וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בת האולפנה חושפת: כך הפכתי לנודיסטית

נורית

7.5.2014 / 8:55

היא גדלה בבית דתי, למדה באולפנה ועד גיל 22 התלבשה בצניעות ושמרה נגיעה מגברים. יום אחד נחשפה במקרה לתמונות עירום, ואז התחיל תהליך כואב ומשחרר של שיקום היחסים עם גופה

בחורה מובכת. ShutterStock
אילוסטרציה/ShutterStock

לדף הפייסבוק של "דברים"

ישבנו על החוף, קבוצה של גברים ונשים בגילאי 25-4. הקשבנו לקצף המים ופטפטנו כהרגלינו על דא ועל הא. אה, כן, והיינו ערומים כביום היוולדנו. לפתע הזכירה ש' משהו על קידוש ובית כנסת. מיד קפצתי: "מה, גם את מבית דתי? "כן", השיבה, "ובוגרת אולפנה מדופלמת". מדגם זריז שערכנו העלה ששליש מאיתנו הנודיסטים (או נטוריסטים, כפי שחלקנו מעדיפים להיקרא) באים מבתים דתיים ובוגרי החינוך הציוני דתי: ישיבות ואולפנות.

אז מה הסיפור שלי? איך בוגרת אולפנה, צנועה וחסודה (גרביים, שלושת רבעי וכו'), שעד גיל עשרים ושתיים שמרה ארבע אמות מבני המין השני, מגיעה להתערטלות פומבית?אמנם הייתי צנועה עד עצם הבריח אבל מעולם לא חשבתי שהדת היא הבסיס לעודף ההסתרה שלי. היא רק היתה התירוץ. הבעיות שלי עם הגוף, וחוסר הקבלה של המיניות שלי נעוצים בכלל במערכת היחסים עם ההורים, בשלב הרבה יותר מוקדם מהתפיסה הדתית שאימצתי בשמחה באולפנה.

כנסו לוואלה! יהדות
צוער דתי הודח מקורס קצינים בגלל "קיצוניות דתית"
למה החרדים מתכחשים למציאות?
בחן את עצמך: כמה אתה מכיר את תנ"ך?
האדמו"ר החרדי שטאטא את הרחובות לכבוד המדינה

זה התחיל כשאמא שלי ראתה אותי אוכלת ואמרה לי בגועל משהו שלא קשור לדת : "את כולך בשר". בגיל ההתבגרות הדת סיפקה לי מפלט- יכולתי לשנוא את הגוף שלי ועוד לקבל על זה תעודת הצטיינות. עטיתי שקים, נמנעתי מכל אינטראקציה עם המין השני וזכיתי לטפיחות על השכם (מטפוריות כמובן) מכל הסובבים אותי. כשעזבתי את הדת התחלתי לעבור תהליך כואב מאוד אבל משחרר של שיקום מערכת היחסים שלי עם עצמי וגופי.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
ישבנו על החוף, קבוצה של גברים ונשים ./מערכת וואלה!, צילום מסך

המשיכה שלי לנטוריזם התחילה כשנחשפתי לראשונה לתמונות עירום של הצלם ספנסר טוניק. עד אז, מעולם לא ראיתי תמונות עירום בסגנון הזה. הוא צילם נשים וגברים סטייל ה"שכנים ממול". והשכן ממול, בארצות הברית, הוא הרבה פעמים שמן מאוד, ורחוק מאוד ממושגי היופי הרגילים. הוקסמתי מהצילומים הללו, שהיו מוקפדים, אסתטיים להפליא ומלאי מוטיבים של רב תרבותיות, פמיניזם וקבלה של השונה. האנשים בהם צולמו בעין אוהבת, מלאת קבלה והערכה, והם היו פשוט- יפהפיים. ידעתי שביום מן הימים גם אני אצטלם ככה, על כל משמני ופגמי.

