, אמרו שאם צריך לשבור כלי, ואי אפשר להכשירו, דין השימוש בו לכתחילה הוא כדין דיעבד. אבל הרי התנור לא ייאסר לעולם אם לא יהיה ניתן להכשירו לפסח, ואין צורך לשברו, ניתן לא להשתמש בו בפסח, ולהמתין לשימוש בו לאחר הפסח, בחמץ כרגיל.
על כך השיב הרב שטירחה גדולה היא להשיג תנור חדש לפסח, ולכן יש לדון גם את איסור השימוש לפסח כשבירת התנור, ומתוך כך ניתן גם לכתחילה להכשיר את התנור בהיסק בחום גבוה לשעה.
אתם מגן וצינה שלנו, אתם מנעול ברזל ונחושת של ארץ ישראל כולה
גמישות זו בהגדרת המושג "שבירת הכלי" כחוסר יכולת להשתמש בו שבוע, הייתה מאד מחודשת בעינינו, והמחישה את הרצון האדיר, והיכולת התורנית, לעשות את התורה לתורת חיים, שאינה מערימה קשיים על ההולכים בה ושומרים את מצוותיה.
כאמור, כל המסכת המורכבת הזו, נמסרה לנו בזמן של כתשעים דקות. השיעור כלל גם תשובות להערותינו ושאלותינו, והיה מעשה אומנות מעורר התפעלות של קיצור ותמצות תוך כדי הסבר מלא, מובן ושלם. כל השומעים התחברו אל תורת החיים שנפרשה לפניהם, על השמחה שבידיעתה והבנתה.
הרב לא הסתפק בהעברת השיעור ההלכתי, אלא הוסיף דברי חיזוק והתעוררות. הוא דיבר על חשיבות הקמתה של ישיבת ההסדר ה"ציונית" ברמת הגולן: "אתם מגן וצינה שלנו, אתם מנעול ברזל ונחושת של ארץ ישראל כולה". הדברים נאמרו לא מן השפה ולחוץ, אלא מתוך לב מלא אהבה ואורה. לא היה בליבו ובדבריו שום הבחנה על פי הכיפה בראשם של הנוכחים. כולם אהובים כולם ברורים כולם גיבורים. השיעור ניתן בכל כך הרבה יופי ושמחה, עד שהדברים כולם, ההגיון, ההלכה והחיזוק נשארו חרותים בלבנו, ונעשים חלק מארגז הכלים שלנו, איש איש בדרכו התורנית.
יהיה זיכרון מתוק זה תוספת ברכה לזכרו הגדול והברוך של הרב זצ"ל.
הרב שבתי א' הכהן רפפורט הוא ראש בית המדרש, המכון הגבוה לתורה אוניברסיטת בר אילן
דברו על זה בדף הפייסבוק של וואלה! יהדות