חרדופוב נולד, וקוראים לו נדב דואני. הוא גר בהוד השרון ולא כדאי לכם להיות שכנים שלו. כלומר, כדאי לכם מאוד, אלא אם במקרה אתם חלילה חרדים. במקרה זה אתם יכולים מצידו לחיות בשלום ובשלווה במאה שערים, וונצואלה, ריאו דה-ז'נרו, אבל הוד השרון? זה דבר שאינו לגיטימי כלל בעיניו של אביר חירות הפרט, מיסטר דואני, הסובל מתסריט האימים שמא יום אחד יגורו לידו בני אנוש מגזע החרדים, רחמנא ליצלן.
אני מניח שבכל זאת יש לו אי אלו זכויות בסיסיות של אזרח. אני משער, בהימור פרוע, שילדיו יכולים ליהנות מגני המשחקים בעיר ואולי אפילו מבתי הספר. מר דואני לא סתם גר בהוד השרון. הוא חבר המועצה שם. וככזה הוא החליט שהוא דואג לציבור. אני מתכוון, לציבור מאוד מסויים - לבן, שבע. הציבור הנכון, אדוני הארץ. הוא לעולם לא יניח שחלילה יינתן שוויון זכויות גם לשחורים. אפילו בית ספר לילדים שלהם לא מגיע. פליט הוא פליט הוא פליט.
אני משפשף את עיני בתימהון מול המסך ולא מאמין, כי זה בדיוק מה שהאיש משרבט ברהב מקלדתו: "...חי אדיב (ראש העיר) פותח בהוד השרון בית ספר חרדי!" סימן הקריאה במקור, כמובן. להוסיף פאתוס, דרמטיות וחגיגיות למפלצת המאיימת. והזעזוע שלו גם מוסבר במילים: "אם בית הספר יפתח" הוא מאיים בנוקשות "מספר תהליכים יתרחשו. הראשון הוא מעבר של אוכלוסייה חרדית להוד השרון בכלל, ולגיל עמל בפרט..." זהו, סטופ. לא צריך לקרוא יותר.
ולא, אני כבר לא מדבר על שפל הנחיתות הגזענית שאליה מסוגל להתדרדר אדם מתורבת לכאורה, אני מדבר על ידיעת היסטוריה בסיסית, מר דואני. כבוד חבר המועצה המכובד. גיל עמל, כדאי שתדע, היא שכונה שהייתה במקור המושבה "מגדיאל", שהוקמה על ידי אנשים כמו החסיד חיים קולטון, שעלה לארץ רק לאחר שרבו לחץ את ידו בברכת "סע לחיים ולשלום". הוא גם בנה את הצריף הראשון, שהיה חודשים ארוכים הצריף היחיד במושבה. הצריף, אגב, עומד על תילו עד היום במושבה כמוזיאון. למה שלא תבקר שם? עוד לא דיברתי על בית הכנסת הוותיק, אותו ככל הנראה לא הקימו חילונים.
על הדרך, כדאי שתעבור בכביש הראשי, דרך מגדיאל. שים לב שלמרות שכל הבתים הפכו כבר מזמן לרבי קומות, בית מספר 52 נשאר עדיין צנוע ונמוך. זה הבית של הרב שמחה בונים אבזץ, ממייסדי המושבה, את מפעלי אגרא לתערובות ולביצים שבבעלותו הוא ניהל ביידיש. בבית הכנסת שבסופו של אותו רחוב היה קשה למצוא מקום ישיבה עד לפני שנים בודדות.
אז מכובדי חבר המועצה, לפני שאתה משחיז חרבות בצביעות ובגזענות שאין שניה לה כלפי אנשים שחשו חירות מספקת כדי לסגל אורח חיים שונה מזה שאתה אימצת, חשוב שתוקיר ותכיר טובה לאותם חרדים שבמסירות נפש חלוצית עילאית הלכו ורכשו את הצריף האומלל מחיל האויר הבריטי עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
בחירוף נפש ומתוך דוחק כלכלי עצום הם חשבו עליך, על הוד השרון הירוקה והפורחת של 2014, הם עברו משברים, והצליחו להקים יש מאין מושבה. הם חלמו על יום בו תהיה כאן מדינה חופשית וליברלית, בה כל אדם יוכל לחיות כאן לפי דרכו. מתוך אותה ליברליות, מן הסתם, הם אפשרו גם לחילונים כמוך לבוא ולגור במושבה המתפתחת. חבל.
מעוניינים לכתוב למדור הדעות של וואלה! יהדות
מעוניינים להגיב או לתת רעיונות? כנסו לכאן ושלחו לנו