בגלל הפחד מהחברה: חרדים שמסתירים את מחלת האיידס

יש משפחות חרדיות שההורים נשאי HIV, יש משפחות שרק האב, יש חרדים בשידוכים שמתקשים לספר על "הבעיה בדם". חייבים לעשות מעשה, הבריאות של האחרים חשובה דיה כדי לשנות גישה

ניסן שטראוכלר
(צילום: רויטרס)

ההתמודדות עם המיניות בחינוך הדתי והחרדי כמעט ואינה קיימת

מדי שבוע, מתקשרים לוועד למלחמה באיידס, לא מעט דתיים וחרדים, המעוניינים לדעת פרטים על בדיקות HIV, ואם הם צריכים לעבור בדיקה. לדתיים ולחרדים יש בקיאות מרשימה במגוון תחומים, אך בכל הקשור ליחסי מין, רבים מהם אינם יודעים דבר, ויש לכך השלכות בריאותיות קשות.

ההתמודדות עם המיניות בחינוך הדתי והחרדי, או לפחות במוסדות החינוך, כמעט ואינה קיימת, ישנן המון דרכים איך לא לדבר על מיניות, או להסביר אותה בצורה סיפורית בעלת נופך היסטורי דידאקטי תמים. בתנ"ך יש הרבה מאוד סיפורים בהקשרים מיניים, אך בסיום הלימודים בישיבה תיכונית או חרדית התלמידים מכירים את הסיפורים מבלי שתהיה להם נגיעה במושגים מיניים.

למי שייכת היהדות?

חוסר הידע לגבי אמצעי הגנה עלול לחשוף אותם לנזקים רבים

הגדרות שהחברה הדתית והחרדית מציבה, מונעות חופש מיני והן בעלות יעילות גבוהה, אם זה טוב או רע, תלוי בעיני המתבונן. הציווי ההלכתי והנימוקים המוסריים, כמו גם העונשים הגשמיים והמטא-פיזיים הכרוכים ב"פריצת הגדרות", גורמים לחלקים גדולים מהחברות הללו לצמצם משמעותית את מספרם של הפרטנרים המיניים, אי לכך, אוטומטית מורידים את הסיכוי להתנהגות מינית לא אחראית. מורידים, אך בהחלט לא מעלימים.

את ההשלכות של הבורות קל יותר לראות אצל החוזרים בשאלה. החוקר ד"ר שרגא פישרמן, ציין בספרה של פוריה גל גץ, "הדתלשי"ם", כי אצל חלק מהחוזרים בשאלה קיימת התנהגות של אימוץ נורמות התנהגות קיצונית, הכוללת העדר גבולות והתנהגות מינית מופקרת. לרוב מדובר בתקופה מסוימת, אבל חוסר הידע לגבי אמצעי הגנה בריאותית בעת קיום יחסי מין, עלול לחשוף אותם לנזקים רבים. לא בכדי יש לא מעט נשאי HIV שבעבר היו דתיים או חרדים. חלקם, יכול היה שלא להיחשף לנגיף, אילו רק היה קיים בידם המידע הנכון.

הווירוס אינו מפלה

אמנם משרד הבריאות לא עוסק בפילוח נשאי HIV לפי רמתם הדתית, אך מהיכרות שרכשתי בתפקידי עם הקהילה החיובית לנגיף, הרי שהווירוס אינו מפלה, גם הדתי או החרדי שקיים יחסי מין לא מוגנים נמצא בסיכון כמו כל אדם אחר. וגם הם נדבקים. אם כי נראה שבמספרים מועטים יותר. כולנו בני אדם, גם לחרדים ולדתיים יש תאוות, חשק ומה שמוגדר כ"יצר הרע", ולכן, על אף כל ההגדרות, גם חרדים ודתיים יקיימו יחסי מין עם פרטנרים אחרים בזמן שהם נשואים, או רווקים, וחוסר הידע עשוי לשמש להם כרועץ.

כשהייתי תלמיד בישיבה תיכונית של הציונות הדתית, אני זוכר שיחה לא פורמלית של רב בה הוא טען כי יש תרופה לאיידס – "מוסד הנישואין" הוא חייך, ואני זוכר את עצמי מדקלם את המשפט הזה במספר הזדמנויות בחיים, במפגש עם אנשים שאינם דתיים. אלא, ככל שהתבגרתי הבנתי שגם מוסד הנישואים אינו מבטיח חסינות, ורבות מההדבקות מתרחשות דווקא בזוגיות, בגלל שהבגידה נעשית באופן לא מוגן, מפני שההבנה של המושג מוגן, אינה ידועה.