השנים נקפו להן עד שבספטמבר 2009 ,ספנסר הגיע לצילומים בים המלח. נודע לי על כך במקרה לחלוטין, בערך שבוע וחצי לפני המיצב, והתקשרתי מיד להזמין מקום. חברה שהתקשרה כמה שעות אחרי קיבלה כבר תשובה ש"אין יותר מקום". השגחה אלוהית? כך הרגשתי. ידעתי שאני חייבת להיות שם. עמדנו דוממים, 1000 אנשים, בכל הגדלים, המינים והגילאים. יצורים של הטבע. ברקע הרי האזור הפראיים השמש שרק הפציעה, ואנו חגגנו בשקט את הזכות לחיות בגוף הזה, בזמן הזה, ועל האדמה הזאת.

עבורי זו היה רגע מיוחד, מקודש ויוצא דופן. הרגשתי כאילו חזרתי לגן העדן שלפני החטא. לתמימות, לפראיות ראשונית, לפני הקלקול הגדול. משם הדברים התגלגלו באופן טבעי. על הסט נוצרה הקבוצה, שבה כאמור שליש מאיתנו דתל"שים.

ספנסר טוניק. שי אוקנין
ספנסר טוניק/שי אוקנין

אז מה באמת ההסבר לאחוז הדתל"שים הגבוה בקהילה שלי?חבר שלי, גם הוא דתל"ש, טוען שהלכנו לנטורויזם כי כדתיים דיכאו את המיניות שלנו. יכול להיות. לדעתי כל ההסברים הללו, על אף שיש בהם מן האמת, די שטחיים.

לאחר פז"מ ארוך כחילונית, כשעולמי החברתי הנוכחי מורכב בעיקר מחברים חילוניים מבית, אני רואה שדיכוי מיני ובעיות בדימוי גוף הן ממש לא נחלתו הבלעדית של הציבור הדתי. בציבור החילוני הכללי, למשל, עדיין רווחת האמונה שמי ששוכבת עם הרבה גברים היא שרמוטה, שנשים שלבושות חשוף "מזמינות" אלוהים יודע מה, וכן הלאה.

אולי מבחוץ, החילוניות נראית משוחררת וליברלית אבל אויייי כמה שזה רחוק מהמציאות! תאמינו לי. ניהלתי על זה שיחות עם מאות אנשים. יותר מזה, כשיצאתי לדייטים עם דתל"שים יכולתי מיד לציין את העובדה שאני נטוריסטית וזכיתי לתגובות מתעניינות ואוהדות, ואפילו בקשות להצטרף. לעומת זאת, את התגובות הקשות שמעתי דווקא מגברים חילוניים מבית. אחד למשל קרא לי "רווקה שרוטה" והצטער שבכלל פגש אותי. שמרנות וחוסר קבלה, חברים, לא תמיד עוטה כיפה או שביס.

חרדיות. Dan Balilty, AP
דיכוי מיני ובעיות בדימוי גוף הן ממש לא נחלתו הבלעדית של הציבור הדתי/AP, Dan Balilty

בעיני, אם כן, הנוכחות הגבוהה של דתל"שים בקהילה הנטוריסטית שלנו היא תוצר של שחרור מדוגמות. מי שעזב את הדת כבר מרד במוסכמות, ערער על סמכות, והבין שאין אמת אחת. מכאן הדרך קצרה לחקור דעות וצורות חיים אלטרנטיביות, כשנטורליזם היא רק אחת מהן. בשבילי, נטוריזם זה לערער על מוסכמות של אישה שווה אובייקט מיני, עירום ציבורי שווה הפקרות מוסרית ויופי שווה לגוף מעוצב.

פריצת הדוגמה של הדת היתה עבורי רק התחלה של מסע לפריצה סדרתית של דוגמות. כל מה שמריח או מסריח מקונפורמיזם, דיכוי ועדריות הוא עוד דלת להכנס בה ולצאת מהצד השני, הלא תמיד ידוע, והלא בהכרח שגרתי.עבורי, הזכות לצאת מעולם דוגמתי פתחה אינסוף שבילים לחקירה, פריצות דרך ושבירת מוסכמות. תחילתה של דרך חיים. חיים במלוא מובן המילה.

הכותבת בת 34, בת להורים ציונים דתיים, בוגרת אולפנה, היא בעלת עסק עצמאי.

השם האמיתי שמור במערכת

4
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully