אלוהים ברא אותנו צמחונים וכך עלינו להיות

לאחרונה, יותר ויותר יהודים שומרי תורה ומצוות חווים מהפך בחייהם והופכים לטבעונים (שאינם אוכלים כל מוצר מן החי, כולל מוצרי חלב, ביצים ודבש) או לכל הפחות לצמחונים (שאינם אוכלים בשר ודגים). חלקם מגדירים עצמם כטבעונים/צמחונים הלכתיים, כדי לא לסייע לעוברי עברה.

יש הטוענים, שאל לנו להיות צדיקים יותר מהקדוש ברוך הוא, שהתיר אכילת בשר ומזכירים את המנהג לאכול בשר ודגים בשבתות ובחגים. טענות אלה כמו גם המנהג עצמו מתעלמים מכך שכוונתו הראשונית של הקדוש ברוך הוא, הייתה שהעולם ייזון מן הצומח בלבד, ועוד אשוב לכך בהמשך. מעבר לכך, לא דומה אכילת בשר בעולם המקראי לאכילת בשר בעולם המודרני, מכמה סיבות:

הוכח שמזון מן החי מעלה משמעותית את הסיכון ללקות בסוגים שונים של סרטן ומחלות לב, שהם גורמי התמותה העיקריים בתרבות המערבית (ראו למשל ספרו של ד"ר ג'ואל פורמן, 'לאכול כדי לחיות'). והרי אנו מצווים להישמר מאוד לנפשותינו.

כפי שחשף דו"ח האו"ם משנת 2006, "צלו הארוך של משק החי", תעשיות המזון מן החי מסבות נזק סביבתי עצום, ואנו הרי מצווים לשמור על העולם.

הימנעות מצער בעלי חיים: תעשיות המזון המודרניות, החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים, הביאו לדרגה קיצונית את ההתעללות בבעלי-החיים, בניגוד למצבם בתקופה המקראית ובניגוד גמור לדרישת ההלכה לספק את צרכיהם הפיזיים והרגשיים הבסיסיים.

כבר הפרק הראשון בבראשית מלמד ש"אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה (בבלי, סנהדרין נט ע"ב) שהרי ההנחיה התזונתית הראשונה שניתנה לאדם ולחי כאחד היא אכילת מזון מן הצומח בלבד: "ה?נ??ה נ?ת?ת??י ל?כ?ם א?ת כ??ל ע?ש??ב ז?ר?ע? ז?ר?ע א?ש??ר ע?ל פ??נ?י כ?ל ה?א?ר?ץ ו?א?ת כ??ל ה?ע?ץ א?ש??ר ב?ו? פ?ר?י ע?ץ ז?ר?ע? ז?ר?ע ל?כ?ם י?ה?י?ה ל?א?כ?ל?ה (בר' א, כט). יוצא מכאן שהאידאל הוא תזונה צמחית, ורק לאחר הקלקול הותר למין האנושי לאכול בשר. מדרש אגדה אף טוען מפורשות, שמלכתחילה בעלי החיים לא נבראו כדי להיאכל על-ידי האדם "לפי שלא ברא הקב"ה בריותיו על מנת שימותו, שאם לא חטא אדם לא היו הבריות מתים" (מדרש אגדה [בובר] בראשית א כט).

מרתקת תפיסתו של אברבנאל, שלפיה הקב"ה ביקש להחזיר את עם ישראל לתזונה מן הצומח, אך העם החוטא לא שיתף פעולה. בפירושו לשמות טז ד, הוא שואל מדוע סיפק ה' לבני ישראל "לחם מן השמים" (הלוא הוא המן), ולא בשר, ומשיב, שהבשר "אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומלוי מע?ים ותאוה גוברת. גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי", בניגוד ללחם "שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם".

מדוע הותרה אכילת בשר לאחר המבול? ר' יוסף אלבו, דון יצחק אברבנאל והרב אברהם יצחק הכהן קוק מבהירים שירידת הדורות וחולשתו המוסרית של המין האנושי הן שגרמו להיתר אכילת בשר. הסבר זה עולה בקנה אחד עם העובדה שהתורה כורכת אכילת בשר עם תאווה, כפי שעולה מכתובים שונים, למשל מהפסוק בדברים יב, כ: "כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר", ומסיפור "קברות התאווה" שבהם נקברו "העם המתאוים" לבשר (במדבר יא, לד).
בפירושו לדברים יד, א מסביר אברבנאל שאכילת הבשר מרחיקה את האדם מ"תכלית שלמותו", והותרה לנוח ולבניו "מפני רשעת טבעם". הוא מדמה את המין האנושי לחולה אנוש, שהקב"ה התייאש מרפואתו, ולכן הוא התיר לו אכילת בשר: "כמו שיעשה האדם לחולה כשיתייאש מרפואתו שיתיר לו לאכול כל דבר כפי רצונו".

האם באמת מצבנו כה אנוש? בחירה של יותר ויותר אנשים באידאל שהציגה התורה – תזונה מן הצומח – מעוררת סיבה לאופטימיות זהירה. אולי בכל זאת יש למין האנושי תקווה. באופן פרדוכסלי, נראה שדווקא ההקצנה החמורה בכל הקשור לתעשיות המזון מן החי היא הגורם לכך. "כולם שאולים הם לך, וכולם יופיעו פעם לפני כסא ד' כדי להעיד לטובתך או נגדך, אם הזנחתם או השתמשת בהם, לקללה או לברכה", כתב ר' שמשון רפאל הירש, על כל ברואי ה', וקרא לנו לאהוב אותם ולראות בהם אחים. האדם המאמין הסביר, שמעז לפקוח עיניו אל מול ההתעללות בבעלי-החיים המתרחשת היום בתעשיות המזון מן החי, כל ישותו הרי זועקת שלא ייתכן שכך התכוון הקב"ה שינהגו בבריותיו. הפער הבלתי ניתן לגישור בין האידאל שבדברי רש"ר הירש ובין הגיהינום שלו דנו את שאר ברואי ה', אחינו בעלי החיים, גורם ליותר ויותר אנשים לבחור בטבעונות.

ד"ר יעל שמש היא מרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מדריכה בפרויקט אתגר 22 של עמותת אנונימוס, ובעלת הבלוג טבעונית למרחקים ארוכים.


מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו.

המאמרים המתפרסמים במדור אג'נדה משקפים את עמדת הכותבים בלבד.