"פעם ראשונה בחיים שלי שלבשתי חצאית": גפן ניקסון על ההתחזקות בעקבות הצלת אחיה מהנובה

לפעמים דווקא מתוך הרגעים הכי מורכבים וחשוכים, מגיעה הבהירות. עבור גפן ניקסון, צעירה בת 22 מעפולה, הרגע הזה הגיע מתוך התופת. כאשר אחיה הגדול והאהוב, ברק, ניצל בנס מהטבח הנורא במסיבת הנובה, הוא בחר לעשות מהפך דרמטי בחייו, לאמץ אורח חיים דתי ולהביא אל תוך המשפחה רוח חדשה של אמונה ושמחה פנימית. אף על פי שגפן המשיכה בשגרת חייה החילונית, האור המיוחד שהקרין אחיה החל לחלחל גם אליה.

בראיון לפודקאסט "התנערי", גפן פותחת את הלב על השלבים המדודים שבהם התקרבה אל השם: החל מהדלקת נרות שבת ותפילות קטנות וחרישיות, דרך השעה הראשונה ביום שישי שבה ויתרה על הטלפון, ועד לרגע המכונן שבו הבינה שהיא חייבת לעשות את הצעד האמיץ. היא משתפת בכנות על הפרידה הכואבת מבן הזוג, על היציאה אל הלא-נודע עם שתי שקיות בגדים בלבד, ועל ההתחזקות המופלאה שמילאה את חייה במשמעות חדשה ובאמונה בבורא עולם.

גפן מספרת שגדלה בבית חילוני ברובו, לצד זיקה מסורתית ברורה. המשפחה הייתה מחוברת מאוד, ובמיוחד אל ברק, האח הגדול. עוד לפני 7 באוקטובר הוא החל לשמור שבת ולהתקרב יותר ליהדות, בזמן ששאר בני הבית המשיכו בשגרה הרגילה.

ואז הגיעה מסיבת הנובה. במשך שעות ארוכות המשפחה לא ידעה מה מצבו של ברק. גפן מספרת שראתה ברשתות בקשות לסיוע באיתורו, ורק לאחר זמן ממושך התקבלה ממנו שיחה שבה הודיע שהוא בחיים.

כשהוא חזר הביתה, כל אחד מבני המשפחה בחר לקבל על עצמו משהו. גפן החליטה להקפיד על הפרדה בין בשר לחלב ולהדליק נרות שבת. "אמרתי, הקדוש ברוך הוא נתן לי את המתנה, אני חייבת לתת משהו", היא מספרת. במקביל המשיכה לחיות כחילונית, לעבוד, לנסוע בשבת ולנהל זוגיות ארוכה.

השינוי לא הגיע בבת אחת. היא מספרת שהחלה בשעה אחת בלי הטלפון עם כניסת השבת. לאחר מכן חזרה לשגרת חייה, אבל אותה שעה הפכה מבחינתה למרחב אחר.

במקביל היא התבוננה באחיה. לדבריה, דווקא אחרי מה שעבר בנובה ואחרי השינוי הגדול בחייו, היא ראתה בו שמחה ושקט שלא הכירה קודם. "אני רואה שהוא חווה דברים שאנשים מתרסקים מהם, והוא הבן אדם הכי שמח בעולם", היא מספרת.

היא החלה להצטרף אליו מדי פעם ללימוד תורה ולבית הכנסת. לדבריה, הוא מעולם לא ניסה לכפות עליה שינוי. "הוא מקבל אותי ככה", היא מספרת. "הוא פשוט אומר לי: גפן, אולי תבואי איתי לבית כנסת".

במקביל, בהדלקת הנרות, התחילה להתפלל: "אבא, תקרב אותי אליך. תראה לי שזו הדרך הנכונה".
"פעם ראשונה בחיים שלי שמתי חצאית"

אחד הרגעים שסימנו עבורה שינוי הגיע כשאביה, שאותו היא מגדירה כחילוני, התקשר אליה באמצע הלילה והציע לה לנסוע יחד לסליחות בכותל.

