יש אנשים שנעים להיות בחברתם. הדיבור שלהם נעים, מתחשב ומכבד. ולעומתם יש מי שמוצאים את עצמם שוב ושוב פוגעים, מעליבים ומרחיקים אחרים, לעיתים מבלי להבין מדוע זה קורה. בשיעורו השבועי מסביר הרב זמיר כהן כי כדי לשנות את צורת הדיבור, לא תמיד מספיק לטפל במילים עצמן. לדבריו, צריך להגיע אל השורש.
הרב מביא את דבריו של שלמה המלך בספר משלי: "בפי אויל חוטר גאווה, ושפתי חכמים תשמורם". לדבריו, אדם שאינו שוקל את דבריו משתמש לעיתים בכוח הדיבור כדי לשלוט באחרים, להוכיח עליונות או להבליט את עצמו. לעומתו, החכם יודע להציב גבול למילים שיוצאות מפיו.
"לא כל מילה הוא מוציא מהפה, הוא שוקל כל דבר", מסביר הרב. "השורש הוא גאווה".
לדבריו, כאשר אדם מרגיש שהוא מעל האחרים, התחושה הפנימית הזו משפיעה גם על הטון, על הניסוח ועל הדרך שבה הוא מגיב. אבל כאשר הוא עובד על מידת הענווה, התמונה משתנה. אין הכוונה לאדם שמוותר על עצמו או מאפשר לאחרים לפגוע בו. אדם עניו, מסביר הרב, יודע לעמוד על שלו ולהעיר כשצריך, אך גם יודע כיצד לומר את הדברים ומתי עדיף לשתוק.
"מילים יכולות להרוס חיים"
הרב מזכיר את הפסוק "מוות וחיים ביד לשון", ומסביר כי לדיבור יש כוח עצום. בשימוש נכון, הוא יכול לחבר בין בני משפחה וליצור קשרים טובים. בשימוש לא נכון, הוא עלול להרחיק אנשים עד כדי בדידות.
אחת הדוגמאות שמעלה הרב היא מערכת היחסים בין הורים לילדיהם הנשואים. לעיתים להורים יש ביקורת על החתן או הכלה החדשים, והם מרגישים שמניסיונם ומעמדם מותר ואף חובה עליהם להעיר. אלא שלדברי הרב, דווקא במקומות הרגישים האלה נדרשת שליטה מיוחדת בדיבור.
גם כאשר הביקורת נראית מוצדקת, הוא אומר, כדאי לדעת מתי לשתוק ומתי לדבר בזהירות. מילים שנאמרות מתוך תחושת עליונות עלולות להצית סכסוך ולפגוע בקשרים המשפחתיים.
עצרו לכמה שניות לפני שאתם מגיבים
למי שמזהה בעצמו נטייה להגיב במהירות ולפלוט מילים שעליהן הוא מתחרט אחר כך, מציע הרב כלי פשוט: לא להגיב מיד.
"אני לוקח לעצמי קבלה גמורה, שאני לוקח שניות של מחשבה לפני שאני מדבר", הוא מציע. לדבריו, אותן שניות יכולות לשנות את הטון, את הניסוח וגם לאפשר לאדם להקשיב באמת לדברי מי שעומד מולו.
הרב מדגיש כי הקשבה אמיתית קשורה אף היא לענווה. אדם גאוותן, לדבריו, לעיתים אינו באמת מקשיב אלא רק ממתין לרגע שבו יוכל להשיב. לעומת זאת, מי שמוכן להקשיב עשוי לגלות שהאדם שמולו אומר דברים נכונים ואף לשנות את דעתו.
למה אין סיבה להתגאות?
בהמשך מביא הרב מדברי הרמח"ל בספר "מסילת ישרים", שם מוסבר כי ענווה אינה מחייבת אדם להתעלם ממעלותיו, אלא להבין שהן אינן סיבה להתנשא מעל אחרים.
גם אדם חכם, עשיר, מצליח או מוכשר קיבל את מעלותיו מהקב"ה, ולצידן יש בו גם חסרונות. "אתה תגיד תודה לבורא עולם שקיבלת", אומר הרב. "אבל אין לי סיבה להיות מעל האחרים".
לדבריו, לכל אדם יש תפקיד, כישרונות ומעלות משלו, והדרך הנכונה היא להשתמש במה שקיבל לטובה ולא ככלי ליצירת עליונות.
העצה של הרמב"ן: לדבר בנחת
לקראת סיום מביא הרב עצה מאיגרת הרמב"ן: "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת, לכל אדם ובכל עת".
הרב מסביר שהתרגול החיצוני משפיע גם על העולם הפנימי. אדם שמרגיל את עצמו לדבר בנחת, גם כשהוא כועס, לחוץ או ניצב מול אדם שמרגיז אותו, יכול בהדרגה לשנות את מידותיו ואת יחסיו עם סביבתו.
"גאווה ברוב המקרים נובעת דווקא מחולשה, לא מעוצמה", אומר הרב. לדבריו, לעיתים אדם שמרגיש קטן מנסה להקטין את האחרים כדי להרגיש גדול. אולם כשהוא לומד להכיר בערך עצמו בלי להתנשא, הוא מסוגל לכבד כל אדם.
וכפי שנאמר במסכת אבות: "איזהו מכובד? המכבד את הבריות". אדם שמכבד אחרים, מסכם הרב, הופך בעצמו לאדם מכובד, ואנשים שבעבר התרחקו ממנו עשויים להתחיל להתקרב מחדש.
עוד מדברי הרב
המפתח לשלום בית: אל תהיה צודק, תהיה חכם
לא כל קשר צריך לשמור: מתי נכון להתרחק?
לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.