במערכת זוגית קל מאוד להיגרר לשאלה מי צודק. מי אמר את הדבר הנכון, מי התחיל, מי נפגע יותר ומי צריך להתנצל. אלא שלדברי הרב זמיר כהן, דווקא החיפוש המתמיד אחר הצדק עלול להפוך לאחד המכשולים הגדולים בדרך לשלום בית.
בשיעורו הוא מציע כלל פשוט שמסכם בעיניו גישה שלמה לחיי זוגיות: אל תהיה צודק, תהיה חכם. החוכמה אינה דורשת מהאדם לוותר על עקרונותיו או להסכים לכל דבר, אלא להסתכל מעבר לרגע הנוכחי ולשאול מה באמת ישרת את הקשר בטווח הארוך.
מה אפשר ללמוד מאשתו של און בן פלת?
הרב פותח בדברי שלמה המלך: "חכמות נשים בנתה ביתה, ואיוולת בידיה תהרסנו". לדבריו, חז"ל קישרו את הפסוק לשתי נשים מפרשת קורח, אשתו של קורח מצד אחד ואשתו של און בן פלת מצד שני.
און בן פלת נמנה בתחילת הפרשה עם המשתתפים במחלוקת נגד משה רבנו, אך בהמשך שמו נעלם מהאירועים. לפי חז"ל, אשתו הייתה זו שהצליחה להרחיק אותו מהעימות.
החוכמה שלה, מסביר הרב, הייתה בכך שלא ניסתה לכפות עליו את דעתה. היא לא אמרה לו שאסור לו ללכת ולא איימה עליו, אלא שאלה אותו שאלות שהובילו אותו בעצמו למסקנה שאין לו מה להרוויח מהמאבק.
היא שאלה אותו מה ישתנה בחייו אם אהרן יישאר כהן גדול, ומה ישתנה אם קורח יתפוס את מקומו. כשהבין שבכל מקרה מעמדו שלו לא ישתנה, הוא התחיל לראות את המחלוקת מזווית אחרת.
זהו, לדברי הרב זמיר כהן, הבדל מהותי בין מי שרוצה להיות צודק לבין מי שרוצה להיות חכם. אדם שמבקש לנצח בוויכוח עלול להתמקד בהוכחת הטעות של הצד השני. אדם חכם מנסה להבין כיצד להגיע לתוצאה טובה יותר, גם אם בדרך הוא מוותר על תחושת הניצחון.
לא רק מה אומרים, אלא איך ומתי
אחד הכלים המרכזיים לשלום בית נמצא, לדברי הרב, דווקא בלשון. הוא מצטט את דברי שלמה המלך "מוות וחיים ביד לשון" ומסביר שהמילים שלנו יכולות לשנות את איכות החיים בבית.
לפעמים הטענה עצמה צודקת לחלוטין, אך הניסוח שלה הופך אותה לפוגעת ומרחיקה.
הרב מביא כדוגמה אישה שמרגישה שבעלה כמעט אינו מתייחס אליה כאשר הם מתארחים אצל משפחתו. היא יכולה לומר לו: "אם עוד פעם לא תתייחס אליי, אני לא באה לשם יותר". המסר ברור, אבל הוא נשמע כאיום ועלול ליצור התנגדות.
אפשר להעביר בדיוק את אותו המסר בצורה אחרת: להסביר שהיה לה קשה, שהיא מבינה שהוא שמח לפגוש את משפחתו, ולומר שאם בפעם הבאה ייתן לה יותר תחושת שייכות והתייחסות, יהיה לה הרבה יותר נעים ושמח להגיע.
לדברי הרב, התוכן כמעט זהה, אבל התוצאה הרגשית שונה לחלוטין.
אותו עיקרון נכון גם ביחסים בין הורים לילדים. במקום לומר לילדה "אם לא תעזרי לסדר את הבית, לא נצא לקניות", אפשר לומר: "אם תעזרי לי לסיים מהר, נוכל לצאת מוקדם יותר ויהיה לנו יותר זמן לקניות".
הרב מתאר את המילים והמעשים שלנו כחומרי בנייה. השאלה היא מה אנחנו עושים איתם: בונים חומה שמפרידה, או גשר שמחבר.
חוכמה מתחילה בשליטה עצמית
לדברי הרב זמיר כהן, האדם החכם מתאפיין בשתי יכולות מרכזיות. הראשונה היא לחשוב לפני שהוא פועל. לא לשאול רק מה מתחשק לי כרגע, אלא מה נכון ומה תהיה התוצאה בהמשך.
היכולת השנייה היא שליטה עצמית. אדם יכול להבין שהתגובה שלו מזיקה, אבל אם אין לו יכולת לעצור את עצמו, ההבנה לבדה אינה מספיקה.
לכן הרב מדגיש את חשיבותה של דחיית סיפוקים כבר מגיל צעיר. ילד שמתרגל להמתין, להתאפק ולכבד סדר וגבולות לומד בהדרגה שלא כל רצון חייב לקבל מענה מיידי. אותה יכולת הופכת בהמשך החיים לכלי חשוב במיוחד בתוך זוגיות, כאשר עולה כעס ורוצים להגיב מיד.
לפעמים, אומר הרב, החוכמה הגדולה היא לזהות שעכשיו פשוט אינו הזמן הנכון לדבר. אם בן הזוג כועס או נסער, העלאת נושא רגיש דווקא באותו רגע עלולה להצית מריבה. אפשר לחכות, לתת לרוחות להירגע ולחזור לנושא בזמן מתאים יותר.
חיוך, פרגון והיכולת לראות את הצד השני
שלום בית אינו נשען רק על הימנעות מוויכוחים. הרב מדגיש גם את הצורך ליצור באופן פעיל אווירה טובה בבית.
לדבריו, אדם שנכנס הביתה עם חיוך, מתעניין בשלומו של בן הזוג ומעניק תחושה של אכפתיות, משפיע מיד על האווירה. הוא מזכיר את הפסוק "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם", ומסביר שהיחס שאדם מקרין חוזר אליו פעמים רבות מהצד השני.
גם לפרגון יש תפקיד משמעותי. אם בן הזוג קנה מתנה שלא בדיוק קולעת לטעם, אפשר לבחור להתמקד במאמץ, במחשבה ובכך שזכר. תגובה מזלזלת עלולה לגרום לו להפסיק לנסות, בעוד שהערכה כנה על עצם המחווה יכולה לעודד אותו להמשיך ולהעניק.
לדברי הרב, זהו שוב אותו עיקרון: לא לשאול רק האם אני צודק בכך שהמתנה אינה לטעמי, אלא מהי הדרך החכמה להגיב אם אני רוצה לבנות קשר טוב יותר.
שלוש עצות לשלום בית: לוותר, לוותר ולוותר
לקראת סיום מביא הרב סיפור על אדם שפנה לרב אהרן יהודה לייב שטיינמן וביקש עצה לשלום בית. הרב שטיינמן אמר לו שיש לו שלוש עצות: "לוותר, לוותר ולוותר".
הוויתור, לפי הרב זמיר כהן, אינו חולשה. לעיתים הוא דורש כוח פנימי גדול הרבה יותר מהתעקשות. האדם נדרש לשאת תחושת אי נוחות רגעית כדי לשמור על דבר בעל ערך גדול בהרבה.
לדבריו, הזוגיות היא אחד התחומים החשובים ביותר בחיי האדם ולכן היא ראויה להשקעה, גם כאשר הדבר דורש מאמץ, סבלנות ושליטה עצמית.
המסר המרכזי פשוט: לא בכל ויכוח צריך לנצח, ולא בכל טעות צריך להוכיח מי אשם. לפעמים הניצחון הגדול ביותר הוא לדעת לעצור, לוותר על המילה האחרונה ולבחור במה שבונה את הבית במקום במה שמוכיח שאנחנו צודקים.
לתכנים נוספים כנסו להידברות, אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.