טור הקודם: למה מפריע לי המושג:"רב"?
דמיינו לכם שנבקש מגברים להיכנס מדלת צדדית וחבויה למוזיאון או למגרש כדורגל, הרי הדבר לא ייעלה על הדעת, אז מדוע הגברים הם אלו שנכנסים דרך הדלת הראשית לבית הכנסת ועומדים שם ברווחה במקום הכי מכובד ויפה, בעוד שאנו הנשים מודרות ומודחקות ממרחב זה? ויתרה מזאת, במקום להיכנס בדלת הראשית אנו נכנסות לבתי הכנסת דרך כניסה צדדית נפרדת, תוך טיפוס מדרגות והצטופפות במרפסת, חבויות, או מופרדות מילדינו ובני זוגנו באמצעות מחיצת בד, עץ וכד'. אם כל כך חשוב להפריד למה שלא יחליפו בין הגברים לנשים, ויתנו לנו הנשים את המרחבים המהודרים?יתכן שהממסד הדתי היה מאוים מהדומיננטיות הנשית בבית על כן יצר מרחב ציבורי/קהילתי שבו התפקיד המרכזי שמור לגברים? שהרי עזרת גברים מהודרת היא המצאה גברית מאוחרת בהיסטוריה שלנו.
טורים נוספים של המדור: "מפריע לי המושג"
בואו נהיה כנים: לא כל הרבנים ראויים לתואר "רב"
את בתי הדתייה לא אחנך לצניעות
אני יהודי-חילוני ללא רגשי נחיתות וללא התנשאות
שנים רבות, עם ישראל התנהל במרחב ציבורי וקהילתי ללא עזרת גברים או עזרת נשים.. אז אולי בעצם, הגיע הזמן לחשיבה ערכית ומוסרית לפיה כבוד האדם והשוויון קודם לעזרת נשים או עזרת גברים, ובעצם למי זה עוזר בכלל?
אולי לאלו הטוענים "שביהדות האמיתית" כך זה צריך להיות?אולם מהי היהדות האמיתית? רוב היהודים אינם דתיים, רוב הדתיים בעולם היהודי נטשו את האורתודוקסיה ולא חיים בעזרת נשים וגברים. כלומר רוב היהודים בעולם לא הולכים לבית כנסת רוב ימות השנה וכשכבר בוחרים ללכת למשל ביום כיפור או בחג חיונית להם החוויה המשפחתית. ואם ילכו לבית כנסת אורתודוקסי שמרני, הם יפגשו את עזרת גברים ועזרת נשים במקום חוויה מעצימה ומלכדת.
לטעמי המשך קיום ההפרדה בבתי הכנסת האורתודוכסים פוגע במידה רבה הן בנשים והן בגברים המבקשים לחלוק עם בנות זוגן ומשפחתם חוויה יהודית מאוחדת ומרגשת. כשם שאין להסתיר נשים באמצעות לבוש או להימנע משמיעת קולן, הרי באותה מידה אין לדחוק אותנו פיזית לאזור מוגבל, נידח וניסתר מעין כל בבית הכנסת. ככה לא אמורה להרגיש החוויה היהודית שלי.
אני שייכת לתפיסה רבנית חדשה, של רבנים חילונים ודתיים לפיה היהדות שייכת לכולנו נשים וגברים ילדות וילדים. לדעתנו, לא ניתן בעת ובעונה אחת גם להיות מחויב לערכים דמוקרטים המבוססים בין השאר על שוויון ערך האדם וגם מאידך לקבל ללא היסוס או פקפוק את החלוקה המיושנת הזו לעזרת נשים ועזרת גברים. אני מקווה שנזכה לראות בכל מרחב ציבורי ובבתי הכנסת נשים וגברים יחדיו, משפחות החולקות בצוותא חוויה יהודית מלכדת וספוגת משמעות. והאמת, זה תלוי רק בנו.
הרב סיון מס, יו"ר "יהדות חילונית" והמכון הגבוה להכשרת מנהיגות יהודית
מדור זה מוגש בסיוע עמותת "שערים". מגוון הדעות במדור משקף את כותביהם, ולא את עמדות העמותה
רוצים לכתוב לנו על מושגים ביהדות שמפריעים לכם? כתבו ושלחו לנו