איך לספר למשפחה שיש בעיה בדם, "בעיה מיוחדת"

יש משפחות חרדיות שבהם שני ההורים נשאי HIV, יש משפחות שרק האב, יש חרדים הנמצאים בשידוכים ומתמודדים עם הקושי של איך וכיצד לספר למשפחה הזרה שיש להם בעיה בדם, "בעיה מיוחדת", ויש דתיים המתקשים לנהל חיי שגרה בגלל הנגיף. אני לא מדבר על חרדים ודתיים שחוזרים בתשובה, שהנגיף בא ואולי אף קירב אותם אל הדת, אני מדבר על ליבת הציבורי הדתי, ועל חסידים שמשפחתם נטועה היטב בחסידויות במאה שערים ובעדה החרדית.

במגזרים שמרניים, נושא יחסי המין הוא טאבו שהשיח עליו מאתגר. רק לאחרונה פורסם כיצד באיראן מעוררים מודעות לאיידס, ואני מניח שגם עבורם מאתגר לדבר על מין, אבל כשמספר נשאי ה HIV האיראניים נוסק, אין ברירה, חייבים לעשות מעשה – גם אם זה מאוחר עבור רבים מהם, הבריאות של האחרים חשובה דיה כדי לשנות גישה.

הגיע הזמן לשינוי גישה גם במגזרים השמרניים בישראל

אז נכון, ישראל זה לא איראן, אך אם הם בשמרנותם כבר התעוררו, הגיע הזמן לשינוי גישה גם במגזרים השמרניים בישראל. אני לא מדבר רק על היהודים, רק לאחרונה פורסם מחקר שציין על עליה במקרי מחלת האיידס והתמותה בקרב ערבים ישראלים. מסתבר שהסטיגמה על זהותם הנפוצה של נשאי ה - HIV פוגעת בחרדים דתיים וערבים, שמן הסתם אינם עונים לקריטריונים הסטיגמטים של נשאי HIV, ואיתור הנגיף אצלם נעשה מאוחר, לעיתים מאוחר מדי.

בשנים האחרונות הציבור הדתי לאומי התעורר אל מול האתגרים המוצבים בפניו וניסה לענות על שאלות מורכבות בנושא מין מחוץ לנישואים, נטייה מינית וכו', מי שמנסה להביל את השינוי הם רבנים מארגון "צהר", שהבינו שכבר לא מדובר בתופעת שוליים ושיש לתופעה גם מחיר בריאותי, אבל עד כה לא נעשה מספיק, ולא ברור מתי ואם בכלל יעשה.

ישאלו את אלה שלא חינכו אותם להגן על עצמם, למה זה לא נעשה

ללא החלטה אמיצה של גורמי ממסד לקחת את הנושא ברצינות, כלומר, להקים גופי מידע מקצועיים ונגישים, ממסדיים ולא ממסדיים, בתוך מערכת החינוך או בקשר צמוד עמה, תוך העברת מידע חשוב לבני הנוער, יהיה קשה למנוע את ההדבקה הבאה במחלות מין או כאלה המועברות דרך המין שלחלקן אין מרפא. על גורמי החינוך להבין כי טמינת הראש בחול תגרום לתופעה לגדול, וליותר אנשים להיכנס לתוך מעגל בעייתי זה.

שר החינוך בישראל, הרב שי פירון, הוא לכאורה האדם הנכון לטפל בנושא, הוא מכיר היטב את הבעיות של החברה הדתית, ויכול להבין את המורכבות של הנושא בחברה החרדית, ולמצוא פתרונות מעשיים שיסייעו במיגור הבעיה בקרב מגזרים בעלי אופי שמרני. האפשרות האחרת היא פשוט להפקיר את השוליים המתרחבים, ולקוות שהבושה תשאיר את האנשים האלו בחשיכה, כי אחרי שהם יכו על חטא ויפסיקו להאשים את עצמם, הם גם ישאלו את אלה שלא חינכו אותם להגן על עצמם, למה זה לא נעשה, ובעלי תפקידים דתיים וחרדים שיכלו לסייע בהעברת התכנים אך העדיפו להחריש, יצטרכו גם הם להכות על חטא.

הכותב הוא דובר הוועד למלחמה באיידס, ושימש בעברו ככתב לענייני חרדים ודתיים

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully