ביום חמישי בערב, באחד מאולמות האירועים בתל-אביב, הדהד קולה של ח"כ רות קלדרון. "קול ששון וקול שמחה", היא קראה בקול רם, "קול חתן וקול חתן...ברוך משמח חתנים בחופתם". זו לא הייתה טעות בנוסח הברכה אלא זו הייתה בקשתם של עוז (30) ואהרון (29), זוג הומואים דתי, שעמד מתחת לחופה וחגג את "הרגע המאושר בחיינו".
בוואלה! יהדות לא מפחדים משאלות
מיהו יהודי? גרסת שמעון פרס
מבוכה בשידור: המרן תקף את הרדיו החרדי "קול ברמה"
סילבן שלום, מאיפה היהירות ללעוג לפחח?
השירה האירוטית של האישה החרדית
עד לשנים האחרונות צירוף המילים "הומוסקסואל" ו"דתי" היה בלתי-אפשרי. סתירה לוגית. אבל עוז ואהרון החליטו להתחתן. עבורם זה היה טבעי. הם הזמינו את המשפחה, החברים הקרובים ואת אנשי הקהילה הדתית מתל-אביב ולצלילי המוסיקה החסידית לצד שיריה המזרחיים של שרית חדד. בסיום החתונה, כשהאורחים שבו הביתה, הזוג יצא לירח דבש. ממש כמו חתן וכלה.
אהרון, רופא שיתחיל לעבוד בקרוב באחד מבתי החולים המרכזיים בישראל, עלה מקנדה לישראל מתוך תחושת ציונות אמיתית. עוז, שימש עד לפני חצי שנה בתפקיד קצין בצה"ל וכיום הוא סטודנט למשפטים.
"הכרנו לפני שנתיים דרך חבר משותף", סיפר עוז לוואלה! יהדות, "ההומוסקסואליות כבר הייתה חלק מאיתנו. שנינו יצאנו מהארון וברוב תקופת ההיכרות שלנו היינו נוסעים מירושלים לתל-אביב וההפך. לפעמים אהרון היה מגיע אליי לסופי שבוע או לשינה של יום-יומיים ולפעמים אני הייתי מגיע אליו. בינואר עברנו לגור יחד בכיכר המדינה בתל-אביב וחודש לאחר מכן אהרון הציע לי נישואים".
"החתונה הייתה נראית לי משהו טבעי לחלוטין", מסביר עוז, "גם בעיננו היא הייתה חתונה נורמטיבית לגמרי, מלבד העניין שהיו תחת החופה וברחבת הריקודים שני חתנים ולא חתן וכלה". אלא שעובדה נוספת העיבה על היותה של החתונה יוצאת דופן. בני המשפחה של אהרון הגיעו מקנדה כדי לחגוג עמו וכך גם אחיו של עוז. הוריו העדיפו להימנע מהגעה ליום המאושר בחייו, "המציאות הזו פחות נמצאת במרחב שלהם", הוא מסביר אך מעדיף להימנע מעיסוק מיותר בנושא, "עובדים על זה".
ההתנגשות בין ההומוסקסואליות והדת היא לא משהו שאהרון ועוז מתמודדים איתו מהחודשים האחרונים. "אתה חי בשתי מציאויות. הראשונה, זה מה שאני הומוסקסואל. השנייה, שאני מאמין באלוקים. לא בחרתי להיות הומוסקסואל וכן בחרתי להאמין בקדוש ברוך הוא. אני לא רואה מציאות שבה אוכל לחיות בלי אחת מהזהויות האלה. אין דרך שאוכל לחיות בה מלבד שילוב שני הדברים יחד. ללא ספק זה מצריך הרבה למידה ואומץ. אבל לאט לאט אתה מתגבש ואתה הופך להיות חזק יותר בתוך העמדה הזו".
ההסתייגות היחידה שיש לעוז הוא הפסוק בתורה האוסר משכב זכר ועל אף שהוא יודע שיש לקחת אותו בחשבון "כל אחד בדרך שלו" במערכת יחסים בין זוג גברים, הוא סבור ש"זה לא מעניינו של אף אחד להיכנס לתוך חדר המיטות של האחר. זה בוטה וחצוף. לכל אדם יש את העסק של עצמו מול אלוקים".
ובחזרה לחגיגות. בחתונה של השניים הכל נלקח בחשבון, אפילו בנוסח הברכות מתחת לחופה וב-7 ברכות עמלו השניים שעות רבות. המילה "כלה" בברכות הפכה אוטומטית ל"חתן" ואת הברכות הם ביקשו לומר ללא שם ומלכות. "לא הייתה שום אופציה שתהפוך את זה למשמעותי בעיניי מלבד להכניס בזה את היהדות ואת האמונה של שנינו".
החתונה של עוז ואהרון מציפה שוב את השאלה האם יש להם מקום בחברה הדתית בישראל, "מציאות שאנחנו קיימים. אנחנו לא ההומואים הדתיים הראשונים שעושים את הצעד הזה וטובים ממנו התחילו מהלכים, יצרו מודל שאני סך הכל הממשיך שלו. מלבד זאת, מי שם מישהו לקבוע למה ולמי יש מקום בחברה הישראלית. כל אדם צריך להיות נאמן לעצמו, לאמונה שלו. אין טעם בלהלקות את עצמנו בדברים שאין לנו שליטה עליהם".
כאמור, ח"כ רות קלדרון נבחרה על ידי השניים לערוך את טקס החופה. היא סיפרה שככלל היא לא יוזמת טקסים מסוג זה "אך במקרה זה הסכמתי, בעקבות בקשת בני הזוג, התרשמותי העמוקה מהרצינות והמחויבות שלהם ליהדותם והצורך האמיתי שעלה מהם ליצור טקס המשלב את ערכיהם האישיים והדתיים". קלדרון הוסיפה שהיא מאמינה ש" זכותו של כל אזרח בישראל לקבוע את סוג ואת תוכן הטקס בו הוא ימסד את הזוגיות שלו".
"חוק ברית הזוגיות האזרחית של סיעת 'יש עתיד', שהגשתי ביחד עם ח"כ עליזה לביא יעגן את זכותם של זוגות אלו לחיות יחד כבני זוג, ליהנות מכל הזכויות המגיעות לזוג נשוי ולנהל חיי משפחה ומשק בית משותף לפי ראות עיניהם, אמונתם והערכים בהם הם מאמינים. על פי חוק ברית זוגיות יהיה מי שפסול להינשא ברבנות כמו גם מי שאינו מעוניין להינשא בנישואין אורתודוכסיים- זכאי להיות מוכר על ידי מדינתו ולקבל זכויות מבלי לנסוע לקפריסין ובלי לשלם לעורך דין. כולי תקווה, שעוד במושב זה, בהזדמנות הנכונה, נעביר את החוק בכנסת".