לקראת הנסיעה היא לבשה חצאית בפעם הראשונה בחייה. "פעם ראשונה בחיים שלי שמתי עליונית כדי לכסות את הכתף", היא מספרת. איש לא ביקש ממנה לעשות זאת. לדבריה, זו הייתה תחושה פנימית שהגיעה ממנה.

הביקור בכותל חיזק את התחושה שמשהו משתנה. "חזרתי באורות", היא אומרת. בהמשך, ביום כיפור ובשמחת תורה, היא מצאה את עצמה מתבוננת במשפחות דתיות ושואלת אם גם היא רוצה לבנות בית כזה בעתיד.

בשלב הזה כבר היה ברור לה שהשינוי הרוחני שלה מתנגש עם החיים שבנתה עם בן זוגה. היא מספרת שהמשיכה להתפלל, עד שיום אחד, בזמן הדלקת הנרות, אמרה: "אבא, מעכשיו אני איתך. נגמרו המשחקים".

הפרידה לא הייתה מיידית. לדבריה, היא ניסתה לעזוב וחזרה כמה פעמים, עד שבסופו של דבר התקשרה לברק וביקשה שיבוא לאסוף אותה.

באמצע הלילה יצאה מהבית עם שתי שקיות ובהן מעט בגדים. "שמתי נעליים, שקית עם שני ג'ינסים ושתי גופיות ויצאתי מהבית", היא מספרת. את שאר חייה הקודמים השאירה מאחור.

אחד הדברים הראשונים שעשתה לאחר הפרידה היה להיכנס לחנות בגדים צנועה. היא מספרת שבהתחלה הסתובבה בחנות זמן רב ולא הייתה בטוחה מה מתאים לה ומה יפה בעיניה.

אבל למרות הזרות הראשונית, לדבריה היא לא הרגישה שהיא מתחפשת. להפך. "עכשיו רואים את גפן", היא אומרת. "עכשיו רואים את הנפש של גפן, את הפנימיות שלה".

גם אז היא עדיין לא קיבלה על עצמה שמירת שבת מלאה. השלב הבא הגיע בהדרגה, כשבחרה להתחיל בשתי שבתות, אחת אצל אביה ואחת אצל אמה, כשברק ואשתו מלווים אותה בתהליך.

היום היא מספרת שהיא כבר שומרת שבת, ממשיכה להתחזק בקצב שלה וחיה לבדה בראשון לציון. לדבריה, היא מעדיפה לבנות את הדרך בהדרגה, מתוך הבנה ועבודה פנימית ולא מתוך לחץ.

גפן ניקסון מספרת שהשינוי לא תמיד התקבל בקלות בסביבה החילונית שבה היא חיה ועובדת. היו מי ששאלו אותה מה קרה לה ולמה השתנתה, אבל לדבריה דווקא מתוך המקום הזה נוצרה שליחות חדשה.

היא התחילה לשתף תכנים על ההתחזקות שלה ברשתות החברתיות, ובמקום העבודה היא מוצאת את עצמה לעיתים מזמינה חברות לומר יחד ברכות השחר. מבחינתה, הדרך הנכונה היא לא להטיף, אלא פשוט להיות נוכחת ולתת לאחרות לראות את השינוי.

"אני בדרך שלי, אבל אני הבן אדם הכי מאושר", היא אומרת.

בסיום השיחה היא חוזרת שוב אל ברק. מבחינתה, הוא היה האדם שהראה לה שאפשר לעבור את המקומות הקשים ביותר ועדיין למצוא שמחה ואמונה. "גם כשלא הייתי שם, הוא היה שם בשבילי", היא אומרת. "הוא הראה לי את הדברים בדרך כל כך פשוטה וטובה".

"עשרות גופות. לא הצלחתי לעכל מה אני רואה": שניאור גול בסיפור חיים מעורר השראה

"לא ויתרנו. האנשים מסרו את הנפש": אבנר כהן על ההתמודדות עם מראה הזוועות במחנה שורה

לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.

שפע של תפילות ומידע מחכים לכם באתר הידברות - כניסת שבת, פרשת השבוע, מזמור לתודה, זמני היום, תפילת שחרית, פרק שירה, תפילה לפרנסה, שאל את הרב ועוד