אני חובש כיפה, ומתנגד מאוד לרצח ראשי ממשלה וסתם אזרחים
"זה לא עשב שוטה, זו הערוגה כולה" אמר יוסי שריד בעצרת לזכר רבין לפני שנתיים, ואם תרצו זו תמצית משנתו של השמאל הקיצוני בשמונה עשרה השנים האחרונות, בהן הפך כל חובש כיפה ל"רוצח-ראש-ממשלה-בפוטנציה-כל-עוד-לא-הוכח-אחרת". וכל זאת בשם "דין רודף", ואם אדייק, בשם הבורות. זו שמאפשרת לקחת ציבור מלומד, משכיל, אינטליגנט ואפילו אינטלקטואל, ולנצל את בורותו בנושאי יהדות כדי להטיף נגד ציבור שלם.
אני, רק כדוגמא, חובש כיפה, ומתנגד מאוד להתעללות בבעלי חיים, רצח ראשי ממשלה (וסתם אזרחים) ולהסתה נגד מגזרים ופלחים בעם. אבל בניגוד אליכם, עלי אי אפשר לעבוד. אני, שהקדשתי את חיי הבוגרים ללימוד תרבותנו ומורשתנו הנצחית שנמצאת בין כרכי הספרים שלנו, לא מצליח לקנות את הלוקש הזה של "דין רודף" ובואו תעזרו לי, לעזור לכם להבין, אחת ולתמיד, מה כן ומה אין.
בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות
רבין וויתר על חלקי מולדת. כמובן שזה לא רלוונטי לדין רודף
"דין רודף" הוא לא דין של לקיחת החוק לידיים. הוא דין של הצלת נפשות. ולכן ראשית הוא בודק איך ניתן להציל נפשות. בדוגמא הקלאסית אנחנו רואים אדם שרודף בטירוף רצחני אחר קרבן שבורח על נפשו. הנפש העדינה, הסולדת ממעשי אלימות, מוכרחה להפעיל את המחשבה כיצד להציל אותו. אפשר לקרוא למשטרה, להשתלט עליו, לעכב אותו, רק אם אף אחת מהאפשרויות לא קיימת, נאלץ הצופה להרוג את האויב. ושימו לב לפרטים: טרגדיה ודאית מתקרבת, חלון הזדמנויות קצר לעצור אותו, והיעדר חלופה אחרת.
אני לא מאמין, אבל נניח שיגאל עמיר נכנס להיוועץ ברב. הוא שואל אותו: "מותר לרצוח את רבין? הרי הוא מוסר חבלי ארץ, יש לו דין רודף" הרב, באותו תסריט בדיוני, משליך את עמיר מכל המדרגות, ספק אם הוא נזקק בכלל לנמק את עצמו. הוא לא צריך, אבל אני, חילונים יקרים, צריך וגם אסביר: רבין וויתר על חלקי מולדת. כמובן שזה לא רלוונטי לדין רודף. נניח אפילו שהוא מסכן על ידי כך את ביטחון העם, גם זה אינו רודף. אין כאן אירוע קריטי שאם לא נגדע אותו בשניות ספורות הוא יסכן את הנרדפים. מעבר לכך: רבין היה מנהיג השמאל במדינה דמוקרטית. אם יגאל עמיר כה חשש, היה עליו פשוט לגרום לכך שהשלטון יתחלף (כפי שאכן קרה בסופו של דבר) הרצח בנקודת הזמן הזו לא יכול היה לשנות מאומה, פרס החליף את רבין והמשיך את תהליך השלום.
רבין היה ה-מומחה הגדול ביותר במדינת ישראל לענייני בטחון
מעבר לכך, ששכחנו שרבין נבחר לראש ממשלה, חרף אפרוריותו הציבורית, בגלל היותו "מר בטחון" יש להניח שעם הרקורד שלו כרמטכ"ל שפיקד על שחרור אותם השטחים, וכראש ממשלה ושר בטחון לשעבר, הוא היה ה-מומחה הגדול ביותר במדינת ישראל לענייני בטחון. מגיע האדם הזה ואומר כי מדינת ישראל תוכל לשמור על עצמה גם בגבולות האלה (וזה היה, אגב, אחד מתפקידיו, כרמטכ"ל לפני ששת הימים) האם יש מישהו במדינה שיכול לערער על קביעה זו?
ניתן לומר שדין רודף אינו חל כאן, הן בגלל שספק אם ניתן להשליך על רבין אחריות ישירה או עקיפה לרצח יהודים, הן מפני שהרצח אינו אפקטיבי, וכמובן מפני שקיימות חלופות. ובמקביל ראוי מאוד שימצאו חלופות לשיח הפוליטי בישראל, כי הסגנון הזה לא מחזיק מים. כבר אי אפשר להטיל על ציבור שלם כתם של אות קין על גבי הבורות הפושה ברחבי המגזר החילוני.
ליגאל עמיר מעולם לא היו סימוכין הלכתיים לרצח. ורק בכדי לחדד את מה שאמרתי כאן, אני אחזור על כך שוב: "ליגאל עמיר לא היו שום סימוכין הלכתיים לרצח רבין". עמיר הוא לא יותר מאשר פושע עלוב ונתעב שפעל על דעת עצמו. בלי גיבוי ימני, בלי גיבוי יהודי ובלי גיבוי רבני. רק אחד ויחיד רצח את רבין, לאחד הזה לא לא קראו "הדתיים", ולא קראו לו "המחנה הלאומי" ולא קראו לו "הרבנים", לאחד הזה קראו יגאל עמיר.
רוצים להגיב למאמר של אהרון קריב? כנסו לכאן והגיבו